זה היה מהלך חריג מצדו של מי שמחויב יותר מאחרים להקפיד על נוהל מסודר; זה היה גם מעשה בלתי דיפלומטי בעליל מצדו של מי שנחשב לכהן הגדול של הדיפלומטיה.



מזכ"ל האו"ם באן קי־מון, שידוע יותר מקודמיו כמי שמקפיד על תקנון הארגון, הזמין את 15 השגרירים של החברות במועצת הביטחון של האו"ם לארוחת צהריים. השגרירים, במיוחד של חמש המעצמות, החברות הקבועות במועצה, לא העלו בדעתם מה מצפה להם כשהופיעו לארוחה החשאית. לפי דיווח בלעדי שפורסם בסוף השבוע ב"ניו יורק טיימס" וגילה את דבר קיום הארוחה, המזכ"ל לא חסך שבטו משגרירי מועצת הביטחון. "אתם לא עושים כלום", נזף קי־מון באורחיו על רקע השיתוק של המועצה מול מפלס האלימות הגואה בירושלים. "אתם חייבים לתקן את הדרך שבה אתם מתנהלים", גער בהם.



"באן קי־מון הוא לא היחיד שמתוסכל", ציינה כותבת המאמר, הכתבת הוותיקה של "הניו יורק טיימס" באו"ם, סומיני סנגופטה. ביקורת ותלונות כלפי מועצת הביטחון אינן חדשות. גילויי תסכול מתפקודה הלקוי של המועצה, ביטויי לעג להרכבה הארכאי וזעם כלפי מה שמוגדר "השתלטות חמש המעצמות על סדר היום" הנם נפוצים בקרב הארצות החברות. בכל עצרת שנתית של האו"ם שהתקיימה בעשור האחרון הועלו הצעות לשינויים מהפכניים במתכונת המועצה ובדרכי תפקודה. 
 

הצורך בשינויים זועק לשמיים. הרכב מועצת הביטחון, הגוף האמון על שמירה על השלום, הכרה במדינות או הטלת סנקציות עליהן, השתנה בפעם האחרונה בשנת 1963. מספר החברות הבלתי קבועות גדל אז מ־11 ל־15. אבל מספר הארצות החברות באו"ם גדל מאז מ־113 ל־193. 
 
הרכב מועדון חמש החברות הקבועות במועצה, שלהן זכות וטו – ארצות הברית, רוסיה, סין, בריטניה וצרפת - נקבע בשנת 1945 בהחלטה של בעלות הברית, שביקשו מעמד אקסקלוסיבי כפרס על ניצחונן על גרמניה הנאצית. שגרירים וגורמים מדיניים בכירים של ארצות חברות מרכזיות, כמו הודו, ברזיל, ארגנטינה, יפן או גרמניה, מציעים זה שנים רפורמות שמטרתן לשנות את ההרכב השרירותי הזה. לטענתם, ההרכב הנוכחי אינו מייצג את השינויים המשמעותיים שחלו בזירה העולמית. כך, למשל, זה שנים נידונה הצעה שלפיה הרכב החברות הבלתי קבועות במועצה יגדל ל־21, ולהרכב החברות הקבועות יצטרפו עוד חמש. אבל כל ההצעות לא יצאו עד כה לפועל. מי שדואגות לסיכולן הן כמובן חמש החברות הקבועות במועצה. 


מתוסכל, באן קי מון. צילום: רויטרס

"זה לא שהמעצמות אדישות", אמר בעבר דיפלומט ותיק בניו יורק. "אכפת להן. אבל הצרה היא שלכל אחת מהן אינטרסים המועדפים עליה. לארצות הברית ולרוסיה שאיפות סותרות ביחסן למשברים, וזה מה שמשתק את המועצה". בין שתי המעצמות קיים מרוץ נסתר בשימוש בזכות הווטו שלהן. לפי נתונים בדוח פנימי שהופץ לא כבר בקרב חברות המועצה, משנת 1946 עד 2013 הטילה רוסיה (וקודם ברית המועצות) וטו 81 פעמים כדי לסכל החלטות של המועצה. ארצות הברית, לעומת זאת, השתמשה בתקופה זאת 77 פעמים בזכות הווטו שלה. סין ניצלה את זכות הווטו שלה תשע פעמים, במיוחד כדי לסכל החלטות נגד צפון קוריאה, בעלת בריתה.
"הלחצים גוברים"

