כיצד שקיעתה של אל ג'זירה תשפיע על התקשורת הערבית?

עד כה העסיקה הרשת כ־5,000 עובדים ברחבי העולם, כולל צוותים המועסקים בישראל, ברשות הפלסטינית וברצועת עזה. בהודעה הרשמית של הרשת נאמר כי אל־ג'זירה החליטה לוותר על חלק מעובדיה כחלק מ“הארגון מחדש והיוזמה לפתח את כוח העבודה ולשפר את יכולתה לשמור על קצב ההתפתחות המהיר בעולם התקשורת".
 

ד"ר מוסטפא סוואק, המנכ"ל בפועל של הרשת, הסביר כי "הרשת זקוקה למהלך זה כדי לתחזק את מעמדה בתעשייה בשל השינויים הגדולים בנוף התקשורת העולמית". הוא גילה כי המהלך החל לפני כמה חודשים, כאשר נלמדו כל האפשרויות העומדות לרשות ההנהלה. “הרה־ארגון יביא להמשכיות הרשות כגוף תקשורת עצמאי, שמסקר בייחודיות את החדשות ברחבי העולם", אמר.
 

ברשת מסבירים כי הרה־ארגון נדרש כמעט בכל ערוצי הטלוויזיה בעולם בשל התקדמות הטכנולוגיה, שהביאה גם לצורך בצמצום כוח העבודה בערוצים. לדברי ד"ר סוואק, ההחלטה על פיטורי העובדים התקבלה בסוף 2015, אולם היא נדחתה בשל העובדה כי רבים מהעובדים במטה הראשי, שאינם קטארים, הביאו עמם את בני משפחותיהם. שנת הלימודים בקטאר מסתיימת במאי, לרגל חודש הרמדאן, ועל כן ברשת העדיפו שילדי העובדים שלומדים בבתי ספר מקומיים לא יפסידו שנת לימודים. “אף שמדובר בנוהל קבוע במוסדות תקשורת גדולים ברחבי העולם, נאלצנו לנקוט את הצעד הזה לאחר שמיצינו את כל האופציות האפשריות", אמר ד"ר סוואק. “אנו בטוחים שצעד זה הוא חשוב לשיפור היכולות התחרותיות שלנו, כצעד אסטרטגי ארוך טווח".
 

אלא שלמרות ההצהרות על רה־ארגון, אין ספק שהמשבר באחד מגופי התקשורת הערביים המשפיעים ביותר מבטא את הלחצים הכלכליים הכבדים שבהם נתונה קטאר עקב ירידת מחירי הנפט והגז הטבעי בעולם.
 

ההכרזה הדרמטית הנוכחית פורסמה לאחר שבינואר האחרון הודיעה הרשת שתסגור את ערוץ החדשות שלה בכבלים בארצות הברית, פחות משלוש שנים לאחר פתיחתו, בשל הכישלון שנחל בציבור. אל־ג'זירה נימקה אז את הסגירה ב"מרחב הכלכלי והאווירה התקשורתית". "600 מיליון דולר נשפכו על ערוץ שבו צפו עד לסגירתו כ־1,500 אמריקאים", צוטט מקור ברשת הקטארית אומר לאחר הסגירה. "זה היה צעד בלתי מובן, מכיוון שכבר קיים ערוץ אל־ג'זירה אנגלית". ד"ר סוואק עצמו צוטט אומר אז כי "ישנם אתגרים כלכליים בשוק התקשורת האמריקאי".
 

כעת חוששים ברשת הקטארית שחרב הפיטורים תונף מעל כ־300 עובדים נוספים. בישראל כאמור מועסקים ברשת שלושה עובדים, ובגדה המערבית מעסיק הערוץ עוד שלושה כתבים. ככל הנראה, העובדים בישראל, ברשות הפלסטינית וברצועת עזה לא ייפגעו מהליך זה.

רשת אל־ג'זירה נוסדה בשנת 1996 כחלק ממאמציה של קטאר להפוך ממעצמה כלכלית למעצמה פוליטית, שמשפיעה על העולם הערבי. על פי ההערכות, לערוץ יש עשרות מיליוני צופים ברחבי העולם, כאשר שידוריו נערכים ללא צנזורה, בניגוד לערוצי הטלוויזיה הערביים הממסדיים, שמייצגים את המשטרים ואת עמדותיהם.

