"שכל אחד ייקח לעצמו סכין דמה ונתחיל לתרגל תקיפות. חשוב שבקהילות יידעו שהרבנים שלהן משמשים דוגמה. חשוב שאנשים יידעו להגן על עצמם". כך פתח השבוע הרב מנחם מרגולין, מנכ"ל מרכז רבני אירופה, את הכנס של הארגון בנושא "הרבנות אל מול אתגרי התקופה". שם סטרילי שמאחוריו ההתמודדות עם האנטישמיות הגוברת באירופה.
תזמון הכנס מצמרר. בערוצי החדשות בגרמניה דנים בניסיון של הממשלה להוציא אל מחוץ לחוק את המפלגה הניאו־נאצית (NPD), שמכנה עצמה "לאומית־דמוקרטית", ובחדר הספרייה בבית חב"ד פינו את כל השולחנות. בדרך כלל יושבים שם ללמוד תורה ולהקשיב לשיעורים, אבל עכשיו 150 רבנים יעברו קורס בהגנה עצמית. הם מסבירים שפשוט אין ברירה. "המסר שאנחנו רוצים שייצא מכאן", אומר מרגולין, "הוא שלא יקצצו באבטחת הקהילות היהודיות אלא להפך - שיגבירו אותה. שיבינו כמה אנחנו סובלים".
המדריך ליאור ענבר מסביר לקהל: "אתם לא רגילים לפעילות כזאת, אני מבין, אבל אנחנו נראה להם שאנחנו לא מסכנים. לא חלשים". ענבר עובר להדגמות ומבהיר לרבנים: "אם מישהו רוצה את הארנק שלכם, תנו לו. העניין כאן הוא להתמודד עם אנטישמיות". הוא מדגים לקהל כיצד לנטרל תוקפים. מאות הרבנים נחלקים לזוגות: ה"תוקפים" מצטיידים בסכינים וצועקים לעבר בני זוגם: "יהודי מלוכלך", "בוא נראה לך מה זה להיות עם כיפה".
לרגע נראה כאילו הם נסחפו במשחק התפקידים, אבל הרבנים מספרים כי זו בדיוק המציאות בשטח.
"כבר התרגלנו", אומר הרב ישראל יעקב ליכטנשטיין מהקהילה היהודית בבריטניה, "אני התרגלתי שבשבת, כשאני הולך ברגל לבית כנסת צועקים לי 'יהודי מלוכלך'. ואני לא מדבר על איזה מקום שכוח אל, אני מדבר על לונדון. יש אזורים שלמים שאני ממליץ לבני הקהילה שלי לא להיכנס אליהם. זה כבר ברור לנו. התרגלנו וזה עצוב שהתרגלנו. פעם זה לא היה ככה. היינו חופשיים יותר. פעם היינו הולכים עם כיפה, היום אנחנו מסתירים אותה עם כובע. לא נתחיל פתאום להסתובב עם אקדחים, אז אנחנו לומדים הגנה עצמית".
הרבנים ממשיכים לתרגל התגוננות מתקיפה בסכין ולאחר מכן גם חטיפה. אלה תרחישים שלטענתם הם רק עניין של זמן: האנטישמיות תסלים ותגיע גם לשם. הרב הראשי של הולנד, הרב בנימין יעקבס, שולף מכיסו מכשיר שחור. "תראי", הוא מציג אותו, "זה GPS שמשטרת הולנד נתנה לי כדי שיידעו איפה אני נמצא. זה נשמע מופרך, נכון? אבל זו המציאות. אנחנו תחת שמירה קפדנית. אני מדווח למשטרה איפה אני נמצא, כי יש איומים על הקהילה היהודית. אני כבר לא מדבר על קריאות לעברי, שזה רגיל. גם שטף הפליטים מסוריה מתסיס את האווירה. אחד מהם סיפר לי שכל הזמן אמרו לו שכשיגדל עליו להרוג יהודים. הוא אף פעם לא ראה יהודים. הם מגיעים לחנויות שלנו וצועקים, זה אפילו לא משהו שאנחנו נדווח עליו. אבל אם לא יטפלו בתופעה נגיע לרצח".
הרב מרגולין: "האנטישמיות היא כמו פיל בחדר. היא קיימת כל הזמן. זה לא שאנחנו לומדים הגנה עצמית כדי להקים פטרולים ולהגן על עצמנו לבד, או חלילה לקרוא לאנשים לנהוג באלימות. אנחנו סומכים על הממשל במדינות שלנו, אבל אנחנו צריכים לתת לאנשים הרגשה של ביטחון עצמי שלא קיימת כבר".
התרגול הפיזי גורם לרבנים לשתף בחוויות הקשות שהם עוברים מדי יום.