לדברי מומחים, התסכול מתפקודה של מועצת הביטחון החל באחרונה לעלות על גדותיו, והגיע למה שפרשנים מגדירים "ייאוש ותחושת מיאוס". הביקורת הפכה קטלנית - לא רק בגין ליקויים, עיכובים או סחבת. "המועצה כלואה במשבר של רלוונטיות", אמר דיוויד מלוני, דיפלומט קנדי ותיק, בראיון ל"ניו יורק טיימס". "המועצה הפכה לגוף נוקשה באופן שבו היא מנהלת את ענייניה". "המועצה איבדה לא רק את כבודה, אלא גם את האמינות ואת מעמדה המוסרי, שהם יסודות קיומה", מתריעים דיפלומטים אחרים. 
 
מועצת הביטחון, שיחד עם מוסדות האו"ם ציינה בסוף השבוע מלאת 70 שנה לקיומה, היא הגוף היחיד בארגון העולמי שמגילת האו"ם העניקה לו סמכות לאכוף את החלטותיו בכוח, והיא מוסמכת לנקוט פעולה צבאית. המועצה רשאית באופן בלעדי להטיל סנקציות על ארצות חברות ועל גורמים בלתי ממשלתיים. כמו כן, בסמכותה להפנות ארצות חברות לבית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה.
 
לדברי דיפלומטים, עצוב שגוף - שבמשך שנים רבות נהנה מתדמית יוקרתית, ושמושב בלתי קבוע בו נחשב יעד נחשק - הידרדר לשפל שכמותו לא זכור מאז שנות השיא של המלחמה הקרה, כאשר ברית המועצות שיתקה את המועצה. "מועצת הביטחון גילתה חוסר אונים, ואינה מסוגלת לטפל במשברים המתחוללים באחרונה ברחבי העולם", אמר שגריר ליכטנשטיין, קריסטיאן וונוואסר. "גוברים הלחצים על המועצה לתפקד כראוי".
 
רשימת הכשלים המיוחסים למועצה היא ארוכה. המחדל הבולט ביותר הוא אי היכולת שגילתה המועצה לשים קץ למלחמת האזרחים בסוריה, שנכנסת בקרוב לשנתה החמישית. לפי דיווח רשמי של האו"ם, היקף האבידות בנפש כתוצאה מהקרבות בסוריה הוא למעלה מרבע מיליון בני אדם, רובם המכריע אזרחים, וחלק גדול מהם נשים וילדים. המועצה גם כשלה במאמציה לשים קץ למלחמת האזרחים בדרום סודן; לא הגיבה כלל על ההיקף הגדל של קורבנות בקרב אזרחים בהפצצות אוויר שמבצעת סעודיה בתימן בתמיכת ארצות הברית; ולא הגיבה למדיניות ההתפשטות של רוסיה באוקראינה. החלטה שהגדירה את סיפוח חצי האי קרים כהפרה של החוק הבינלאומי נגנזה בתיקי המועצה. 
 
דיפלומטים מתלוננים שאפילו יוזמה להצעת החלטה להקים טריבונל להאשמת האחראים להפלת המטוס המלזי בשמי מזרח אוקראינה, סוכלה בווטו שהטילה רוסיה. מועצת הביטחון אולי לא יכולה לעשות הרבה בנוגע למאות אלפי הפליטים המיטלטלים באירופה, אבל המועצה לגמרי לא נוכחת - אפילו הצהרתית - בטרגדיה ההומניטרית שם. 


לא מצליחים לעצור את מלחמת האזרחים, מורדים בסוריה. צילום: רויטרס

בדיווח שפורסם ב"ניו יורק טיימס" נטען, כי "בקרב דיפלומטים מארצות החברות במועצת הביטחון וגם מצדו של המזכ"ל באן קי־מון, גובר הכעס על אי יכולתה של המועצה ליישב את המשבר המתמשך בין ישראל לפלסטינים". לדברי העיתון, הדיפלומטים מאשימים את ארצות הברית. "ארצות הברית הטילה באופן עקבי וטו על כל מהלך בנוגע לסכסוך. ארצות הברית גם פעלה לסיכול הצעת החלטה צרפתית שכללה לוח זמנים להקמת מדינה פלסטינית", הם טוענים.
 
