מנהל מוזיאון אושוויץ־בירקנאו: "לאן את הולכת, אירופה?"

"הגידול במספר המבקרים, למרות הזמן הרב שחלף מאז השואה, נובע משתי סיבות עיקריות", אומר פיוטר ציווינסקי, מנהל מוזיאון אושוויץ־בירקנאו, בראיון מיוחד ל"מעריב המגזין" שנערך במשרדו באחד הביתנים העתיקים במחנה. "הראשונה היא שבעשורים האחרונים הפך אושוויץ לסמל המזוהה ביותר עם השואה. זהו המחנה השמור ביותר מבין כל מחנות ההשמדה, והוא היחיד ששימש כמחנה ריכוז והשמדה יחד. הרבה מאוד ניצולים מאושוויץ פרסמו לאחר השואה ספרים ועדויות מהמחנה, כך שזה גרם לאנשים להתעניין יותר דווקא במחנה הזה. הסיבה השנייה היא שיותר אנשים מבינים שקשה להבין את התקופה שלאחר המלחמה בלי להבין את מה שהתרחש בשואה ואת הטרגדיה של קורבנות השואה. קשה לבנות אירופה חדשה ומאוחדת בלי להבין את מה שהתרחש באירופה בזמן המלחמה. זה גם מסייע להבין את הקמתה של מדינת ישראל לאחר השואה. לכן החלו מדינות רבות לשלוח לכאן בשנות ה־90 תלמידים רבים על מנת להראות להם את מה שהתרחש כאן ולהפוך אותם למבוגרים אחראים יותר ובעלי מצפון".
 

ובכל זאת, בישראל יש מי שטוענים שפולין הפכה את המחנה לאתר תיירות ולמקור לרווח כספי על גבם של קורבנות השואה. ציווינסקי מתקשה להסתיר את המבט המופתע על פניו. "קודם כל, הכניסה למחנה היא חינם", הוא אומר. "צריך להבין שהעלויות של שימור מחנה כזה הן עצומות, וכל הכסף שנכנס מופנה אך ורק לצורך הזה. אתה לא יכול להקדיש את חייך לעבודה אמוציונלית ורגשית במקום כזה אם זה רק עבור כסף. אני מבין שיש אנשים שלא רוצים להגיע למקום כזה, אבל לדעתי הסיבות האמיתיות הן אחרות לחלוטין. לא התחושה שהם תורמים לנו כסף".

אתר תיירות? מחנה אושוויץ. צילום: רויטרס

גם במוזיאון יד ושם בירושלים יציינו היום את יום השואה הבינלאומי באירוע לא שגרתי. ביום שני האחרון נפתחה במוזיאון ההיסטורי בברלין תערוכה של 100 יצירות אמנות מהשואה, במעמד הקנצלרית אנגלה מרקל, יו"ר יד ושם אבנר שלו וניצולי שואה. התערוכה כוללת יצירות אמנות שנוצרו על ידי אמנים יהודים במהלך השואה ושייכות כיום לאוסף האמנות של יד ושם. התערוכה היא תוצר של שיתוף פעולה בין יד ושם לקרן לאמנות ותרבות בגרמניה ולעיתון הגרמני "בילד", והיא תוצג במוזיאון הגרמני עד חודש אפריל השנה.

"לשמור על האותנטיות"

בשנים האחרונות פתחה מועצת אושוויץ העולמית בקמפיין שנועד לגייס 120 מיליון אירו לשימור המחנה, לאחר שביתנים ומוצגים רבים היו בסכנת קריסה בעקבות גשמים עזים שפקדו את האזור. עד היום 36 מדינות תרמו כסף לפרויקט, וציווינסקי מספר כי 114 מיליון אירו כבר נאספו. ממשלת גרמניה תרמה את הסכום הגבוה ביותר, 60 מיליון אירו, כאשר אחריה ארצות הברית עם 15 מיליון דולר ופולין עם 10 מיליון אירו. גם ישראל תרמה מיליון דולר לפרויקט. השיפוצים של הביתנים והמוצגים במחנה החלו כבר בשנת 2011, ואנשי המוזיאון מקווים להשלים אותם לפני שייגרם לחלקם נזק חמור יותר.

"טורקיה ואזרבייג'ן, לדוגמה. מדינות מוסלמיות שהחליטו לתרום לפרויקט. גם מדינות שאין להן שום קשר לשואה, כמו ניו זילנד, אוסטרליה, קנדה, ספרד או איטליה. קל לחוש את הצורך לשמר את זיכרון השואה אם אתה מגיע מישראל או מפולין, אבל מנהיגים רבים ברחבי העולם הבינו כי אושוויץ הוא הדרך הטובה ביותר לחנך צעירים במדינותיהם על ההיסטוריה הטרגית ולהבטיח עתיד טוב יותר".
 

בשנה החולפת החלו אנשי מוזיאון אושוויץ להפעיל כמה שירותים חדשים במטרה להקל על אלו המבקשים לבקר במחנה. בין היתר, ניתנת לתיירים האפשרות לתאם יום ושעת ביקור מראש, לרבות מדריך צמוד. הנהלת המוזיאון גם מציעה סדנאות ופעילויות חינוכיות בנושא השואה לצעירים ומבוגרים, לרבות מפגשים עם ניצולי שואה שעדיין בחיים, ובחודשים האחרונים אפילו נחנך אתר אינטרנט שבו ניתן לערוך סיור וירטואלי במחנה. "לעתים היו לנו אלפי מבקרים שהגיעו באותה שעה למחנה", מספר ציווינסקי. "היה בלתי אפשרי להשתלט על כמות גדולה כזאת ולאפשר להם ביקור יעיל במחנה. בנוסף, קיבלנו הרבה מאוד פניות מאנשים ברחבי העולם, כולל ממקומות רחוקים מאוד כמו דרום אמריקה, שסיפרו לנו כי הם רוצים מאוד לבקר באושוויץ, אבל לא יכולים להרשות לעצמם. עבורם פיתחנו אתר עם סיור וירטואלי באושוויץ שבו ניתן לבקר בביתנים השונים ולהביט במוצגים".

