עדויות הניצולים וההאשמות נגד הצבא: אסון טביעת הספינה מטלטל את מצרים

האסון הימי שאירע בשבוע שעבר בים התיכון, ובו נהרגו לפחות 204 בני אדם בטביעת ספינת "א־רסול" ("השליח") שהובילה מהגרים בלתי חוקיים לחופי איטליה, ממשיך לטלטל את ארץ הנילוס. בדיווחים שהגיעו מהאסון נמסר כי ספינת מהגרים ובה מאות נוסעים, שיצאה מכפר א־שיח, התהפכה סמוך לחופה של מצרים, מול העיירה בורג' רשיד במחוז אל־בחירה. "מדובר במבצע ההגירה הגדול ביותר שעבר באזור", דווח בתקשורת המקומית. אי אפשר לקבוע בוודאות מה מספר האנשים שרצו למצוא עתיד טוב יותר באירופה. לפי ההערכות, מדובר בכ־420 בני אדם, ובהם נשים וילדים. לפי הערכות נוספות, עוד כ־120 בני אדם קבורים במעמקי הספינה, שחולצה אמש ממצולות הים, במרחק 12 קילומטר מהחוף.

סיפורים שסיפרו הניצולים מעידים על האופן שבו פעלו כוחות הצבא המצרי ומשמר החופים כדי לטפל בטרגדיה שפקדה את מצרים. בעיתונים המקורבים למשטר מכנים את המהגרים "מחפשי העושר" ומדגישים כי חלק מהם עובד בעבודות מסודרות ומשתכר 100 לירות ליום - שכר מכובד לכל הדעות, אם כי לא עבודה קבועה. עם זאת, בעיתוני האופוזיציה במצרים יש מי שמפנים כעת אצבע מאשימה כלפי הצבא המצרי ורואים בו אחראי להטבעת הספינה, על רקע הודעת דובר הצבא כי "סוכלה הגירה בלתי חוקית".

פעילים ברשתות החברתיות דורשים מהצבא שיספק הסברים להודעה זו, במיוחד לאחר שאחת התמונות - ניצול אזוק למיטה בבית החולים - הכעיסה מאות אלפים ברחבי המדינה. בדיווחי האופוזיציה נכתב כי כמעט כל הניצולים הסתייעו בדייגים כדי להגיע לחוף מבטחים וכי הצבא לא סייע בפעולות החילוץ. כמו כן, באופוזיציה מצביעים על העושק והעוול שגורם המשטר לאזרחים, ולטענתם הוא גורם להם להעדיף למות בים מאשר לסבול במשטרו של הנשיא עבד אל־פתאח א־סיסי. הנשיא המצרי עצמו הורה לחקור את האסון ולהעמיד לדין את האחראים לו.

ראו את המוות

בינתיים, ברשתות החברתיות מופצות תמונות מהאסון שנצרבו בתודעה, ובהן תמונות של דייגים גוררים גופה אל החוף; גופות בתוך שקי פלסטיק שחורים; אם ממררת בבכי קורע לב ומחבקת את בנה שגופתו טמונה בתוך אחד השקים; וגופת הרוג מכוסה במפת שולחן מפלסטיק. "אוי מולדתי, בנייך הם הדבר הכי זול אצלך", כתב אחד הגולשים.

אחד הסיפורים הקשים שהובלטו בכלי התקשורת הוא זה של החברים מתוואלי מוחמד אחמד (28) ובדר מוחמד עבד אל־חאפז (29). האחד, מתוואלי, תושב מרכז פאקוס במחוז שרקייה, איבד באסון את אשתו ובנו, והשני, אל־חאפז, איבד את אשתו ושלוש בנותיו. "ראיתי את המוות בעיניים", סיפר אחמד דרוויש, אחד הניצולים. "לצערי, ראינו גופות של ילדים ולא הצלחנו לסייע להם".