"הסכמים סודיים"

הביקורת על מועצת הביטחון מתרכזת, כאמור, בחמש המעצמות החברות הקבועות. "הביקורת נגד חמש המעצמות גברה באחרונה ונאמרת בקול רם יותר", אמר מלוני בראיון ל"ניו יורק טיימס". "החמש הקיפו עצמן בקרונות המגנים על הפריבילגיות שלהן, שחלקן מעוגנות במגילת האו"ם, אך חלקן הן תוצאה של התנהגותן במשך השנים".
 
נציגי החברות הבלתי קבועות וגורמים במטה הראשי של האו"ם בניו יורק מתלוננים על התנהלותן של חמש החברות הקבועות הנוהגות באופן עקבי לדון בנושאים שונים בינן לבין עצמן, בלי לשתף את שגרירי החברות הבלתי קבועות. "חמש המעצמות קובעות באופן שרירותי את סדר היום ואת סולם העדיפויות של המועצה", טוענים נציגי החברות הבלתי קבועות.
 
מסמך טיוטה של קוד התנהגות לארצות החברות, שמחבר וונוואסר, שגריר ליכטנשטיין, וצפוי להתפרסם בקרוב, כולל הצעה שלפיה הארצות החברות יסכימו לא להצביע נגד ולא להטיל וטו על הצעת החלטה שמטרתה למנוע או לעצור פשעים נגד האנושות. לדברי "הניו יורק טיימס", קרוב 
 
ל־100 מ־193 החברות באו"ם תומכות בהצעה הזאת. "ארצות הברית אינה ביניהן", ציין העיתון. צרפת ביקשה באחרונה מעמיתותיה החברות הקבועות להימנע מלהשתמש בזכות הווטו שלהן מול החלטות שמטרתן להגיב על מצבים הכוללים מעשי אכזריות ועינויים המוניים. רק בריטניה הבטיחה להסכים לכך. סין, רוסיה וארצות הברית נמנעו מהבטחה כזאת.

בעת שהביקורת על מועצת הביטחון צוברת תאוצה, נעשים מאמצים לשנות את הליכי בחירת המזכ"ל הבא של האו"ם. באן קי־מון יסיים את תפקידו בסוף 2016, ומאחורי הקלעים כבר מוזכרים שמותיהם של מועמדים. לראשונה בתולדות האו"ם, גם נשים צפויות להיות מועמדות לתפקיד המזכ"ל. 
 
אבל המטרה המיידית, המאחדת דיפלומטים מארצות חברות, היא למנוע הפעם את הנוהל שלפיו חמש המעצמות יחליטו בינן לבין עצמן מי המועמד המועדף עליהן לכהן כמזכ"ל הארגון העולמי. "מה שמרגיז ארצות חברות רבות הוא האופן שבו חמש החברות הקבועות מגבשות הסכמים סודיים בנוגע  לבחירת מזכ"ל חדש", אמר דיפלומט בכיר בראיון ל"ניו יורק טיימס". "הבחירה של החמש מבוססת על הבטחות בלתי כתובות (מצד המועמד) שישרתו את האינטרסים של המעצמות". 
 
בדיון על הליכי בחירת המזכ"ל הבא אמרה שגרירת אוסטרליה באו"ם, גיליאן בירד: "חובת ההוכחה על שינוי בהליכים מוטלת על המועצה, שחייבת לפעול מיד". הודו הציעה בדיון לחייב את מועצת הביטחון להציג לפחות שני מועמדים לתפקיד המזכ"ל החדש, במקום שם של מועמד אחד כפי שנהוג עד עתה.
אלא ששגריר רוסיה באו"ם, ויטאלי צ'ורקין, כבר הבהיר שאין בכוונת רוסיה לשנות את ההליכים לבחירת המזכ"ל הנהוגים מאז ומתמיד. "אין צורך להיגרר אחרי פופוליזם בהליך בחירת המזכ"ל הבא", הצהיר. לדברי דיפלומטים, המשמעות היא שגם בבחירת המזכ"ל הבא, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מתכנן למרר את החיים לארצות הברית ולמעצמות המערב.