עיר ללא רחמים: משטרת דבלין מנסה להתמודד עם שרשרת חיסולים ונקמות

ההשעה הייתה קרוב ל־14:30 ביום שישי שעבר. מלון "ריג'נסי איירפורט" בצפון דבלין היה עמוס בתיירים ובמאות צופים נלהבים, שהתקבצו באולם המסיבות של המלון על מנת לצפות באירוע השקילה לקראת סדרת קרבות אגרוף שהיו אמורים להיערך באצטדיון הלאומי בסוף השבוע, כולל קרב על תואר אלוף אירופה במשקל נוצה בהשתתפותו של הכוכב העולה, ג'יימי קוואנו.

לפתע פרצו לתוך המלון שני חמושים עם רובי קלצ'ניקוב, לבושים במדים מזויפים של יחידת ההסתערות של משטרת אירלנד, קסדות וכובעי גרב לראשיהם, ופתחו באש באולם הקבלה ולעבר הלובי. בתוך שניות הם הסתלקו יחד עם שלושה אחרים - אחד במדים זהים לאלה של שני הפורצים, אחד עם פאה וחצאית והשלישי עם כובע קסקט ומכנסי טרנינג - ועלו לרכב מילוט שהמתין מאחורי המלון. זמן קצר לאחר מכן התגלה הרכב כשהוא שרוף, ועקבותיהם של החמושים נעלמו.

קווין מק'אננה, כתב ספורט של ה־BBC, היה במלון בזמן התקרית וסיפר כי קפץ מעל דוכן הקבלה כשהוא צועק "אל תירו, אל תירו".

"פשוט המשכתי לצעוק, יכולתי לשמוע את היריות מהצד השני", שחזר. "אחד החמושים התכופף וכיוון אלי את הנשק ועדיין צעקתי 'אל תירו'. כאשר הוא כיוון את הנשק לעברי, הבטתי לעבר הקנה וחשבתי 'אני הולך למות'. ואז הוא עזב וזה היה סוף האירוע ולא שמעתי עוד יריות. מעולם לא ידעתי מה המשמעות של להיות מבועת עד אותו אחר הצהריים".

עד ראייה אחר סיפר כיצד מצא את עצמו מול החמושים בכניסה למלון. "הם כיוונו את הנשק לראש שלי ואחד אמר 'תסתלק מכאן, לכל הרוחות'", תיאר האיש. "הם נכנסו ואחד מהם שחרר ירייה. לא ידעתי לאן ללכת, עמדתי דומם. לאחר מכן החלו לרוץ 14 או 15 בני אדם מהמקום. חשבתי שאלה שוטרים. חשבתי שזו פשיטה של המשטרה. הם היו במלון בערך שתי דקות, הרבה אנשים רצו החוצה. היו לפחות תריסר יריות. זה נשמע כמו 'פופ, פופ, פופ'. פשוט עמדתי שם. אפילו לא יכולתי לחשוב".

רק אחרי שחברי הכנופיה הסתלקו מהמקום, הגיעו למלון כוחות גדולים של משטרה שחסמו את הכניסה והותירו אורחים מבולבלים, שלא היו יכולים לחזור לחדרים שלהם ונאלצו לעבור למלונות אחרים. בתוך הלובי מצאו אנשי המשטרה את גופתו של דיוויד ביירן (34) ושניים מחבריו שנפצעו, אחד מהם באורח קשה.

כחבר בקרטל של כריסטי קינהאן, ארגון הפשע החזק ביותר באירלנד, ביירן היה אחד הפושעים וסוחרי הסמים הידועים לשמצה ביותר בדבלין, עם גיליון מעצרים ארוך על מעורבות בייבוא של משלוחי סמים ובהברחת משגרי רקטות לאירלנד. גם שני חבריו הפצועים, שון מקגוורן (30) ואהרון בולג'ר (25), לא היו נקיי כפיים.

על אף טענות של דובר מטעם ארגון הטרור הבדלני "הצבא האירי הרפובליקני" (CIRA - שהתפלג מהמחתרת האירית IRA לפני 30 שנה ועדיין מעורב בפעילות טרור ובמעשי סחיטה), כי אנשיו הם שביצעו את ההתנקשות כנקמה על מעורבותו לכאורה של ביירן בחיסולו של אלן ריאן, מנהיג ארגון בדלני אחר, היה ברור כי הרקע הוא עימות פנימי בתוך "גאנג־לנד", הכינוי של עולם הפשע המקומי.

