אויב מבית: מורסי אולי מאחורי הסורגים אבל אזכור של שמו מעורר סערה במצרים

מגישת החדשות בערוץ הראשון של הטלוויזיה המצרית, מונא שַאכֶּר, ניגשה למהדורת חמש אחר הצהריים בשבת שעברה כאל עוד משימה שגרתית. שעות מעטות לפני כן קיבל בית המשפט לערעורים בקהיר את פסק הדין שהוטל על נשיאה המודח של מצרים, מוחמד מורסי, איש האחים המוסלמים. עבור מורסי היה זה העונש הרביעי, אחרי סדרה של כתבי אישום שהוכנו לו, אחד מהם אף הוליד גזר דין מוות שתלוי ועומד נגדו.

מורסי הורשע, עם אחרים מאנשי האחים המוסלמים, בכך שפעל לדכא הפגנות מול מתחם השלטון בקהיר, ארמון “אל־איתיחאדיה”, במהלך האירועים שליוו את השקת החוקה תחת שלטונו בדצמבר 2012. באירועים אלה הפעילו כוחות הביטחון כוח רב מחשש שההמונים יפרצו לארמון ויגרמו למותם של שבעה אזרחים ולפציעת מאות. גזר הדין נועד להראות את מורסי כמי שדיכא מחאה אזרחית.

שאכר, קריינית מיומנת, מוכרת ונאת מראה, פתחה בדיווח: “בית המשפט לערעורים פרסם היום את החלטתו הסופית התומכת בפסק הדין שקבע כי יש להטיל על האדון הנשיא מוחמד מורסי ואישים אחרים מן האחים המוסלמים עונש של 20 שנות מאסר”.

נדרשו לה שניות מעטות, אולי פחות, להבין את הטעות. בהגיעה לשמו של מורסי, כינתה אותו בטעות “סייד א־ראיס”, האדון הנשיא, כפי שהיה נהוג לכנותו בעת שכיהן במשרה, לאורך שנה עד הדחתו בקיץ 2013. שאכר הקריאה את הידיעה, כנהוג, ממסך קטן שמוצב על המצלמה לנגד עיניה ומכונה טלפרומפטר. את הטקסט כתבו לה העורכים בדיוק רב, אבל ברגע של חוסר ריכוז, הכשיל אותה פיה. לרוע מזלה, כמה דקות לפני מהדורת החדשות הסתיים ראיון ארכיון של הנשיא המכהן עבד אל־פתאח א־סיסי לערוץ אמריקאי. המעבר השגוי ל”הנשיא מורסי” היה מביך בפני עצמו, ובמיוחד משום שהתרחש בסמיכות זמנים ובערוץ ממשלתי.

שעיר לעזאזל

בתוך שניות מעטות מרגע הישמע המילים האסורות “האדון הנשיא מוחמד מורסי” סולקה תמונתה של המגישה מן המסך, ואף שקולה המשיך להישמע ברקע, מילאה את התמונה שקופית של מאזניים, סמלו של בית המשפט. שאכר התעשתה מיד ותיקנה את דבריה עוד באותו דיווח: היא כינתה את מורסי “הנשיא המודח”, כפי שעלה מן המסך שלנגד עיניה, אבל התיקון לא הועיל. עורכיה זימנו אותה למשרדם ובישרו לה כי היא מושעית מיד - עד לבירור בעניינה. את השבוע כולו בילתה בבית, הרחק מן האולפן.

ראש מערכת החדשות של הערוץ הממלכתי, חאלד מוהנא, נימק בפני עיתונאים כי שאכר לא צייתה לנוסח שהונח מול עיניה. נוסח זה, הוא הדגיש, לא כלל את המילים “האדון הנשיא מוחמד מורסי”, אלא “הנשיא המודח”. בשמץ של בהלה אף טרח הבוס שלה להדליף לעיתונות את הנוסח שהוכן למהדורה, שמא יחשוב מישהו כי הוא ואנשיו יזמו את חילופי התארים לנשיא לשעבר. בתוך שעות הפך הסיפור לסערה התורנית. שאכר הואשמה בנאמנות סמויה לאחים המוסלמים - והיא לא ידעה כלל שהיא כזו.

“זו הייתה טעות בלתי מכוונת”, התגוננה בסדרת ראיונות, “ביטאתי אותה בניגוד לרצוני. הרי נהגתי לדווח על אירועים בתקופתו כנשיא והגיתי בקביעות את המילים ‘האדון הנשיא’. ברגע שהבנתי את הטעות, חזרתי לומר ‘הנשיא המודח’ והמשכתי בדיווח החדשותי”.

