חם המולד: חג המולד הנוכחי הוא אחד החמים ביותר בתולדות האנושות

אם דבר לא השתנה ברגע האחרון, בחג המולד השנה הייתה לתושבי מוסקבה סיבה מיוחדת לחגוג. נכון לכתיבת שורות אלה הם היו צפויים ליהנות בסוף השבוע מטמפרטורה יוצאת דופן בנוחותה - יחסית למוסקבה, כמובן. מדובר בכ־7 מעלות, שיא חום שלא נראה כמותו בחודש דצמבר בבירה הרוסית מאז 1936. לשם השוואה, בחג המולד רגילות הטמפרטורות שם לצלול אל סביב -6 מעלות.

אלא שהקהילה המטאורולוגית המדעית מתקשה להתמסר לקרני השמש הנעימות ששוטפות את הרחובות. כי הנוחות הרגעית הזאת, הם יודעים, היא סימפטום למשהו רע מאוד שעובר על הכדור. "נהוג לקרוא לזה 'התחממות גלובלית', אבל אני מעדיף לכנות את זה 'הקצנה גלובלית'", אומר פרופ' חיים קותיאל, מהחוג לגיאוגרפיה ומדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה. "זה פשוט שם נכון יותר. אנחנו כבר כמה עשורים עדים למגמה של הקצנה ואי ודאות גדולה מאוד בתנאי האקלים בכדור הארץ. מצד אחד יש לנו טמפרטורות גבוהות מאוד, ומצד אחר יש לנו טמפרטורות נמוכות מאוד. זו תופעה שנמשכת כמה עשורים".

תושבי מוסקבה, הוא אומר, יכולים לפחות להתנחם בעובדה שבצרה הזאת הם רחוקים מלהיות לבד. "גם במערב אירופה זה המצב עכשיו", הוא ממשיך. "כשאתה בודק איפה יש לך שלג, יש כמובן את הפסגות באלפים או בפירנאים, אבל באופן כללי אירופה בחג המולד הזה נקייה משלג. בבריטניה, באזורים שונים, הטמפרטורות גבוהות יותר עכשיו מאשר בליסבון או באתונה".

עושה רושם שגל החום בחג המולד השנה משתדל לא לפסוח על אף מדינה נוצרית. במקומות מסוימים כמו אתר הסקי וינטרברג שבגרמניה, למשל, התושבים התקשו להשלים עם המצב עד שהקימו תלולית שלג מלאכותית ושיחקו בה להנאתם. "החורף יגיע באופן רשמי ביום שני בערב", נכתב בעיתון מקומי בעיר לונדון, בדרום פרובינציית אונטריו שבקנדה. "אבל נראה שהשנה אמא טבע שכחה לכוון שעון". העיר ממוקמת על קו הרוחב האווירי של צפון־מזרח ארצות הברית – העיר ניו יורק מצדה האחד, ודטרויט, מישיגן, מן העבר האחר. כמו במוסקבה, העיתון בישר לתושבי המקום כי הם צפויים ליהנות מ־7 מעלות בחג. השיא, מעשה שטן, צפוי היה לקרות דווקא בבוקר חג המולד, כך שהשנה המזחלות של סנטה שנהוג להציב בקדמת הבתים והכנסיות לא יזכו לראות שלג.

"כן, גם בחוף המזרחי של ארצות הברית וצפונה מדובר בחורף יוצא דופן", אומר פרופ' קותיאל. "יש אזורים שבהם הטמפרטורות גבוהות בכ־20 מעלות מהממוצע. זה בלתי נתפס. באזור מדינת מיין (צפון־מזרח ארצות הברית - ע"ר) יש טמפרטורות שנצפות בחודשי הקיץ, עכשיו, בסוף דצמבר. יש שם 26 מעלות, כשהממוצע לעונה הזאת הוא 6־7 מעלות. זה חריג".

מה גורם לזה?

