הפפירוס העתיק חשף: מחזה יווני על משה בתיבה

העיר אוכסירינכוס, השוכנת כ־160 ק"מ מדרום לקהיר, נחשבת אחד האתרים הארכיאולוגיים הכי חשובים במצרים, לאחר שהתגלו בה מסמכים עתיקים השופכים אור על השלטון ההלניסטי ועל השלטון הרומאי. אחד הגילויים המרכזיים התרחש בשנת 1897, כאשר הארכיאולוגים הבריטים ברנרד גרנפל וארתור האנט מצאו בתוך הררי האשפה שהקיפו את העיר העתיקה כחצי מיליון חתיכות פפירוס עם טקסטים, בעיקר מהמאה הראשונה לפני הספירה ועד המאה השביעית לספירה.
 

במשך יותר ממאה השנים שעברו מהגילוי תורגמו רק כ־5,000 מהמקטעים, שנמצאים כיום בספרייה של אוניברסיטת אוקספורד. כדי לזרז את התהליך נחנך לפני כשנתיים פרויקט “חיים עתיקים” (Acient Lives) אשר במסגרתו הועלו מסמכי הפפירוס הסרוקים לאינטרנט וגולשים בעלי ידע מינימלי ביוונית עתיקה נקראו לסייע בתרגומם. אתמול דיווח "האינדיפנדנט" הבריטי כי כרבע מיליון גולשים סייעו בפרויקט, שהצליח לחשוף מסמכים מפתיעים ביותר.
 

אחד הממצאים הבולטים הוא קטע של מחזה בסגנון טרגדיה יוונית המבוסס על ספר שמות, שכתב אדם בשם יחזקאל במאה השנייה לפני הספירה. הקטע מכיל נאום ארוך של משה רבנו, המתאר כיצד הוא התגלה כתינוק בתוך התיבה על שפת היאור.
 

“הנסיכה הגיעה עם השפחות שלה כדי לרחוץ”, מספרת דמותו של משה, “כאשר ראתה אותי היא הרימה אותי וזיהתה שאני עברי. אחותי מרים רצה לעברה ואמרה ‘האם אני אוכל להשיג מטפלת עבור הילד הזה מבין העברים?’ הנסיכה הפצירה בה לעשות כך. מרים רצה להביא את אמנו, שהופיעה ולקחה אותי בידיה. הנסיכה אמרה לה, ‘אישה, טפלי בילד הזה ואני אשלם את שכרך’. אז היא קראה לי משה כי היא משתה אותי משפת הנהר”.
 

מנהל הפרויקט, פרופ’ דירק אובינק מאוניברסיטת אוקספורד, סיפר לעיתון כי איש דת ציטט את המחזה במאה הרביעית לספירה, אולם מעולם לא הייתה הוכחה לקיומו. “כעת יש לנו עותק אמיתי - נאום ארוך של משה, במקצבים, מספר את סיפור חייו וכיצד הוא התגלה כתינוק”, הוסיף פרופ’ אובינק, “אנחנו סוף סוף יכולים לשים ‘בשר ועצמות’ על יצירת ספרות אבודה, כזאת שכנראה בוצעה שנים לפני צ’רלסטון הסטון (שגילם את דמותו של משה רבנו בהפקה ההוליוודית “עשרת הדברות” בשנת 1956). מדהים מה אפשר להוציא מהזבל”.
 

עוד גילויים בקרב הפפירוסים שהועלו לרשת היו תעתיק של “אנדרומדה”, היצירה האבודה של המחזאי היווני אוריפידס משנת 417 לפני הספירה. נוסף לכך נמצא בהם דוח של רופא מהמאה השלישית לספירה, המתאר את גופתה של שפחה שטבעה במים