חצויים בטוקיו: האם צפון קוריאה תחזיר את יפן למירוץ ההתחמשות

בחלוף 80 שנה מ"מרד הנפל”, ניסיון ההפיכה שאירע ביפן במטרה להשתלט על המדינה על ידי רצח ראש הממשלה, השרים והפוליטיקאים, עומדת יפן בפני צומת דרכים היסטורי: האם תהפוך לאומה בעלת חוקה המאפשרת לה להגן על עצמה או תישאר עם החוקה הפציפיסטית המגבילה שקיבלה על עצמה לאחר מאורעות מלחמת העולם השנייה, ובהם הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי?

“אני משוכנע שיפן צריכה לתקן את החוקה”, אומר כעת מקור דיפלומטי בכיר בטוקיו ל”מעריב המגזין”. “כולם יודעים שהחוקה נכתבה על ידי האמריקאים לאחר הטלת פצצות האטום בהירושימה ונגסאקי. זה היה נכון לאותם זמנים, אבל הזמנים השתנו. כיום יפן ניצבת מול אתגרים חדשים בדמות הסלמה בהתנהגות של קוריאה הצפונית. המצב לא סטטי. זכותנו וגם חובתנו להגן על עצמנו כמו כל שאר המדינות במערב”.

“ענק כלכלי, גמד מדיני”

מרד הנפל פרץ ב־26 בפברואר 1936, כאשר כ־1,500 חיילים החלו לתפוס בנייני מפתח ברחבי טוקיו, ולאחר מכן פרצו לבתיהם של אישים מרכזיים באליטה השלטונית ורצחו אותם. במהלך ההפיכה נהרגו שר האוצר טקהאשי קורקיו וראש ממשלת יפן לשעבר סאיטו מקוטו. בין היתר, ניסו המורדים להשתלט על ארמון הקיסר, אך לא הצליחו בשל התנגדות חיילי המשמר הקיסרי.

המורדים, שדגלו ברעיונות של התחזקות יפן במישור הבינלאומי וחזרה לערכיה המסורתיים, דרשו את התפטרות הממשלה, אך בסופו של דבר נכשלו בעקבות תגובת הציבור, שלא הבין על מה המהומה, והתנגדות הקיסר, שאף אמר: "אני בעצמי אצא בראש המשמר הקיסרי על מנת להביס אותם". עם תום המרד הוצאו 19 ממשתתפיו להורג, עונש שנחשב חסר תקדים במרידות קודמות. לאחר המרד דרש הצבא מהקיסר לחזק את כוחו של הצבא על מנת שיוכל להתמודד בעתיד עם מרידות נוספות, אם אלו יבואו.

"גורמי המרד של 1936 היו העוני העצום בכפרים, אי יכולתה של הממשלה לשפר את מצבם של האיכרים, שדחף אותם למכור את בנותיהם לזנות, הסכסוך הגובר עם סין עקב כיבוש מנצ'וריה והמתח בין הצבא והממשלה האזרחית", אומר פרופ’ בן עמי שילוני, מומחה בינלאומי לתרבות יפן מהחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית ומחבר הספר היחיד שנכתב באנגלית אי פעם על מרד הנפל Revolt in Japan (הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 1973). "בין הגורמים למרד היו גם השחיתות הגוברת של הפוליטיקאים, ההצלחה לכאורה של המשטרים הפשיסטיים במערב לפתור את הבעיות הכלכליות של מדינותיהם, הסגידה לקיסר והרצון להציל אותו מ'הבוגדים' המקיפים אותו, החשש ממהפכה קומוניסטית והציפייה שהצבא יתפוס את השלטון וינקה את האורוות".

אל מול המרד ההוא, שהותיר את חותמו על יפן, בולט מצבה של המדינה כיום. "הגורמים שהביאו למרד אינם קיימים היום", אומר פרופ' שילוני. "רק חלק זעום של האוכלוסייה גר בכפרים ועוסק בחקלאות, מצבם של האיכרים אינו כה גרוע, הסכסוך עם סין הוא על קבוצת איים רחוקה ואין לה חשיבות כלכלית רבה, יפן אינה שולטת על שום שטח ריבוני של סין ביבשת אסיה, לכוחות ההגנה היפניים אין משקל פוליטי והם אינם מתערבים בפוליטיקה היפנית, השחיתות הפוליטית אינה רבה כמו פעם, המשטרים הפשיסטיים במערב התמוטטו, והציבור היפני דבק בדמוקרטיה. לכן אין סיכוי שמשהו כמו המרד הצבאי של פברואר 1936 יחזור על עצמו כיום. החברה היפנית כיום אינה מפולגת כמו שהייתה ב־1936.