ההערכות המיידיות היו כי ביירן נרצח כנקמה על חיסולו של גארי האץ' (34), שנורה למוות לאור יום בספטמבר שעבר ליד הבריכה בבניין הדירות היוקרתי שבו התגורר במרבלה שבקוסטה דל סול בדרום ספרד. לפי החשד, האץ', שהיה מעורב במעשי רצח ושוד, חוסל בהוראתו של קינהאן, שהאשים אותו כי גנב ממנו 100 אלף יורו במהלך עסקת סמים עם קרטל דרום אמריקאי. בדיוק שנה קודם לכן נרצח בנסיבות דומות גם ג'ררד קוואנו, חברו של האץ' ואביו של המתאגרף ג'יימי קוואנו, אחרי שלא הצליח לגבות חוב של מיליון יורו עבור קינהאן.

מיד אחרי חיסולו של האץ' היה ברור כי הנקמה תגיע במוקדם או במאוחר, במיוחד מאחר שהוא אחיינו של ג'רי "הנזיר" האץ', אחד השודדים הנועזים ביותר בתולדות אירלנד. "החברים שלו לא מתכוונים לעבור על זה לסדר היום, בלי צל של ספק", אמר מודיע משטרתי. "יש להם כסף ויש להם קשרים טובים, פה וברחבי אירופה".

ביום שישי שעבר נראה כי הנקמה הגיעה כאשר החמושים פרצו למלון "ריג'נסי", שבו שהה באותה עת גם דניאל קינהאן, בנו של כריסטי קינהאן שהיה ממארגני קרב האגרוף וייתכן שהיה היעד המקורי להתקפה הנועזת, אך יצא ללא פגע. לפי ההערכות, הפעולה לא נועדה רק לנקום על מותו של האץ', אלא גם להרתיע את חברי הקרטל של קינהאן אחרי שהתגלה כי הם הוציאו חוזה על ראשו של "הנזיר".

אבל לאיש לא היה ספק כי זה לא סוף פסוק במלחמת הכנופיות. יממה לאחר התקרית במלון, התכנסה בפאב בדבלין ישיבת חירום בהשתתפות דניאל קינהאן, אחיו של הנרצח, ליאם ביירן, ובכירים נוספים בקרטל, כדי לתכנן את התגובה. והיא הייתה מהירה. ביום שלישי בערב הגיעו ארבעה חמושים רעולי פנים לביתו של אדי האץ' סניור (59), אחיו של "הנזיר", שבניגוד ליתר בני משפחתו כמעט לא היה מעורב בחיי הפשע, וירו תשע פעמים בראשו ובפלג גופו העליון.

העיתונאי פול וויליאמס, שמסקר קרוב לשני עשורים את עולם הפשע באירלנד, הסביר כי הפעולה הנועזת במלון נועדה לשלוח מסר כי נפתחה מלחמה כוללת. "פעולת הטרור הזו על ידי כנופיית פשע הייתה חסרת תקדים ומדאיגה מאוד, אפילו בסטנדרטים של העולם התחתון של אירלנד", כתב במאמר ב"אייריש אינדיפנדנט". "דבר אחד בטוח - תהיה עוד שפיכות דמים".

"הפינגווין" ו"הנזיר"

מ"הסנדק" דרך "החבר'ה הטובים" ועד "הסופרנוס", מ"מדינת קרטל" שמועמד השנה לאוסקר על הסרט התיעודי ועד "הבטן הרכה" על עלילות העולם התחתון באוסטרליה - עולם הפשע סיפק לא מעט השראה לסרטים ולסדרות. גם הגאנג־לנד של אירלנד סיפק בעשורים האחרונים לא מעט דמויות של גנגסטרים אכזריים וצבעוניים וסיפורי פשיעה מרתקים, שלעתים נראים כאילו נכתבו על ידי תסריטאים בהוליווד, ואינם המציאות המדממת ברחובות דבלין.

אומנם, חלק מכנופיות הפשע המפורסמות בארה"ב הונהגו על ידי פושעים ממוצא אירי עוד מהמאה ה־19. אבל דווקא באירלנד עצמה העולם התחתון הפך למאורגן יותר רק בשנות ה־70. היה זה כאשר הפושעים ניצלו את העובדה שכוחות הביטחון עסוקים במרדף אחרי ארגוני הטרור ואת הזמינות לאמצעי לחימה כדי לבנות ארגונים משלהם, שעסקו בסחר בסמים ובנשק ובמעשי שוד.

