מחקר חושף: ערי ענק מימי הביניים נתגלו מתחת ליערות בקמבודיה

פריצת דרך ארכיאולוגית משנה הנחות יסוד של מדענים לגבי דרום-מזרח אסיה: ארכיאולוגים חשפו לאחרונה ערים עתיקות גדולות שלא תועדו בעבר, שנבנו בתקופת ימי הביניים, בקרבת עיר המקדשים העתיקה אנגקור ווט בקמבודיה. הארכיאולוג האוסטרלי ד"ר דמיאן אוונס, עמית מחקר בבית הספר הצרפתי לחקר המזרח הרחוק, שממצאי מחקרו יפורסמו בכתב העת לארכיאולוגיה ביום שני, יכריז על טכנולוגיית הלייזר החדישה המבוצעת מתוך מטוס, שסקרה ערים רבות שנבנו בין השנים 900 ל-1,400 מתחת לרצפת היער הטרופי בעיר הקמבודית אנגקור, כמה מהן מתחרות בגודל בירתה של קמבודיה עצמה, פנום פן.

טכנולוגיית הסקירה האווירית בלייזר חשפה מספר תגליות מרחיקות לכת, כולל מערכות שינוע מים מתקדמות שנבנו מאות שנים לפני הסברה הרווחת של היסטוריונים. הממצאים צפויים לאתגר תיאוריות קיימות על כיצד האימפריה החמרית התפתחה, שלטה באזור, ושקעה בסביבות המאה ה-15, וכן לשנות את הסברה לגבי תפקידם של שינויי אקלים ושינוע מים בתהליך שקיעתה של אימפריה זו. לדברי אוונס, "סריקת הערים באנגקור מספקת כמה תובנות חדשות ומעניינות לקריסתה של האימפריה. לרעיון הרווח כי התאילנדים פלשו אליה ותושביה ברחו לדרום אין ביסוס, מפני שאין ערים (שנחשפו בסקירה האווירית) שאליהן יכלו התושבים לברוח. סקירתנו מעמידה בשאלה את כל הנושא של קריסת אנגקור".

אוונס יציג את הממצאים ביום שני בחברה הגאוגרפית המלכותית בלונדון. את הפרויקט מימנה המועצה האירופית למחקר (ERC), בעקבות הצלחת המחקר הראשון שערך אוונס בטכנולוגיית "לידאר" בקמבודיה ב-2012. טכנולוגיה זו פועלת באמצעות שיגור פעימות לייזר ממטוס אל הקרקע, ומדידת המרחק כך שתיווצר מפה תלת ממדית של האזור.
 

כמה מומחים מאמינים כי בדיקות הלייזר - שנותחו לאחרונה לאחר שנלקחו ב-2015 במסגרת המחקר הארכיאולוגי האווירי הגדול ביותר שנעשה בעולם, על פני שטח של 1,901 קילומטר רבוע - מעידות כי ערי הענק, שהיו מיושבות בצפיפות, הרכיבו יחדיו את האימפריה הגדולה ביותר על פני כדור הארץ כשהיו בשיאן במאה ה-12. לדברי אוונס, "גילינו ערים שלמות מתחת ליערות, שאיש לא ידע שקיימות שם, במתחם פראה קאן קומפונג סוואי, ומתברר שחשפנו רק חלק מהעיר מהנדרפרווטה (שהתגלתה במחקר ב-2012, ושרובה קבור מתחת לאדמה) בהר פנום קולן. הפעם חשפנו את כל השטח, ומתברר כי מדובר באזור עצום, בגודלה של פנום פן".

הריסות המקדש באנגקור ווט, המתפרשות לאורך הפארק הארכיאולוגי המוגן על ידי אונסק"ו, הם האתר התיירותי הפופולרי ביותר בקמבודיה, כאשר עיר המקדשים העתיקה מופיעה בדגלה של המדינה. באזור זה היתה ההתיישבות העירונית הגדולה ביותר בזמנים הקדם התעשייתיים, וכן נבנתה בה מערכת שינוע מים תת קרקעית מתוחכמת מאוד. שקיעתה של אנגקור מעסיקה ארכיאולוגים רבים זה שנים רבות.

הערים החדשות אותרו על ידי שיגור קרני לייזר לאדמה ממסוק, שיצר דימוי מפורט מאוד של פני כדור הארץ. אוונס הוסיף כי סורקי הלייזר זיהו גם מספר גדול של דפוסים גאומטריים על פני השטח של האדמה, היכולים לסמל גנים רחבי ידיים. מומחים בשדה הארכיאולוגיה מסכימים כי מדובר בגילויים המשמעותיים ביותר בשדה המחקר בשנים האחרונות.

מייקל קו, פרופסור לאנתרופולוגיה באוניברסיטת ייל ואחד החוקרים החשובים בעולם המתמחה באימפריית אנגקור ובציוויליזציה החמרית, אמר כי "קרני הלייזר האוויריות מסמנות את ההתקדמות הגדולה ביותר שלנו מזה 50 או אפילו מאה שנה, שסייעו לידע האנושי בנוגע לציוויליזצייה העתיקה של אנגקור. ראיתי את אנגקור בפעם הראשונה ב-1954, כאשר שוטטתי בין המקדשים המזהירים, אך לא היה דבר שדיווח לנו מי חי בעיר, היכן חיו, וכיצד תרבות מדהימה כזו תמכה בקיומה. עבור המבקר בה, אנגקור לא היתה דבר מלבד מקדשים ואורז".

לדברי אוונס, התגליות מספקות גם כמה תובנות חדשות ומרתקות על "נטישת" אנגקור, האזור שבו היו ערי הבירה של האימפריה החמרית. "ישנה תיאוריה שלפיה בעקבות פלישת התאילנדים כולם נמלטו דרומה - אך זה לא קרה. לפי המחקר, אין כל ערים שאליהן הם נמלטו. הדבר מערער את התיאוריה לגבי קריסת אנגקור", אמר אוונס.