ערב הסעודית אמנם משתתפת במלחמה שמקיימות מעצמות המערב ובנות בריתה, כגון ארצות הברית ובריטניה, בטרור, אך עשירים רבים במדינה עוסקים בעצמם במימון טרור ובהפצת אידאולוגיה ג'יהאדיסטית.
הוצלף בגלל שלבש חולצת מסי
במקביל לכך, דווח כי שישה צעירים הוצאו להורג בעיר מוסול, שנמצאת תחת שלטון הארגון. ההוצאה להורג, שהתקיימה מול קהל רב בוצעה בעזרת שימוש בכלי אכזרי במיוחד, מכונת ריתוך. על פי הארגון, השישה השתייכו לתנועה שמתנגדת לשלטון דאעש בעיר. בנוסף אליהם, שלושה צעירים נוספים נענשו ב-30 הצלפות על כך ששיחקו כדורגל. עד ראיה סיפר לתקשורת העיראקית על המקרה: "אנשי דאעש עצרו שלושה אנשים כי הם שיחקו כדורגל, כשאחד מהם לבש חולצה של מסי. לאחר מכן, אנשי הארגון הצליפו בכל אחד מהם 30 פעם, מול קהל רב במרכז מוסול וקרעו את החולצה שנשאה את שמו של מסי, מול קהל רב", כך טען.
מוסול, שנחשבת לבירת דאעש בעיראק, נמצאת תחת מצור של כוחות הממשלה העיראקית וקרבות רבים מתנהלים סביבה. במהלך הקרבות בעיר התגלה גם שדאעש קוצר את איברי לוחמיה הפצועים ושנהרגו בלחימה, זאת במטרה להציל את מצבו הכלכלי של הארגון, שנמצא בקשיים כלכליים חמורים בעקבות ההפצצות שקיימו ארצות הברית ורוסיה על שדות הנפט שבשליטת הארגון. על פי דיווח של מקור בעיר, הארגון הקים יחידה רפואית מיוחדת, שמתמחה בקצירת איברים.
"הארגון גנב מהלוחמים כליות, מעיים ועוד. האיברים הועברו תחת שמירה כבדה לבית חולים המשוייך אליו בפאתי מוסול. הפרקטיקה הזאת התחילה לאחר שהארגון איבד את מרבית ההכנסות של, בדגש על נפט גולמי, שמהווה כ-80% מההכנסות של הארגון", אמר המקור, שביקש לשמור על אנונימיות מחשש לשלומו.
חטופה יזידית: דאעש לא מסתירים את מה שהם עשו עימנו
כזכור, במהלך חודש פברואר סיפרה שירין, צעירה יזידית, על חוויותיה לאחר שנמכרה לעבדות מין בידי הארגון. "אמי, אחיותי ואחי קמאל היו צריכים לצעוד בזהירות מעל האנשים ששכבו על הרצפה כאשר הם הובאו פנימה", תיארה שירין, את תקופת השבי שלה, "מצאנו מקום בסמוך לקיר בכיתה וישבנו זה לצד זה, כאשר אנו לחוצים מאוד. היו שומרים בכל מקום, נערים בגיל 15 עד 18, כל אחד מעט מבוגר יותר היה אוטומטית האחראי לצעירים".
היא הוסיפה: "אלה שהיו בפיקוד הופיעו רק כאשר הם רצו להסתכל על הנשים. הם הופיעו פעמיים בלבד בשלושת הימים הראשונים שבהם שהיתי שם. בפעם הראשונה הם הגיעו כדי להעריך את ערכן של נשים צעירות ולא נשואות, כמוני. נשים מוסלמיות, כמובן, צריכות לדאוג שיהיו מכוסות לגמרי. זה חטא עבור גברים מוסלמים להסתכל על ידיה הלא מכוסות של אשה. אם הם נתפסים, הם עלולים אף לקבל עונש הצלפה. אך נראה ששם, במחסן הזה, זה לא היה חטא עבור הגברים להסתכל עלינו. מנהיגי המדינה האסלאמית לא מסתירים את מה שהם עושים כאשר הם בוחנים אותנו למעלה ולמטה, ואפילו מסתכלים לנו ישירות בעיניים".
תחב אגרופו לפיה בשביל שלא תוכל לצעוק
שירין תיארה את השיחות שנוהלו בין הגברים כאשר הם הביטו בנשים. אחד מהם אמר: "יש לה עיניים כחולות, אני אוהב את זה", ואילו האחר הגיב: "אני רוצה את האחרת, בעלת העיניים החומות". היא הוסיפה וסיפרה: "אם הם אהבו את המראה של בחורה מסוימת, הם פשוט ירשמו את שמה". ביום השני, המשיכה שירין, גבר לבוש במסכה הגיע למבנה הנטוש והחל לקרוא בשמות שכתב קודם לכן. שירין, לדבריה, נצמדה לקיר וניסתה להפוך לבלתי נראית.
שירין סיפרה כי הגבר הרשה לה ללבוש את בגדיה כאשר נכחה בסלון ביתו, אך הייתה צריכה ללכת ערומה כאשר שהתה בחדר השינה. הוא היה נוהג לתחוב את אגרופו בגרונה או לאחוז בפיה כך שלא תוכל לצעוק. לעתים היה קושר את פיה בבד בגלל שלא רצה לשמוע אותה מדברת. הוא היה מכה אותה, וכאשר התקפלה לכדור בבכי היה דורך עליה. שירין סיפרה כי היא מאמינה כי העניק לה דרך האוכל סמי הרגעה והרדמה. "הם לא הפכו אותי לרדומה, אלא פשוט התעלפתי", לדבריה.
בימים הבאים בשבי היא נאנסה באופן תכוף. לילה אחד התעוררה ונאמר לה כי הגבר עוזב. שירין היתה חלשה מדי מכדי לעמוד וכאשר ניסתה הרגישה מסוחררת. היא התעלפה וכאשר התעוררה הבינה כי הוחזרה למחסן העבדים. נערות אחרות ניסו לעזור לה לרחוץ את הדם מפניה וטיפלו בפצעיה. שירין נקנתה בסך הכל על ידי תשעה בעלים לפני שהאחרון הציע לעזור לה לברוח. מסע השחרור שלה כלל הליכה של מאות קילומטרים, הרבה מהם צעדה כשהייתה יחפה. בסופו של דבר התאחדה עם אביה במחנה פליטים.