מתוואלי סיפר לעיתון "אל־אהראם" ממיטתו בבית החולים שהוא עובד כמסגר ומשתכר 100 לירות ליום, אך לא מדובר בעבודה קבועה. "ראיתי איך השכנים והחברים שלי מגיעים לאיטליה ומתעשרים", אמר ממרר בבכי. "סיכמתי עם חברי בדר להגיע לאיטליה עם המשפחות שלנו. שילמנו למתווך ההגירה 55 אלף לירות בתמורה לנסיעה שלי, של אשתי ושל בני אדהם בן השנתיים. כשהרגשנו שיש עומס יתר על הספינה, ביקשתי מהצעירים שיקפצו למים כדי שנוכל להחזירה לחוף, אך פתאום הספינה טבעה אל המעמקים. אני לא יודע מה קרה לאשתי ולבני. דייג שהיה באזור העלה אותי על הסירה שלו והביא אותי לחוף".

חברו בדר לא היה יכול לדבר מרוב הלם. מאז נודע לו כי איבד את אשתו ושלוש בנותיו, הוא מסתייע בכדורי הרגעה. אחד הניצולים אמר מצדו: "אנסה שוב להגר. כאן, במצרים, החיים הם כמו המוות".

נתיב הגירה מרכזי

בסרטון שהופץ לאחר האסון נראית ספינת "א־רסול" עמוסה לעייפה ומתהפכת על צדה. בשלב מסוים צעירים מנסים ומצליחים לייצב אותה. אחד הניצולים סיפר בתוכנית של המגיש הפופולרי ואיל אל־אובראשי: "שש שעות נותרנו ללא סיוע מצד הצבא, למרות בקשות הסיוע. לו הייתה ספינה זרה, היו עושים הכל כדי להצילם". אזרח אחר הוסיף: "האם למדינה כמו מצרים אין האפשרות לחלץ את הספינה ממעמקי הים?".

כמו כן, בשיחה לערוץ הטלוויזיה "דרים" שפך אחד הניצולים אור על הכנופיות שמובילות את המהגרים. "ביום ראשון הובילו אותנו לחווה חקלאית", סיפר. "הם הודיעו לנו שאנחנו יוצאים לדרך בשתיים לפנות בוקר. היינו 250 איש ממצרים, מסומליה, מסודן ומעוד מקומות. המאפיונרים דאגו לקחת מאיתנו את הטלפונים הסלולריים ולכבות אותם מחשש שמישהו מאיתנו יודיע לרשויות. העלו אותנו לשני כלי רכב. לאחר מכן הלכנו שעה ברגל, ומולנו עמדו מאבטחים עם כלי נשק. הובילו אותנו בסירה קטנה לספינת 'א־רסול'. במשך יממה הסתובבנו בים, ואז חזרנו לקחת עוד 30 נוסעים כפי שאמרו לנו. פתאום ראינו למעלה מ־150 איש, רובם ילדים וילדות בני שנה עד 15. אחרי עלייתם איבדה הספינה את האיזון שלה עד שטבעה בלב ים".

האזור שבו טבעה הספינה הפך בחודשים האחרונים לנתיב הגירה מרכזי, בעיקר של מהגרים מאזור לוב שנמלטים ממלחמת האזרחים במדינה הצפון־אפריקאית. ארגונים לזכויות האזרח טוענים כי מבריחים פועלים באזור כמעט ללא הפרעה מצד הרשויות. ביוני השנה טבעו למוות כ־320 מהגרים ופליטים בסמוך לכרתים. אלו ששרדו סיפרו כי הפליגו ממצרים לעבר אירופה.

מתחילת שנת 2016 עברו 206,400 מהגרים לפחות בים התיכון, ומספרם רק הולך ועולה. מינואר עד יוני 2016 נרשמו יותר מ־2,800 מקרי מוות, לעומת 1,838 במחצית הראשונה של שנת 2015. "אסון רשיד", כפי שמכנים את הטרגדיה הימית האחרונה שפקדה את מצרים, מצטרף אל שורת אסונות ימיים של מהגרים, שרצו להיטיב את מצבם וביקשו לחפש את מזלם באירופה, אך לא הצליחו להגיע אל מחוז חפצם. במצרים יש אף מי שעובדים על תסריט לסרט קולנוע נוסף, שיספר את סיפורם של המהגרים.