נחום ודינה ארנטרויד מתגוררים בדרום־מזרח אוקראינה. לכנס הם הגיעו נרעשים וסיפרו על שקרה להם. "הבן שלנו, בן 13, הותקף עם חבורת נערים לפני מספר ימים", מספרת דינה. "הבן שלי לא נפגע אבל לחבר שלו משכו בציציות וזרקו לו את הכיפה. התוקף היה מוסלמי. הוא שבר לו את הלסת והכה אותם וצעק להם שהם מישראל. אנחנו חוששים, מאוד חוששים. אבל מצד שני כרבנים של קהילה אנחנו לא רוצים לעורר פאניקה. אנחנו חווים גילויי אנטישמיות כבר קרוב ל־20 שנה, אבל התקופה האחרונה בלתי נסבלת".
מפת האנטישמיות
הפורום לתיאום המאבק באנטישמיות פרסם לאחרונה נתונים מדאיגים בנוגע לאנטישמיות באירופה בשנת 2015. על פי נתונים מארגון נאמני ביטחון הקהילה היהודית בבריטניה (CST) וממשטרת לונדון, עולה כי מספר התקריות האנטישמיות במדינה הגיע לרמת שיא: במהלך 2015 חלה עלייה של 45% במקרי הפשיעה האנטישמית. בששת החודשים הראשונים של 2015 נרשמו 473 תקריות אנטישמיות בבריטניה, בהשוואה ל־329 תקריות במחצית הראשונה של 2014. בינואר 2016 אירעו 524 תקריות אנטישמיות בבריטניה שדווחו ל־CST - החודש עם מספר התקריות האנטישמיות המדווחות הגבוה ביותר מאז שהחל הארגון לתעדן.
במחצית הראשונה של 2015 נרשמו גם 44 התקפות אנטישמיות אלימות, שתיים מהן סווגו כ"אלימות קיצונית" - התקפות שגרמו לפגיעה גופנית חמורה או שהיוו סכנת חיים; 31 מקרים של נזק וחילול של רכוש יהודי; 313 תקריות של התנהגות מגדפת ומטרידה, לרבות הטרדה מילולית, כתובות נאצה אנטישמיות, הטרדה אנטישמית ברשתות חברתיות ומקרים חד־פעמיים של דואר שטנה.
מניתוח מפורט של התזמון, התוכן ומקורותיה של כל אחת מן התקריות המתועדות, עולה כי ייתכן שהן משקפות עלייה ממשית בכמות האירועים. אך ההסבר העיקרי לעלייה הוא נכונות רבה יותר מצד אנשים לדווח על מקרים ל־CST או למשטרה.
בגרמניה רשמה המשטרה מינואר 2015 ועד תחילת דצמבר 534 עבירות. בשנתיים האחרונות נרשמו 590 עבירות ו־594 אירועים בעלי רקע אנטישמי. את רוב העבירות אפשר לשייך להסתה גזענית, ביניהן התבטאויות אנטישמיות ופרסומים מסיתים. כמו כן, נרשמה עלייה במספר המתקפות נגד יהודים, ביניהן בריונות, עלבונות והשמצות, עבירות תעמולה ונזק לרכוש. במקרים רבים רוססו צלבי קרס על בתים או על אנדרטאות זיכרון. יהודים סבלו מאיומים ומהעלבות ברחוב.
במועצה המרכזית של יהודי גרמניה ובשגרירות ישראל התקבלו במהלך השנה מיילים רבים בעלי תוכן אנטישמי, ומשתמשים רבים פרסמו באינטרנט תמונות בהן הם נראים מצדיעים במועל יד, וכן טקסטים בעלי תוכן אנטישמי. רוב העבירות (557) בוצעו על ידי ניאו־נאצים או פעילי ימין קיצוני. 54 עבירות בוצעו על ידי זרים - לרוב אנשים בעלי רקע טורקי־ערבי.
בצרפת, על פי נתונים שנאספו בארגונים יהודיים שונים, משנת 2014 עלו גילויי האנטישמיות ב־143%, והיא נחשבת למדינה הכי פחות בטוחה ליהודים באירופה. גם בבלגיה גילויי אנטישמיות רבים, ולפי נתונים שפרסמה ההסתדרות הציונית העולמית האירועים האנטישמיים במדינה עלו בכ־233% מאז 2013. גם שוודיה והולנד על מפת האנטישמיות, עם עליות של כ־150% במספר גילויי אנטישמיות משנת 2013.