 

עם השנים הפך הערוץ הפופולרי לאימפריית תקשורת, שנפרסה על פני למעלה מ־70 ערים בחמש יבשות. בין היתר, נפתח ערוץ אל־ג'זירה באנגלית, 

אל־ג'זירה דוקומנטרי, אל־ג'זירה ישיר, אל־ג'זירה בלקן, אל־ג'זירה טורקיה, מרכז אל־ג'זירה למחקרים, מרכז אל־ג'זירה לאימוני תקשורת וערוצי ספורט השייכים לרשת.
 

עם זאת, הפופולריות של הרשת החלה לדעוך מאז פרוץ אירועי האביב הערבי ב־2010. בעת המהפכות שפקדו את העולם הערבי שיקפה הרשת באופן בוטה את האינטרסים של המשטר הקטארי ונקטה קו חד־צדדי. כך למשל, במצרים היא התייצבה לצדם של האחים המוסלמים,  וב־2013 פתחה בקמפיין תקשורתי חריף נגד משטרו של הנשיא עבד אל־פתאח א־סיסי בעקבות הדחתו של הנשיא מוחמד מורסי. כמו כן, במלחמת האזרחים בסוריה נקטה הרשת קו לוחמני נגד משטר אסד ותמכה במורדים.
 

אומנם סיקור המהפכות בעולם הערבי בשנים האחרונות הביא לרשת מיליוני צופים, אולם הסיקור המוטה גם עורר נגדה מתנגדים רבים, בעיקר במצרים ובתוניסיה, שערכו הפגנות מול משרדי הרשת באותן מדינות ומול שגרירויות קטאר. במצרים, לדוגמה, לא מעוניינים לשמוע על הערוץ, מאחר שלדבריהם “הערוץ תומך באחים המוסלמים שהוכרז כארגון טרור".
 

בין היתר, בסוף 2013 נעצרו במצרים שלושה מכתבי הערוץ באנגלית במדינה בחשד ש“תמכו באחים המוסלמים ופברקו ידיעות שעלולות לפגוע בביטחון הלאומי". הדבר, כמובן, הוכחש על ידי הנהלת הערוץ הקטארי ועל ידי שלושת העיתונאים. שניים מהעיתונאים - המצרים באהר מוחמד ומוחמד פהמי - שוחררו ממעצר בינואר השנה בתום 400 ימים מאחורי הסורגים, אף שנשלחו לשבע שנות מאסר ביוני 2014. העיתונאי השלישי, האוסטרלי פיטר גרסט, גורש לארצו.

גם תמיכתה של קטאר ברשת הפכה שנויה במחלוקת בשנים האחרונות. מקורות בקטאר דיברו אז על “מאבק בין בכירים בנסיכות" והפעלת לחצים הולכים וגדלים על הנהלת הרשת, כולל איום בהפסקת הסיוע, אם תמשיך לגרום לנזקים דיפלומטיים לא פשוטים לנסיכות הקטנה. ב־2013, לאחר ששייח' תמים בן חמד א־ת'אני עלה לשלטון, צמצמה קטאר את מעורבותה הדיפלומטית. א־ת'אני עצמו הצהיר שיש לנקוט מדיניות של צנע כאשר מחירי הנפט צונחים.

הירידה ברייטינג ובמחירי הנפט הם לא הגורמים היחידים שאיימו על יציבותה של אל־ג'זירה בשנים האחרונות. אליהם נוספה גם התחרות עם ערוצים אחרים, בהם “אל־ערבייה" הסעודי ו"אל־מיאדין" הלבנוני. אחד ממקימיו של “אל־מיאדין", רסאן בן ג'דו, שניהל את הסניף המקומי של הערוץ בביירות, פקפק במקצועיות של הערוץ הקטארי ובאמינותו באפריל 2011. “אני נגד כל כלי תקשורת שמסית לעדתיות", אמר אז בן ג'דו, אחד מאנשי התקשורת המובילים בעולם הערבי, לערוץ “אל־ג'דיד" הלבנוני, והשפיע על רבבות. מאז הפך בן ג'דו לחביבם של איראן, ארגון חיזבאללה והמשטר הסורי, שאל־ג'זירה היא סדין אדום מבחינתם.

