הספר “ניהול הפראות” (“אידארת א־תוואחוש”), שפרסם ארגון המדינה האסלאמית והפצתו נאסרה בעולם הערבי, יכול לשפוך אור על התנהלותו הפראית של דאעש, בעיקר בעיראק וסוריה. לא בכדי קרא מלך ירדן, עבדאללה, לבחון את הטיפול בארגון זה בצורה גלובלית, כולל השתתפות ישראל, תוך שהוא מכנה את מה שעובר על העולם הערבי “מלחמת אזרחים בתוך האסלאם”.
הספר, בן 113 העמודים, שעדיין אפשר לקרוא באינטרנט, דן בצורה שבה צריך לנהל את שטחי המדינה האסלאמית. הספר נחשב בעיני אחדים כחוקה של ארגון המדינה, וממנו נלקחים עקרונותיו הקיצוניים, שבעיני מוסלמים רבים מנוגדים לחוקי האסלאם.
את "ניהול הפראות" כתב אבו באכר א־נאג’י, אישיות עלומה. יש כאלה שאומרים כי מדובר במצרי שכיהן כמתאם העניינים הביטחוניים והמודיעיניים לשעבר של ארגון אל קאעידה, סיף אל־עאדל. אולם, קוראים ערבים רבים שקראו והגיבו לתוכן הספר, אמרו כי ככל הנראה מדובר בקבוצה של כותבים ולא באדם אחד.
הכותב משרטט את המציאות של מדינות האסלאם לאחר קריסת המשטרים במדינות ערב. על פי חזונו, לאחר הקריסה יבוא שלב האנרכיה הגדולה, שמגיעה למצב של פראות. “מדובר במצב נחוץ, שמגיע מיד לאחר נפילת האימפריות – אם זה האסלאמיות או האחרות”, הוא כותב. “כאן נכנס תפקידה של המדינה האסלאמית, שעליה להיכנס לנעלי אותן מדינות כדי לנהל אותן”.
לדבריו, ניהול המדינות יתבסס קודם כל על מתן מזון, ביטחון ותרופות לתושבים, וזאת לפני המעבר לשלב “הקמת משפט שרעי, על פי ההלכה האסלאמית, בקרב התושבים שחיים באזורי הפראות”. לאחר מכן, מגיע שלב האימונים ללחימה, כדי ליצור מה שהוא מכנה “חברה לוחמת שתפקידה לשמור על ביטחון אזור הפראות, ואף הרחבת אזור זה תוך השתלטות על אזורים חדשים”.
הכותב משרטט את הצעדים החיוניים לניהול הפראות: “עלינו להתקדם עד לשלב ההתרחבות והיכולת לתקוף את האויבים, כדי להרתיע אותם, לקחת את כספם ולהשאיר אותם במצב תמידי של חשש”, הוא כותב בפרק הרביעי שכינה “אימוץ הכוח”. הדבר התבצע בידי הארגון בעיראק ובסוריה בשנתיים האחרונות.
הכותב אינו מבדיל בין מי שהוא מכנה “כוחות האויב” לבין “המשטרים הבוגדים”, וקובע: “יש לרדוף את המשטרים המשתפים פעולה ולפעול כדי שהם לא יוכלו לנוח. יש לעשות זאת גם במדינות העיקריות וגם במדינות אחרות, עם מכות קטנות – כולל מקל על ראש נוצרי – ובד בבד להביא בחשבון אפשרות עתידית להרחבת מעגל האלימות”. ומה עם התושבים שנמצאים בשליטת הארגון? “יש בפניהם שתי אופציות - להצטרף אל שורותינו או להיות מוצאים להורג”. הספר נבנה על שלושה עקרונות חשובים: עקרון שחיקת האויב, ניהול הפראות והשל חיזוק אזורי השליטה והקמת המדינה.
מוסלמים רבים מתחו ביקורת על הספר והדגישו כי מדובר בקבוצת אנשים שהופכת את הטרור לעקרון חיים, שמתירה שפיכות דמים גם של חפים מפשע. “זוהי החוקה של דאע"ש”, כתב אחד ברשתות החברתיות. “איך יכול להיות שהספר מתיר זריעת אימה, עקירת תושבים וזריעת פחד בקרב המוסלמים עצמם מפני האסלאם?” אדם אחר כתב כי “כל מי שסובל מטרור הקיצונים של ארגון המדינה האיסלאמית, עליו לקרוא את הספר הזה. זה מסביר בדיוק מה התוכנית שלהם בעולם הערבי”.
כך או אחרת, גם אם הקואליציה המערבית והערבית תצליח להביס את ארגון המדינה האסלאמית בעיראק, סוריה, תימן, מצרים ומקומות אחרים – האידיאולוגיה הזאת תמשיך למשוך צעירים מוסלמים בעולם. גם בעולם המערבי.
סקירת עיתונות בסוריה: קולות מלחמה
עיתונים ערביים, בעיקר בסוריה ובסעודיה, מתחו ביקורת נוקבת, כל אחד על פי תפיסתו, על אירופה, ארצות הברית ורוסיה, לאור הידרדרות המצב בסוריה.
בעיתון “אל־בעת’” (התחייה) של המשטר בסוריה מתח עלי אל־יוסף ביקורת על בריטניה “שממשיכה להתסתתר מאחורי הגלימה האמריקאית”. לדבריו, “איש לא שומע את הקול הבריטי, שהיה פעיל בזמן מסוים, עד שנעלם לחלוטין, וכך לונדון הפכה להיות שייכת לארצות הברית”. לדבריו, “בריטניה תמכה בטרור בסוריה עבור כסף מהמפרץ, אך הדבר לא יועיל לה, כי היא תמצא את עצמה סובלת מטרור ותצטרך לבקש סיוע ממדינות שנלחמו בטרור”.
גם מוסטפא מקדאד מותח ביקורת ב”א־ת’אורה” (המהפכה) הסורי על אירופה: “מדינות אירופה לא הצליחו במהלך המשבר בסוריה, שנמשך שנים, לקבל החלטה נכונה, דבר שיגרום להן לשלם חשבון גדול”.
עלי נסראללה כותב באותו עיתון, כי “אם ארצות הברית רואה שהתפקיד שממלאת רוסיה בסוריה הוא שלילי, משום שעמדה לצד הלגיטימיות ונגד הטרור הדאע"שי, אז איך הפנטגון מגדיר את התפקיד של הממשל בוושינגטון, שייסד את הטרור הזה, תמך בו ואף סייע לו? מי גורם לחוסר יציבות ביטחונית באזור? האם רוסיה או ארצות הברית ושכירי החרב שלה?”
כותבים סעודים מתחו ביקורת דווקא על רוסיה. חלאף אל־חרבי קרא לערבים ולעולם ב”עוקאז” לשאת באחריות נוכח הטבח המבהיל בחאלב: “התיאבון הרוסי להרג עבר את שלב הלחימה בטרור. פשעי המלחמה האלה ישפיעו על האזור כולו ויגיעו גם לאירופה ושאר מדינות העולם. המצב בחאלב יגרום לכאוס מסוכן”.
לדבריו, רוסיה משטחת את חאלב במטרה לבצע טיהור אתני, כאשר בשלב הבא איראן תביא תושבים חדשים (שיעים), ערבים ואפגנים, שיהיו תחת שליטתו של בשאר אסד.