אחדים נזכרו כי אין זו הפעם הראשונה שבה הושעתה מונא שאכר, ואף טרחו להציג זאת בפני הציבור. בפעם הקודמת היא נמצאה שעיר לעזאזל על לא עוול בכפה. זה היה לפני שנתיים, כאשר במהלך תוכנית הבוקר הידועה “בוקר טוב מצרים” ציטטה שאכר ידיעה חדשותית מאחד העיתונים, ולפיה עצר הצבא המצרי 3,000 טרוריסטים שתכננו לפלוש לשטח מצרים דרך הגבול עם סודן. הידיעה הייתה כוזבת. היא הוכחשה קודם לכן בידי גורמי ביטחון, ופרסומה הרתיח מישהו בצמרת, שראה בה ניסיון לטעת בהלה בציבור. לא עזרו אז מחאותיה של שאכר, ולפיהן העורך שילב את הידיעה בנוסח שהתבקשה להקריא.

אלא שהפעם זו הייתה פליטת פה, ולא מלאכה מכוונת של מישהו. שאכר, והיא לא היחידה, נדהמה מן הסערה שחוללה הטעות. היא גינתה את משמיציה ואת ההאשמות שהופנו כלפיה על נקיטת גישה אוהדת כלפי האחים המוסלמים. “כולם יודעים באיזה צד אני מבחינה פוליטית. אפשר לשאול את הבוסים שלי. אני שמחה בתגובותיהם של עמיתי למקצוע, שהדגישו כמה אני מקצועית וכי מה שקרה הוא טעות”. באחד מראיונות התגובה שהעניקה לעיתונות סיימה שאכר את דבריה בססמה לוחמנית: “הטלוויזיה המצרית מעל לכל, והיא תישאר ככה, גם אם יהיו כאלה שיארבו לנפילתה”.

למדה את הלקח

כמה עיתונאים בכירים אכן התגייסו לצדה של שאכר והביעו השתוממות מתגובת מנהלי הערוץ והציבור, שהאשים אותה באהדת מורסי. למשל, וואיל אבּרַשִי, מבכירי עיתונאי הטלוויזיה בקהיר. “מצפים שבני אדם יהיו חפים מטעויות”, הוא התפלא לפני המצלמה – שניות בטרם העלה את שאכר להציג את עמדתה. “כולנו בני אדם”, אמרה שאכר, “אני אף מן המחמירים. אני מאלה שתמיד מוסיפים מילה לפני שמו של אדם. אם למשל נכתב ‘הנשיא עבד אל־פתאח א־סיסי’, אני מקדימה את המילה ‘אדון’ לשמו”.

אבל הנימה הבלתי סבלנית לא נרגעה כל כך מהר. היומון “היום השביעי” מצא בפרשה הזאת עילה לפתוח במסע ביקורתי נגד ערוצי השידור הממלכתיים. עורכי העיתון צללו לארכיון וחזרו עם כמה מקרים מתועדים היטב של טעויות מביכות בשנים האחרונות מצד מגישי חדשות. היה מדובר בטעויות אנוש רגילות ומובנות, אבל במצב ההיסטריה שעטף את פרשת מונא שאכר – קיבלו הטעויות ההן משמעות רבה מכפי חשיבותן.

באחד המקרים נאלצה מגישת חדשות להשתתק פעם אחר פעם בזמן קריאת כותרות מהדורה, מאחר שאלה נעלמו מנגד עיניה ממסך הטלפרומפטר. במקרה אחר שודרה כתבה על השקה של מיזמי תשתית ומפעלי תעשייה חדשים. לפתע נשמע ברקע קולה של המגישה באולפן, שדיברה ככל הנראה במיקרופון פנימי עם חדר הבקרה: “כן, אימאן, מה קרה?”.

גם הטעות השלישית אינה נוראה כלל, אף שגיבורה היה הנשיא בכבודו ובעצמו; במהלך שידור כינוס בארמון הנשיאותי בניהולו של א־סיסי נכנסו לפתע לאולם שני גברים, ובעודם עומדים פנו אליו והחלו לדבר. המצלמה קלטה את השניים, וברקע נשמע א־סיסי נוזף: “סליחה, אני לא נתתי אישור לאיש לדבר”.

שאכר, קרוב לוודאי, תשוב בקרוב להגיש מהדורות חדשות בערוץ הראשון של הטלוויזיה הממלכתית. את הלקח היא למדה, וסביר להניח שבזה יסתפקו הבוסים שלה ושולחיהם. חיי המקצוע שלה ישובו לשגרה - דבר שקשה לומר על האווירה המתוחה השוררת כיום בקהיר.

המשטר מצוי בצבת לחצים חסר תקדים, בראשם מלחמה באויב פנימי, שחותר לא רק להפיל את השלטון, אלא לרצוח אזרחים תמימים, לפגוע בתשתיות, לערער את הכלכלה ולהבריח את התיירים. אלה הם רגעים בחיי אומה שבהם הסובלנות לא רק הולכת לאיבוד, אלא לעתים אף מתחלפת בהיסטריה. רגעים שבהם הזבוב הקטן ביותר נתפס כפיל דורסני. הנשיא המודח מוחמד מורסי הוא סמלו של האויב מבית, ואותו – אומנם בתום לב – העז הערוץ הממלכתי להכתיר לרגע כאזרח מספר אחת.