יש אומנם אי נחת מן השלטון, אך הפערים בין המעמדות אינם עצומים ואין תנועות חברתיות או פוליטיות ששואפות להפיכה ולמשטר צבאי. אין שום חשש מפני מהפכה קומוניסטית, והסגידה לקיסר קיימת רק בשוליים הימניים.למרות ניסיונות רבים ואינסופיים של יפן לקבל מושב קבוע במועצת הביטחון של האו"ם על ידי מימון הרשות הפלסטינית יותר מכל מדינה אחרת, כדי להיות בעל המאה שהוא גם בעל הדעה, הניסיונות עלו בתוהו. יפן היא עדיין ענק כלכלי, אך למרבה הצער גם גמד מדיני. מעמדה הבינלאומי הפוליטי של יפן כיום נמוך יותר ממעמדה הכלכלי. בניגוד לגרמניה, יפן לא הצליחה להשתלב בשום גוש על־לאומי ולהוביל אותו. המשחקים האולימפיים הקרבים בשנת 2020 ישפרו לזמן קצר את תדמיתה של יפן ועשויים להגביר את התיירות אליה, אך מבחינת המעמד הבינלאומי, אולימפיאדות אינן משנות דבר. הן לא העלו את המעמד הבינלאומי של ספרד או יוון".

"מסוכן להיות כבש"

אחת הסוגיות הבוערות שעמן נאלצת יפן להתמודד כיום היא, כאמור, סוגיית שינוי החוקה. החוקה הנוכחית של יפן כוננה כעשר שנים אחרי פרוץ מרד הנפל, במאי 1947, בעקבות כניעתה במלחמת העולם השנייה. בחוקה, שנקראת גם "החוקה שלאחר המלחמה" ו"חוקת השלום", מוגדרות מחדש סמכויותיו של הקיסר כסמל המדינה בלבד, אשר שואב את שלטונו מריבונות העם. בחוקה זו יפן שוללת מעצמה את הזכות להיות צד במלחמה ולהחזיק כוחות צבאיים, והיא נועדה לשנות את שיטת הממשל המונרכית האבסולוטית בעלת המאפיינים המיליטריסטיים לדמוקרטיה ליברלית.

אף שלא נכנסו תיקונים בחוקה מאז כינונה, לאורך השנים הועלו הצעות לערוך בה שינויים, שגררו מחלוקת ציבורית עמוקה. מצד אחד עומדות תנועות מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, המצדדות בהשארת המצב הקיים, בעוד השמרנים מצדדים בהכנסת שינויים שיעלו את יוקרת הקיסר ויתירו גישות לוחמניות יותר.

“מבחינה משפטית, מדובר על שינוי הפרשנות של החוקה ולא על שינוי החוקה עצמה, כך שיפן תוכל להגן על עצמה בצורה אקטיבית במקרה של התקפה”, מסביר ג’וליאן ליטר, דוקטורנט למדע המדינה ממוצא אוסטרלי באוניברסיטת קיאו בטוקיו. “הנושא שנוי במחלוקת כי חלקים גדולים באוכלוסייה רוצים לשמר את הקיים, במיוחד מבוגרים שחוו את המלחמה על בשרם, או ילדיהם מדור הבייבי בום שגדלו על סיפורי הזוועה של הוריהם. מולם יש צעירים שמחוברים לנעשה בצפון קוריאה, המתגרה ביפנים שוב ושוב, המבינים את חשיבות השינוי ותומכים בו”.

על רקע המחלוקת על שינוי החוקה ניצבים היחסים בין יפן לצפון קוריאה, שידעו בחודש האחרון הסלמה נוספת כאשר יפן הכריזה על החזרת הסנקציות נגד שכנתה לנוכח ניסויי הטילים החוזרים ונשנים שעורכים הצפון קוריאנים. "ניסוי הגרעין של צפון קוריאה בחודש ינואר האחרון, שלפי טענת הצפון קוריאנים היה ניסוי בפצצת מימן, והשיגור של הטיל הבליסטי בפברואר הקפיצו את כל העולם", טוען פרופ' שילוני.