השם הבולט ביותר בדור המייסדים של הגאנג־לנד היה מרטין קייהיל, שנודע בכינוי "הגנרל", ואף תועד בסרט בשם זה בכיכובו של ברנדן גליסון ב־1998. בשנת 1986 עמד קייהיל מאחורי אחד ממעשי השוד המפורסמים ביותר, כאשר גנב את אוסף הציורים היקר מאחוזתו של סר אלפרד ביית, ובהם "ליידי כותבת מכתב עם העוזרת שלה" של יאן ורמיר, שהוערך בעשרות מיליוני דולרים והתגלה רק כעבור שבע שנים.

קייהיל גם נהג לנהל משחקי חתול ועכבר עם המשטרה האירית, כשצפר במכוניתו ליד בתי השוטרים ופעם אחת הורה לאנשיו לחפור עשרות בורות במגרש הגולף ששימש את אנשי המשטרה. "הגנרל" ידע גם לגלות אכזריות רבה כאשר צלב את אחד מאנשיו אחרי שחשד בו כי גנב ממנו זהב. באוגוסט 1994 חיסלו אותו חמושי ה־IRA, אחרי שלטענתם סייע לחברי ארגון פרוטסטנטי והבריח הרואין.

פושע ותיק נוסף שעדיין פעיל בזירה הוא ג'ורג' "הפינגווין" מיטשל (65), שנחשב בזמנו לברון הסמים המוביל של אירלנד. הוא החל את דרכו בשנות ה־80 תוך יצירת קשרים עם אנשיו של קייהיל, אולם אחרי שהשתחרר מהכלא ב־1993 החל להקים אימפריה משלו, שעסקה בהברחת כמויות אדירות של קנאביס ואקסטזי ובייצור הסמים בתוך אירלנד. הוא גם עסק בסחר בחלקי מחשבים גנובים בבריטניה, במדינות אירופה ובמזרח הרחוק.

במחצית השנייה של שנות ה־90, אחרי שמשטרת אירלנד החלה ללחוץ עליו ולהחרים את רכושו, ובשל היותו ברשימת החיסול של ה־IRA, נטש מיטשל את דבלין ועבר לאמסטרדם ובהמשך לווילה יוקרתית במרוקו, משם החל להפעיל רשת הברחת קוקאין מדרום אמריקה לאירופה. בנובמבר האחרון חשף העיתון "סאנדיי וורלד" כי "הפינגווין" מתגורר בעיירה בדרום גרמניה, משם ככל הנראה הוא ממשיך למשוך בחוטי הברחת הסמים.

כוכבי העונה הנוכחית של "רחובות הדמים" בדבלין הם נציגי הדור השני של גאנג־לנד. הראשון הוא ג'רי האץ' (53), הידוע בכינוי "הנזיר" בשל סגנון החיים "הנקי" שלו שאינו כולל אלכוהול, עישון או סמים. הוא נחשב לאחד השודדים המפורסמים ביותר באירלנד: מיוחסים לו מעשי שוד של 1.3 מיליון פאונד מרכב ביטחון בדבלין ב־1987, ושוד מזוין של 2.8 מיליון פאונד ממתקן של חברת ברינקס שמונה שנים מאוחר יותר. הכספים נעלמו ולפי החשד הולבנו בפרויקטים של נדל"ן.

בראיון ב־2008 הוא הכחיש שעמד מאחורי מעשי השוד וטען כי ההסדר שאליו הגיע עם היחידה ללוחמה בפשע מאורגן, שבמסגרתו שילם קנס של 1.5 מיליון יורו, נגע לעבירות מיסוי. "עשיתי עסקים רבים בנדל"ן, זו הייתה תקופה טובה ושם עשיתי את הכסף", טען. "אם אנשים אומרים מעשי שוד מזוינים, שיהיה. חקרו אותי על מעשי השוד האלה. ניתן לעם להחליט".

בשנת 2001 הוא קיבל רישיון להפעלת מוניות והקים חברת לימוזינות בשם CAB, ראשי תיבות של "נושאים כל גופה". בשנים האחרונות נטען כי פרש מחיי הפשע והעביר את חייו בין דבלין לבין האיים הקנריים, אולם החיסול של אחיינו, ג'רי האץ', לפני כחמישה חודשים, והדיווחים כי הוא נמצא בעצמו על הכוונת, החזירו אותו מהפנסיה. כעת, אחרי שאחיו נרצח השבוע, נראה כי לא ימהר לשוב לחיים השלווים שלו.