מרימים פרופיל
מנהל המחלקה למאבק באנטישמיות במשרד החוץ, גדעון בכר, מאשר שזו מציאות החיים הקשה כיום באירופה. "אני מבין ללבם. אנשים נמצאים במצב מפחיד. בכל יום עשרות מקרים של אנטישמיות שרובם לא מדווחים. גם אני שומע על יריקות, איומים, מכות, דקירות... זה טרור לכל דבר, ובתגובה היהודים באירופה מסתגרים מאחורי חומות ומצלמות אבטחה. השלטונות מממנים אבטחה בהיקף חסר תקדים, אבל זה לא פתרון. אני שומע כל הזמן על יהודים שמורידים כיפות ומסתירים מגן דוד".
ומה ישראל עושה בנדון?
"מבחינת מדינת ישראל הרשמית, האחריות להגנה על הקהילות מוטלת על ממשלות המדינות. אנטישמיות היא לא בעיה יהודית. זו בעיה של פגיעה בדמוקרטיה. אנחנו מעבירים את המסרים לממשלות ונמצאים בדיאלוג מתמשך עם האיחוד האירופי. זה סימפטום מתמשך לבעיות עמוקות".
מאות הרבנים שהגיעו לכנס בברלין לא מסתפקים בשהייה בבית חב"ד, ותחת אבטחה חסרת תקדים יוצאים להתפלל ברציף 17, שממנו שולחו רבים מיהודי ברלין לאושוויץ וטרזיינשטאט. לאחר מכן, בגשר ברנדנבורג, הם פורצים בריקודים ובשירת "עם ישראל חי".
"אנחנו בדרך כלל מורידים פרופיל כשאנו מסתובבים ביומיום", אומר הרב יוסף וולף מחרסון שבאוקראינה, "זו הרגשה טובה להפגין כוח ועוצמה".
זו הפעם הראשונה שמאות רבני קהילות יהודיות מדברים בגלוי על התארגנות נגד האנטישמיות, ועוד לומדים הגנה עצמית. המסר עבר וצוותי טלוויזיה רבים מאירופה מגיעים לתעד את מפגן הכוח הרבני, ששיאו במפגש עם נשיא הבונדסטג, ד"ר נורברט לאמרט.
"ברור לי שלרבים מכם ברלין היא לא עוד עיר אירופית אלא בירת גרמניה, עם כל הרקע הקשה שמקשר בין שתי המדינות", אומר לאמרט. "הגרמנים מודעים לאחריות שלהם ולקשר המיוחד בין העבר לעתיד. אני מודאג באופן אישי גם בנוגע ליחסים בין ישראל לגרמניה ומודאג לחיים היהודיים בגרמניה. לאחר המלחמה אף אחד לא הניח שיהיו יהודים בגרמניה, והיום, יותר מחצי מאה אחר כך, יש לנו כאן חיים יהודיים. זה יותר ממדהים שבינתיים הקהילה היהודית בגרמניה היא אחת הגדולות באירופה. אני לא שוכח שהחלה שוב אנטישמיות באירופה".
לאמרט היה נחרץ: "אנטישמיות וגזענות הן בלתי נסבלות בכל מקום, ובגרמניה זה פשוט לא מתקבל על הדעת. אני לא דוחה את ההאשמות. בכל פעם שיש אנטישמיות זה מזכיר את זמני הנאצים ואת הפחד שההיסטוריה יכולה לחזור על עצמה. אני מנצל את ההזדמנות כדי להסביר את ההבדל: אז המדינה הייתה אנטישמית והיום המדינה נלחמת בכל הכוח בכל סימן לאנטישמיות. אנחנו מחויבים לתרום לכך שהקהילה היהודית תפרח כאן".
על רקע המתיחות בין אנגלה מרקל לבנימין נתניהו, בעקבות טענת הקנצלרית כי ראש הממשלה עיוות את דבריה בנוגע לפתרון שתי המדינות, לאמרט גם ניצל את ההזדמנות להעביר ביקורת על ממשלת ישראל. "לא כל ביקורת על הממשלה הישראלית היא אנטישמיות. צריך לדעת לעשות את ההבדל, מה שלא תמיד קורה. אכן מדי פעם מוסווית אנטישמיות בביקורת, אך צריך לבחון כל מקרה לגופו".
בסוף נאומו שאלו הרבנים את לאמרט: מה לדעתך צופן העתיד כאן? נוכל להרגיש בטוחים?
"אני מבין את השאלה, בהתחשב במצב הנוכחי באירופה ובגרמניה בפרט", השיב לאמרט, "אני לא רואה מדינה אחרת שיהודים יכולים לחיות בה יותר בבטחה מאשר בגרמניה. זה לא אומר שאין סיכונים, אבל יש יותר דאגות במקומות אחרים באירופה מאשר בגרמניה".