"השאירו חפצים רבים מאחור" אסירים במחנה אושוויץ. צילום: באדיבות יד ושם
 

בשנים האחרונות נאלצים אנשי מוזיאון אושוויץ להתמודד גם עם תופעה מכוערת במיוחד של ניסיונות גנבה של חפצים היסטוריים, מרביתם חפצים אישיים שהיו שייכים לאסירים במחנה. ציווינסקי מספר כי אף שחפצים אישיים רבים של האסירים עדיין מונחים על אדמת המחנה מאז סיום המלחמה, אנשי המוזיאון מעדיפים לא לאסוף אותם מאחר ש"זהו מקומם הטבעי, ואנו לא רוצים לשנות את האותנטיות של המחנה" כדבריו. 
 

"בדיוק אתמול קיבלתי חבילה אנונימית, שנשלחה מבריטניה ללא שם או פרט מזהה. היא הכילה חפצים של אסירים לשעבר במחנה, שאחד המבקרים לקח בשנת 1980. 35 שנים מאוחר יותר מצפונו כנראה הציק לו והוא החליט להחזיר אותם", הוא מספר. 
 

אירוע מרגש נוסף התרחש בימים האחרונים כאשר לדברי ציווינסקי, בת שבע דגן, ניצולת שואה מישראל, תרמה למוזיאון אושוויץ זוג נעלי עור קטנות שתפרה חברתה לביתן האסירים במחנה וסיפרה כי מאחוריהן עומד סיפור מרגש. "שכנתי בביתן האסירים הייתה יהודייה מגרמניה", סיפרה דגן לציווינסקי. "היא הייתה נשואה לשוטר גרמני, והייתה להם בת קטנה. היה לה עור כהה ועיניים עצובות. בעלה ובתה נותרו בברלין, והיא גורשה לאושוויץ. היא סיפרה לי כל הזמן כמה היא מתגעגעת אליהם. הייתה לה פיסת עור קטנה ומחט, והיא תפרה זוג נעליים קטנות. היא נתנה לי אותן ואמרה לי: 'תני להן לשאת אותך אל החופש'. במשך 20 חודשים באושוויץ הסתרתי אותן במזרן או בתוך המכנסיים שלי. כך הן שרדו את אושוויץ".

ציווינסקי, נוצרי קתולי יליד 1972, נולד למשפחה של מתנגדי המשטר הקומוניסטי שנאלצו להימלט מפולין בשנות ה־80. הוא סיים לימודי היסטוריה בצרפת ולאחר נפילת הקומוניזם חזר למולדתו. זמן קצר לאחר מכן הוא הצטרף למועצת אושוויץ העולמית, ובעשר השנים האחרונות משמש כמנהל מוזיאון המחנה.

גל ההתקפות האנטישמיות ברחבי אירופה בחודשים האחרונים לא מותיר אותו אדיש. הוא עוקב בחשש אחרי עליית הימין הקיצוני וההפגנות נגד מיעוטים ביבשת, לרבות יהודים. גם הדרישה העצומה למהדורה החדשה של הספר "מיין קמפף", שיצאה לחנויות בתחילת חודש ינואר האחרון בגרמניה וכבר אזלה מהמדפים, גורמת לו לדאגה. "האנטישמיות באירופה היא עובדה קיימת, שההוכחות לה כתובות לצערי בדמם של חפים מפשע", הוא אומר. "קיומם של זרמים אנטישמיים שונים ביבשת אינו חדש. החל מהחרמה על רקע תרבותי או כלכלי, תיוג דתי או אפילו חיסול פיזי - אלו תופעות שקיימות כבר זמן רב.

בשנים האחרונות גם ראינו פעולות טרור רבות וביקורת שאינה יודעת גבולות על קיומה של מדינת ישראל. למרבה הצער, אנו יכולים לראות תופעות באירופה שמסייעות להתגברות האנטישמיות, כמו אדישות של מוסדות אירופיים, חוסר היכולת ליצור חזון חדש בקרב קהילות מסוימות, ההבדל בין הבטחות שלפני בחירות למציאות שלאחריהן ועוד. הדברים האלו מעמיקים את הרגשות האנטישמיים והשליליים בקרב אנשים מסוימים. כך גם לגבי הזיכרון. אחרי מלחמת העולם השנייה כל הדורות הביטו אחורה אל הזיכרון כמקור לתקווה ועתיד טוב יותר. כעת אנו רואים פחות ופחות תחושת אחריות כתוצאה מהזיכרון הטרגי. אני רוצה לשאול: לאן את הולכת, אירופה?".
 

לפני כשנתיים וחצי נחנכה באושוויץ, במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו, התערוכה המחודשת בביתן הישראלי. התערוכה המוצגת בביתן מספר 27 כוללת גם את "ספר השמות" המכיל 4.3 מיליון שמות של קורבנות שואה.
 

"למעשה, מבין כל הביתנים המוקדשים למדינות שונות, הביתן הישראלי הוא בהפרש עצום המבוקש והמתויר ביותר. יש הרבה מאוד קבוצות שמגיעות במיוחד עבור הביתן הזה, ובמיוחד עבור 'ספר השמות' המצוי שם. התערוכה המוצגת בביתן הישראלי נוגעת בנקודות החשובות ביותר של השואה. אנשים יוצאים מהביתן הזה מאוד נרגשים".