 

בעקבות המשבר שפקד אותה, בשנים האחרונות הפסיקה הרשת חוזים אישיים עם עשרות מעובדיה, לאחר שנים של יציבות תעסוקתית. העיתון “הגרדיאן" פרסם בספטמבר אשתקד כי הרשת פיטרה מאות מעובדיה בשל האינפלציה במספר העובדים ובהשקעות, יחד עם צניחת מחירי הגז והנפט בעולם. “יש דברים בגו", אמר אז דובר מטעם הרשת לעיתון הבריטי, שסיפר לקוראיו כי הנהלות הרשת התכנסו לאינספור ישיבות בימים האחרונים כדי לקבוע את דרכה. כחלק מההתייעלות, סגרה אז הרשת חלק מהערוצים וצמצמה את ההשקעה בחלק אחר. כבר אז דובר על פיטורי למעלה מ־1,000 עובדים כחלק מההתייעלות.
 

בשנה שעברה שכרה הרשת את שירותיה של חברת ייעוץ בינלאומית במטרה לסייע לה בהתייעלות זו. אחת ההמלצות הייתה פיטורי עובדים וצמצום מספר הערוצים. ככל הנראה, המשטר כיוון אף הוא לדרך זו, לאחר שנרשמה חריגה בסך חצי מיליארד דולר בתקציב של 2014. מה שהאיץ את ההחלטה הזו, כאמור, הוא ירידת מחירי הנפט, שהביאו למשבר גם בנסיכות העשירה במפרץ. בין היתר, דובר על ביטול התמיכה בפרויקטים תקשורתיים של ח"כ לשעבר עזמי בשארה, היושב בקטאר, שרובם מתנהלים בלונדון.

כיצד צפויה הירידה הנמשכת במעמדה של אל־ג'זירה להשפיע על עולם התקשורת הערבית? “התפקיד של אל־ג'זירה היה להכין את הקרקע לשינוי במזרח התיכון", מסביר ד"ר חליל רינאוי, מרצה בכיר במכללה האקדמית גליל מערבי. “אל־ג'זירה נועדה לערער את הלגיטימציה של השלטונות הערביים, למעט של קטאר ועזה, ולמעשה עודדה את המהפכות במדינות ערב. עם זאת, לנוכח מלחמת האזרחים שפרצה בסוריה וחוסר ההצלחה של המהפכה במדינה, התפקיד של אל־ג'זירה חזר אליה כבומרנג. האשימו אותה במלחמת האזרחים בסוריה וטענו שהיא זו שהחריבה אותה משום שתמכה בדאע"ש ובאחים המוסלמים. טענו שהיא הפכה את עורה ונהייתה סוכנת של המערב ושל ארצות הברית.
 

“אמצעי תקשורת אחרים תופסים בשנים האחרונות את מקומה של אל־ג'זירה", מוסיף ד"ר רינאוי. “הם החלו לפרוח בעקבות הירידה בפופולריות שלה. זה שינה את הקונספציה. דווקא הרשת הזו נתפסת כיום כגור אינטרסנטי, לעומת ערוצים אחרים. מה שצפוי לקרות בעתיד לדעתי הוא המצאת מוצר חדש, כלי תקשורת חדש, אולי ברשתות החברתיות, שיתפוס את מקומה של אל־ג'זירה. הטלוויזיה הלוויינית היא כבר פאסה, ונדרש שינוי משמעותי". 
 

“צריך לקחת את הפיטורים האלה בפרופורציות", טוען מצדו ד"ר טל סמואל עזרן, מבית הספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה. “אל־ג'זירה עדיין מספיק פופולרית כדי להמשיך לתפקד. אם מחירי הגז והנפט יעלו, יכול להיות שהעובדים האלו יוחזרו. המהלך של סגירת הערוץ בארצות הברית היה כישלון חרוץ יותר. אין ספק שזו השנה הכי קשה של אל־ג'זירה מאז היווסדה. כיום המתחרה הגדול ביותר של אל־ג'זירה הוא ערוץ אל־ערבייה – מה שמייצג את המאבק בקטאר מול ערב הסעודית. לכן יידרש הרבה כדי שאל־ג'זירה יוותר לחלוטין מול אל־ערבייה. לא מדובר במכת מוות. אל־ג'זירה היו במצב של השתוללות כלכלית עצומה, וכעת הם מהדקים את החגורה, אבל אני בהחלט לא חושב שהם יורידו את הרגל מהגז בכל הקשור לתקשורת בעולם הערבי. צריך לזכור גם שהיו חילופי שלטון בקטאר, והשליט החדש א־ת'אני מנסה לקחת את קטאר למקומות אחרים כמו ספורט. אל־ג'זירה היא פחות הבייבי שלו. יכול להיות שחלק ממגוון השיקולים למהלך הנוכחי הוא שהרשת הזו פחות בסדר העדיפויות שלו. האדם שעומד בראש קטאר כיום הוא לא מי שייסד אותה".