לדבריו, "יותר מכולם הוקפצה יפן, שהטיל חלף על פני שטחה, ושיש לה חשבון ארוך עם הדיקטטורה הצפון קוריאנית. בסוף שנות ה־70 ובתחילת שנות ה־80 של המאה הקודמת נחטפו מאות נערים ונערות יפנים על ידי יחידות קומנדו צפון קוריאניות. במשך עשרות שנים הכחישו הצפון קוריאנים שהם עשו זאת, אבל בשנת 2002 הודה השליט הצפון קוריאני קים ג'ונג־איל (אביו של השליט הנוכחי קים ג'ונג־און) כי ארצו חטפה 13 צעירים יפנים והרשה לחמישה מהם לחזור ליפן. שאר שמונת החטופים, לטענת צפון קוריאה, מתו. המחווה הזאת לא רק שלא שיפרה את היחסים בין שתי המדינות, אלא אף הרעה אותם. יפן ביקשה לקבל הוכחות למותם של השמונה ודרשה לדעת מה קרה למאות החטופים האחרים. עד היום לא נענתה צפון קוריאה לדרישות הללו".

בין החטופים הללו נמצאת גם מגומי יוקוטה, בת ה־13 שנחטפה ב־1977 בדרכה מבית הספר בידי צפון קוריאני. להוריה של יוקוטה, שהפכה לסמל ביפן, נמסר כי התאבדה ב־1994, אולם ההורים מסרבים להאמין לכך עד היום.

הניסויים הגרעיניים של צפון קוריאה עוררו זעם במדינה עד כדי כך שיפנים רבים טוענים כי גם יפן צריכה לפתח נשק גרעיני לצורכי שלום כדי להרתיע את צפון קוריאה. יפן דורשת מהקהילה הבינלאומית להחריף את העיצומים נגד צפון קוריאה לא רק כדי למנוע ממנה נשק גרעיני, אלא גם כדי למנוע ממנה פיתוח טילים לטווח רחוק ולקבל מענה לגורל החטופים.

"ההתנגדות העממית ביפן לשינוי החוקה נובעת מהפציפיזם העמוק של היפנים כתוצאה מהטראומה של מלחמת העולם השנייה, אך היא אינה הגיונית", טוען פרופ' שילוני. "היפנים יבינו, כמו שהבינו סביהם בתקופת מייג'י (תקופה היסטורית ביפן שהסתיימה עם מות הקיסר מייג'י ב־1912), שבעולם של זאבים וכבשים מסוכן להיות כבש. שינוי החוקה מצריך משאל עם. איני חושב שכיום תשיג הממשלה רוב להצעת שינוי החוקה במשאל עם, אך אני סבור שבתוך עשר שנים, אם הפרובוקציות של צפון קוריאה יימשכו, היא תוכל להשיג את הרוב הזה".

אלא שלמרות החשש מצפון קוריאה, יש מי שעדיין מאמינים כי על יפן לדבוק בחוקתה הפציפיסטית. “אני חושב שמה שהצפון קוריאנים עשו ליפנים הוא נורא”, אומר מאסהקאזו קוביאשי, 37, איש עסקים יפני. “הם ממשיכים להתגרות בנו כל הזמן, ואנחנו שומרים על איפוק. אבל הכי חשוב לשמור על שקט ושלווה באזור. אם נהפוך שוב לאזור של מלחמה, אנחנו עלולים להפסיד את כל מה שבנינו מאז הרס יפן בתקופת מלחמת העולם השנייה”.

“אני לא רוצה שבני בן ה־10 ילך לצבא”, אומרת גם מיומי טאקאגי, 50, מטפלת בעיסוי מטוקיו. “זהו בני היחיד, ואין לי כוונה לסכן אותו. אני מבינה שאנשים רבים, בעיקר צעירים, מעוניינים בשינוי החוקה, אבל מבחינתי לא חסר לנו שום דבר. החיים שלנו טובים מאוד. גם ההורים שלי לא בעד שינוי החוקה. אם יהיה משאל עם, אצביע נגד”.