שידור הסרט הדוקומנטרי "עסאכר" - סיפורים מגיוס החובה במצרים" ביום ראשון השבוע ברשת אל־ג’זירה גרם לסערה במצרים והפך לנושא השיחה העיקרי בערוצי הלוויין במדינה וגם ברשתות החברתיות. מול אלה שטענו כי הסרט אותנטי, רבים מתחו עליו ביקורת נוקבת, טענו כי "לא הציג דבר חדש", והאשימו את אל־ג’זירה שהוא "ערוץ מוטה". בנוסף, המילה "אל־עסאכר" ("החיילים") בערבית הפכה לאחת הנפוצות בגוגל. גם ההאשטאגים שליוו את התגובות לסרט ברשתות החברתיות נעו בין ניטרליות לבין דרישה לבוא חשבון עם האנשים העומדים בראש הפירמידה הצבאית במצרים.

הגולשת ריחאנת א־ת’ורה כתבה: "אנו מעריכים את הצבא שלנו ואיננו מתייחסים אליו כאל אויב. המחלוקת שלנו היא עם ההנהגה. מוביל ההפיכה הצבאית א־סיסי אינו מייצג את מצרים, והחיילים שמפנים את הרובים שלהם כלפינו אינם חלק מאיתנו". בעל חשבון הטוויטר "מצרי" כתב: "רשת אל־ג’זירה סיכמה את מה שמתרחש בצבא מצרים, בצל המשטר הצבאי, בשישים השנים, האחרונות ב־60 דקות".

הגולשת פאטמה כתבה: "הסרט אל־עסאכר הצליח כי העמיד את מצרים ואנשי התקשורת בה על רגליהם האחוריות לפני שידורו. האם זה לא מעיד על חולשת מדינתנו העצומה?", ואילו הגולש אוסאמה רושדי כתב: "למרות היללות של תקשורת א־סיסי נגד הסרט, האם מה שהוצג אינו האמת? לו היה חופש עיתונות, הסרט הזה היה משודר בטלוויזיה המצרית".

פעילים נוספים ראו בסרט זה ניסיון לפגוע בצבא מצרים. "צבא מצרים הוא כבוד שרק הגברים מתגייסים אליו", כתבה אסמאא יוסוף, ו"צבא מצרים הוא מפעל של גברים", כתב אחמד עבד אל־האדי.

דובר משרד החוץ המצרי, אחמד אבו זיד, איים: "לקהיר יש כלים רבים מלבד התקשורת שיכולים באמצעותם להגיב להפרות של אל־ג’זירה". עוד אמר כי "צבא מצרים הוא צבא לאומי שמוזכר בקוראן, שציין כי חייליו הם החיילים הטובים ביותר על האדמה. הסרט של אל־ג’זירה הוא ניסיון נלוז לפגוע בו". חבל רק ש"החיילים הטובים ביותר על האדמה" לא מוזכרים בשום מקום בקוראן.

ניסיון במסדרים

קצת רקע: כמו בישראל, גם במצרים יש שירות חובה, וכל צעיר שמלאו לו 18 שנים מתגייס למשך שלוש שנים. לסטודנטים באוניברסיטאות השירות נמשך שנה אחת בלבד, ואילו לבוגרי המכללות השירות הצבאי נמשך שנתיים. החוק קובע כי העריקים נשלחים לבית כלא צבאי או נקנסים.

תחקירני הסרט גבו עדויות מקצינים וחיילים, שטענו בפניהם כי "החיילים לא מוכנים לשום מלחמה עתידית. הם מבלים חודשים באימונים למסדרים צבאיים ומופעים בפני ראשי המדינה. מלבד זאת, אין להם ניסיון צבאי בשטח".

הקצין האמריקאי במילואים נורפיל דה־אטקין בילה שנתיים וחצי במשרד לשיתוף פעולה צבאי במצרים, ו־18 שנים במכון קינדי למבצעים הצבאיים המיוחדים. בראיון בסרט הוא אמר: "אל תסתכל על דרך השימוש של הצבא בנשק, אלא בתרבות שהוא נבנה עליה. המסדרים יפים יותר ממסדרי צבא ארצות הברית, אך אינם מצביעים על רמת האימונים האמיתית. המסדרים הללו מסנוורים את עינינו".

קצין מילואים שואל בציניות: "האם אני יוצא למלחמה על פי הניסיון במסדרים צבאיים? האם העימות שלי במלחמה יהיה כתף ליד כתף, נשק ליד נשק?".
על פי עדויות רבות, חיילים עובדים בשדות של קצין או משמשים כנהגים אצל משפחתו של הקצין. חיילים אחרים מקבלים חופשות, או בז’רגון הצ"הלי אפטר, במטרה אחת: לצבוע את בית הקצין. אחד החיילים מספר כי הוא נאלץ לעבוד במועדונים של הכוחות המזוינים או בבתי מלון צבאיים, ואחר מספר על עבודה בתחנת דלק ששייכת לקצין בכיר. וכל זה תמורת 235 לירות מצריות – שהן קצת יותר מעשרה שקלים לחודש.

"באתי ללמוד איך לחפור מנהרה כדי להגן על החיילים בקרבות, ולא לחפור בשדה של הקצין", קבל אחד החיילים, בין רבים שמכונים על ידי חבריהם לנשק "סיכה" – חייל שעוסק בעבודה שוטפת בבית הקצין, כמו כביסה או ניקיון של נעליו הצבאיות.

השימוש בחיילים נוח למוסד הצבאי, שהפרויקטים שלו פטורים ממס והוא לא נמצא תחת שום גוף אזרחי שיבקר אותו. אולם הקצין האמריקאי מסכם: "השימוש בחיילים לשירות אישי הוא אסון שהורס את המוטיבציה שלהם במלחמה".

נקמת החיילים

הצבא צועד על קיבתו? תלוי באיזה דרגה אתה בצבא מצרים. על פי הסרט, הארוחות מוגשות בשני סוגים: רמת חמישה הכוכבים, שמוגשת לקצינים, ורמה המוגדרת כ"גרועה ביותר", שמוגשת לחיילים פשוטים. "אין מניעה שחייל יאכל אוכל ברמה נמוכה, אם הדבר נועד לאמן אותו לתנאים קשים", אומר אחד החיילים, "אך הפגיעה בכבוד שלנו לא מייצרת חיילים־גברים. מדוע הקצין אינו אוכל כמו החייל? חלק מהחיילים נוקמים בקצינים שלהם, כאשר הם יורקים אל תוך האוכל בעת שהם מכינים אותו לקצינים".

הסרט עוסק ברס"רי המשמעת שסיימו כמה כיתות לימוד. הם מושפלים בידי הקצינים, ולכן הם נוקמים בחיילים החדשים. נוסף על כך, בידי הקצין שליטה מוחלטת על חייליו, וזה כולל עונשים בלי גבולות. אחד החיילים סיפר כי לאחר שקבוצת הכדורגל המפורסמת "אל־אהלי" הפסידה באחד המשחקים, הקצין כעס והחליט להעניש את כל חייליו. "השייח’ שמבקר במחנות הצבאיים מזכיר לנו תמיד שההתאבדות אסורה באסלאם", מספר חייל זועם, "מה שאסור זה מה שעושים לנו הקצינים".

חייל אחר מספר: "כאשר שאלתי קצין מדוע אנחנו מושפלים, הוא ענה 'כדי שתתרגלו לנפילה בשבי’. השבתי לו, ‘תלמדו אותנו איך להילחם, כדי לא ליפול בשבי'".