"זו מערכת של לחץ נמוך מעל צפון־מזרח ארצות הברית שגורמת לזרימות דרומיות לכל האזור הזה. זה שקע ברומטרי מאוד עמוק וכתוצאה מכך נוצרות זרימות שבאות מדרום לצפון בחוף המזרחי של ארצות הברית, והזרימות הדרומיות מגיעות מאזור מפרץ מקסיקו ומביאות אוויר חם לאזורים קרים בדרך כלל". השנה מצטרפת לכך תופעה אקלימית גלובלית קבועה, המתרחשת פעם בכמה שנים בתקופת חג המולד, המכונה "אל־ניניו" ומתבטאת בעליית טמפרטורות המים באוקיינוס השקט ומשפיעה על אזורים נרחבים – מאוסטרליה ודרום־מזרח אסיה, ועד צפון אמריקה.

"אתה חייב להתלוצץ"

במבט לאחור, תושבי לונדון שבאונטריו כבר אמורים היו להתרגל למצב המוזר של חג מולד בלי שלג. "זו תהיה הפעם השנייה ברציפות שהתושבים כאן נהנים מחג מולד ירוק", אמר דסז'אנל מאת'יוס, חזאי מקומי, בראיון לעיתון המקומי. "אבל זה עוד עשוי להשתנות. הסיכויים הם 50־50 כרגע". פרופ' קותיאל מסכים עם ההערכה הזהירה. "אני לא אתפלא אם בעוד עשרה ימים או שבועיים אתה תתקשר אלי ותגיד: מה פשר גל הקור הנוראי שתוקף פה", הוא אומר. "לכן אני לא אומר התחממות גלובלית דווקא, אלא הקצנה. ברגע שיש לך מערכת שיוצאת מאיזון, היא מגיבה בקיצוניות לשני הכיוונים. כרגע העולם נמצא בצד החם של הסקאלה. באנגליה, למשל, נשבר השיא של טמפרטורת המינימום הכי גבוהה לתקופה הזאת: 14.2 מעלות בדצמבר. רק לשם השוואה, באילת אצלנו בימים האחרונים המינימום הרבה יותר נמוך: 10 מעלות בלילות האחרונים".

בחינת השנים הקודמות מאשרת את דבריו של פרופ' קותיאל. "אנחנו זוכרים שב־2013 סבלנו מסופת שלג קשה ביותר", הרגיע מת'יוס את תושבי לונדון שבאונטריו, קנדה. "והשנים שקדמו לה גם היו קשות מאוד מבחינת קור". בניו יורק, מזרחית לשם, התמונה המתקבלת דומה. בשנה שעברה סבלה ניו יורק מאחד החורפים הקשים בתולדותיה. עד כדי כך ש"הניו יורק טיימס" הקדיש את אחת הכותרות הראשיות של מהדורת יום ראשון החשובה לגל הקור הקיצוני, וכינה אותו בשם "אתה חייב להתלוצץ"; בשלב מסוים במהלך החורף ההוא חצי מפעילות העיר שותקה לחלוטין, כולל הפסקת הרכבת התחתית בחלקים נרחבים ממנה, מחשש לסופת שלגים חריגה בעוצמתה שתכה בעיר. הסופה לא הגיעה בסוף. "ניו יורק זו דוגמה קלאסית", אומר פרופ' קותיאל. "תראה מה קרה שם בשנה שעברה ומה קורה השנה".

וכרגיל, הכל מתחיל ונגמר בכסף. "H&M מאשימה את גל החום בארצות הברית ובאירופה בהפסדיה", זעקה השבוע הכותרת של הערוץ הכלכלי "בלומברג". כי כשהטמפרטורות עולות, אפעס, הביקוש לסוודרים ומעילי פרווה צונח. "חברת ההלבשה תולה את ההפסדים בגל החום הבלתי צפוי", נכתב. במקומות כמו גרמניה ההפסדים קיצוניים במיוחד, והמכירות הגיעו ל־%20 מהממוצע העונתי. "תעשיית האופנה בהפסדים של מיליונים", זעק השבוע "הגרדיאן" הבריטי. "בבריטניה מדובר בחורף החם ביותר זה תשע שנים", אמר לעיתון ארתור זאקיביץ', ממגזין האופנה Women’s Wear Daily. "זה לא משתלב היטב אם אתה מותג כמו 'נורת' פייס' או 'קולומביה'. שתי החברות האלה זכו להערכה מחודשת של כוחן הכלכלי על ידי אנליסטים".