מי שאילץ את "הנזיר" לשוב לחיי הפשע הוא כריסטי קינהאן (59), שעומד כיום בראש קרטל הסמים החזק ביותר באירלנד עם הברחות סמים ברחבי היבשת שמגלגלות מחזור של כמיליארד יורו. הוא החל את דרכו כפושע קטן שהיה מעורב בסמים ובגניבות עוד בשנות ה־80 וריצה עונשי מאסר באירלנד ובהולנד.

בשנת 2001, אחרי שריצה ארבע שנים בכלא ובהן למד ספרדית והולנדית, עבר למרבלה שבדרום ספרד, שם נמצאת בבעלותו וילה יוקרתית שממנה הוא מנהל את עסקיו הנרחבים. לצדו נמצאים כמה מהפושעים המוכרים באירלנד, ובראשם ג'ון קנינגהם שבעבר הורשע בחטיפתה של ג'ניפר גינס, בת למשפחה שמפעילה את מסבאת הבירה המפורסמת.

אף על פי שהוא נמצא על כוונת רשויות אכיפת החוק לא רק באירלנד אלא גם במדינות אחרות ביבשת, הצליח קינהאן עד כה להתחמק. בשנת 2010 הוא נעצר עם בניו דניאל וכריסטופר במסגרת חקירה אירופית נרחבת על עבירות של סחר בסמים ועבירות נשק, אולם הם שוחררו כעבור זמן קצר. אחרי חיסולו של אדי האץ' השבוע, בהחלט ייתכן כי שלושתם נמצאים על הכוונת במלחמת הכנופיות שהולכת ומסלימה.

כנופיות חסרות רחמים

אחת מנקודות הציון הדרמטיות ביותר בתולדות המאבק בפשע באירלנד התרחשה בדיוק לפני 20 שנה, ביוני 1996. העיתונאית ורוניקה גארין, שפרסמה כתבות מקיפות על ברוני הפשע כמו קייהיל ו"הנזיר", נורתה למוות בעת שישבה במכוניתה ברמזור אדום בדבלין.

"רצח של עיתונאית הוא איום חמור על הדמוקרטיה שלנו ועל עקרון החיים שהמדינה הזו שמרה עליו במשך יותר מ־75 שנה", אמר ראש הממשלה, ג'ון ברטון, לחברי הפרלמנט יומיים לאחר מכן. "אין מישהו שאי אפשר לגעת בו. לא ניתן לאפשר למי שמורה לבצע פשע במדינה דמוקרטית להיות חסין, ואף אחד לא יכול להיות חסין".

בעקבות זאת הוקמה היחידה לנכסים פליליים, שמשלבת חוקרי משטרה לצד נציגי משרד המשפטים, רשות המסים ומשרד הרווחה. מטרתה לאתר את הנכסים שבבעלותם של חברי הפשע המאורגן ולהחרים אותם על מנת להפעיל לחץ על הפושעים. ב־20 שנות פעילותה הצליחה היחידה להחרים נכסים בשווי עשרות מיליוני יורו.

אולם האירוע במלון "ריג'נסי" עורר ביקורת על המשטרה האירית שלא נערכה בכוחות מתוגברים, אף שהיה ידוע כי גורמים המעורבים בעולם הפשע היו אמורים להגיע לטקס שקילת המתאגרפים. מפקדת משטרת אירלנד, נוירין או'סאליבן, טענה בתגובה כי לא היה מידע מודיעיני שיצדיק הצבת שוטרים במקום. "עלינו להיות זהירים לגבי האופן שבו אנחנו מציבים את אנשי המשטרה", אמרה. "אם אין איום, אנחנו לא יכולים להציב שם אנשים. אי אפשר ששוטרים ילכו לכל אירוע רק כי ייתכן שיש שם פושעים".

בינתיים קיבלה המשטרה תקציב חירום של 5 מיליון יורו נוספים לצורך התמודדות עם המצב, והשבוע כבר הוצבו יחידות חמושות ברחבי דבלין בניסיון לסכל את המשך החיסולים. "המשטרה, שירותי המודיעין ויחידות הביטחון יעשו כל שהם יכולים כדי למנוע עוד אובדן חיים, כדי לשבור את מעגל הקסמים הזה", אמרה שרת הפנים, פרנסס פיצג'רלד. "הם יקבלו את כל התמיכה שהם צריכים על מנת לעשות את זה, אבל אנחנו מתמודדים עם כנופיות פשע חסרות רחמים".