בקהילה היהודית באיסטנבול שורר פחד אחרי פיגוע הדמים שלשום (שבת), שמצטרף לתחושת חוסר הביטחון ששררה בה קודם. זאת אף על פי שלדברי ראשי הקהילה, לא היו כל איומים ישירים באלימות על הקהילה. עם זאת, חתונה שבה היו אמורים להשתתף אתמול 650 איש בבית הכנסת הגדול נווה ישורון בוטלה אתמול, וכן כל אירועי פורים המתוכננים.
אך הפחד הוא כללי. רחובות איסטנבול נראו אתמול (ראשון) ריקים מתמיד, ובהם מעט מאוד תושבים ותיירים. הפחד מפיגועים וחוסר האמון ביכולת הממשל לעצור אותם עשו את שלהם. כיכר הטקסים הענקית נראתה שוממה למדי, וכך גם רחוב איסתיקלאל, שבו התרחש פיגוע ההתאבדות. המשטרה שמרה על מרחק, והניידות חנו רק ליד תחנת הטקסים, שקרבתה לא הצליחה למנוע את הפיגוע.
בקטע הרחוב שבו פוצץ עצמו המחבל המתאבד מהמט אוזטורק בן ה־24, הרג שלושה אזרחים ישראלים, אזרח איראני ותינוקת, הוקם אתר זיכרון מאולתר בנוסח אלה שהוקמו אחרי פיגועי פריז, אבל בעל אופי הרבה יותר לאומני - הרבה דגלי טורקיה מונפים שם מעל החנויות שניזוקו ורק חלקן נפתחו מחדש. מנקי רחוב המשיכו לשטוף את כתמי הדם האחרונים שהוסרו בעזרת זרנוקי מים, ולטאטא את הזכוכיות המנופצות של העסקים והבתים מסביב. קהל דליל יחסית התגודד במהלך כל היום במקום הפיגוע, וחלק מהנוכחים הניחו פרחים באתר הזכרון. כרזות בטורקית ובשפות נוספות הוצמדו או הונחו על הקיר, וביניהן: "אנחנו כאן ואיש לא יזיז אותנו", ו"אנחנו הזדהינו עם קורבנות פריז, האם אירופה מזדהה עם הקורבנות שלנו?".
אחמט מזבה דמיקן, ראש עיריית באיוגלו, הרובע המרכזי של איסטנבול שבו אירע הפיגוע, הוא חבר מפלגתו של הנשיא ארדואן. דמיקן, שהגיע מלווה באשתו חובשת הצעיף והניף על כתפיו את בתו הקטנה, דיבר בלהט על הצורך באחדות ועל כך שאסור להיכנע לטרור. "אני מביע את תנחומי לעם בישראל ולמשפחות ההרוגים והפצועים על הפשע המתועב", אמר לי דמיקן. "הכאב שלכם הוא הכאב שלנו. עלינו להתאחד נגד טרור בכל מקום בעולם. הטרור הוא אחד, אצלנו ואצלכם. אין הבדל בין הטרוריסטים", הוא הוסיף בעצב.