אחיזת עיניים

בראשית החודש נחתם ברוב טקס והוד הסכם עולמי שהוכתר כהיסטורי. זה קרה בפריז, במה שכונה "ועידת האקלים העולמית". נציגיהן של 591 מדינות היו שם, לחצו ידיים, חייכו למצלמות ויצאו בהצהרות פומפוזיות שתכליתן הכרה בכך שפליטת גזי החממה היא הבעיה של כולם, יריבים ואוהבים. ההסכם היה לשילוב ידיים ומאבק משותף בקטסטרופה מעשי ידי אדם הזאת. אלא שפרופ' קותיאל אינו מתרגש. מדובר, הוא טוען, בלא יותר מאשר אחיזת עיניים. "אני ועוד כמה עמיתים שלי ראינו כמו כולם את כל האופוריה וכל השמחה שהנה נחתם הסכם היסטורי, והרמנו יותר מגבה", הוא מסביר. "בהסכם שנחתם המדינות השונות התחייבו למנוע התחממות של מעלה וחצי במהלך המאה ה־21. זה המון! תחשוב שבמהלך המאה ה־20 כדור הארץ התחמם ב־0.7 מעלות. אז פה נותנים מרחב תמרון של יותר מפי שניים מזה. מעלה וחצי נשמע לא הרבה, אבל זה ממש לא כך. כי הרי לא מדובר בעלייה מ־10 מעלות ל־11.5, אלא בריבוי אירועי קיצון שלא קורים יחד בכל כדור הארץ אלא באזורים מסוימים. באירועים האלה אתה יכול פתאום לקבל קפיצה של 10־15 מעלות בתקופה מסוימת. האירועים האלה הם מה שגורם להרוגים. בוא ניזכר בגל החום לפני כמה שנים באירופה. כשאתה עושה ממוצע של כל אירועי הקיצון האלה, אתה מקבל ממוצע של מעלה וחצי, אז אני לא רואה בהסכם הזה איזה הישג גדול".

וזה בהנחה שכלל המדינות יעמדו בתנאיו, שזו בעיה בפני עצמה. "מדובר פה בהסכם בלי שום סנקציית אכיפה", הוא ממשיך. "אתה באמת חושב שיהיה איזה מרשל שיעמוד לסין על הראש אם היא לא תעמוד בחלק שלה בפליטת גזי החממה?" הכל, הוא אומר, שב אל העניין הכלכלי. "העמידה באי פליטות, זה דבר שעולה כסף, המון־המון כסף. ואז כל הסוגיה הופכת לכלכלית, פוליטית. אם אנחנו רוצים לנשום אוויר נקי ולא להתחמם, צריך להשקיע כסף. לצערי איני רואה מצב שבו העולם מסוגל להגיע להסכמות כאלה שמדינות מסוימות ישלמו לאחרות כדי שלא יכרתו עצים".

איזה הסכם היה נחשב טוב בעיניך?

"הייתי שמח מאוד אם היה נקבע יעד הרבה יותר נמוך להתחממות, וסנקציות אפקטיביות או מערכת פיקוח הרבה יותר אפקטיבית, כמו גם אם היעדים לא היו בעוד 85 שנה, כאשר אף אחד מאיתנו לא יהיה, אלא הרבה יותר קרובים, דבר שאפשר לעקוב אחריו. המצב עכשיו הוא שאם לא עמדת בהתחייבות שלך, יעשו לך נו־נו־נו ויעברו הלאה".