אלא שבעוד דנון מתבטא נגד פתרון שתי המדינות לשני עמים ודרמר חוגג את בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית, נראה שחמשת החודשים של דיין בתפקידו, שבהם היו שיחות עם מנהיגים יהודים בכירים, חוללו בו שינוי. כך, למשל, בסוגיית מתווה הכותל, שערערה בחודשים האחרונים את היחסים בין ראש הממשלה נתניהו למנהיגי הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי, דיין מתייצב דווקא לימינם של מנהיגי התנועות הלא־אורתודוקסיות בקהילה היהודית.
כזכור, בינואר 2016 אישרה הממשלה את מתווה הכותל, שבמסגרתו תוכשר רחבה בחלקו הדרומי של הכותל המערבי, מצפון לקשת רובינסון ומדרום לשער המוגרבים, שבה יתקיימו תפילות מעורבות של גברים ונשים ללא מחיצה. היא תהיה המשכה של רחבת הכותל, אך לא תחובר אליה. אלא שמאז המתווה טרם יושם והגיע לדלתו של בג"ץ, בעקבות עתירה שהגישו התנועה הרפורמית וארגונים נוספים בדרישה מהממשלה לאפשר תפילה שוויונית בכותל. בד בבד עם אי־יישום המתווה, בחודשים האחרונים עלו לכותרות התבטאויות של פוליטיקאים נגד רפורמים וקונסרבטיבים.
כך, למשל, שר הפנים אריה דרעי אמר בנובמבר האחרון שהיהודים הלא־אורתודוקסים גורמים "חורבן ליהדות... מה להם ולכותל? הם לא מאמינים בבית המקדש, הם רק רוצים לעורר פרובוקציות ופירוד בעם". כמו כן, הרב הראשי הספרדי של ירושלים, שלמה עמאר, שכיהן בעבר כרב הראשי הספרדי לישראל, כינה את הרפורמים בראיון ל"ישראל היום" כ"רשעים", ואמר: "בישראל אין באמת כמות גדולה של רפורמים. בשנים האחרונות הם מייבאים את זה, את התרבות הזאת. מה שהם עושים זו הסתה. זה לא עניין של מצוקה אישית, זו פוליטיקה".
כשדיין נשאל לדעתו בנושאים כמו אי־מימוש מתווה הכותל או מתבקש להגיב על ההתבטאויות של פוליטיקאים או אנשי ציבור נגד הציבור הלא־אורתודוקסי, הוא מאבד מעט משלוותו. "ישראל צריכה להחליט מה חשוב יותר: אחדות העם היהודי וסולידריות יהודית או נוסח התפילה בכותל המערבי", הוא אומר. "שיהיה ברור. להכרעה לכאן או לכאן יש ויהיו מחירים אסטרטגיים. איני רוצה להיכנס לפרטים על אופי המחיר, אבל אי אפשר לברוח לאורך זמן מההכרעה".
בקרוב דיין צפוי לבקר בישראל ולהיפגש עם ראש הממשלה. "אני בהחלט אומר לראש הממשלה את דעתי בנוגע ליחסים עם הרפורמים והקונסרבטיבים", הוא אומר.
יד ידידותית
דיין עלה לישראל מארגנטינה בשנת 1971. בואו לניו יורק היווה עבורו, לדבריו, "פגישה מחודשת עם הגולה". "לקונסול כללי של ישראל שתי משימות שקשורות זו בזו: חיזוקה של מדינת ישראל והבטחת ההמשכיות של היהדות", הוא מספר. לדבריו, היהדות שבה פגש בארצות הברית היא "יהדות שורשית, תוססת, מלאת חיוניות ורבת פעילות שחוצה את כל המגזרים והזרמים. יש כאן יידישקייט (מונח המתייחס להוויי היהדות של מזרח אירופה – ש"ש). בקרב יהודים בניו יורק, שולחן ליל שישי וקידוש הם במקום יותר מרכזי מאשר לרבים בארץ".
דיין מספר בגאווה על קשרי הידידות שרקם בכהונתו עד כה עם מנהיגי הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי, זרמים שהם הרוב בקרב יהודי ארצות הברית. לטענתו, הוא עדיין מתרגש כשהוא נזכר בביקור שערך בבית הכנסת הרפורמי הגדול והמרכזי "טמפל עמנואל" במנהטן. "לראות על הבמה ב'טמפל עמנואל' ובבתי כנסת אחרים בניו יורק את דגלי ישראל וארצות הברית זה לצד זה - בשבילי זה לא היה דבר מובן מאליו, אלא מפגן של ציונות חיה".
דיין מתפעל במיוחד מהפעילות הפילנתרופית בקהילה היהודית. "לא מזמן התרחשו בערב אחד במנהטן שלושה אירועי התרמה למען מוסדות ישראליים", הוא מספר. "בכל אחד מהאירועים השתתפו מאות יהודים ובכל אחד מהם נתרמו סכומים משמעותיים".
הוא מודע היטב לסוגיית ההתבוללות ולשיעור נישואי התערובת ההולך וגדל בקרב יהודי ארצות הברית. "במקביל לגילויי היהדות וביטויי הציונות, קיימת בקרב יהודים בקהילה התרחקות מישראל, ויהודים, במיוחד צעירים, נעלמים מהרדאר היהודי. מדובר בשתי תופעות: אחת חיובית ואחת שלילית, שחייבים להיאבק לבלימתה". למרות זאת, לתפיסתו של דיין, היהדות בתפוצה הגדולה היא ציונית במהותה. "זו אולי לא בדיוק הציונות שלי", הוא אומר, "אבל זאת בהחלט הזדהות עמוקה ומלאה עם ישראל".
גם רבנים רפורמים בכירים מופתעים מתשומת הלב שדיין משקיע בניסיון למצוא את הדרך ללבם ולגבש פתרון למשבר האמון בינם לבין ראש הממשלה בעקבות אי־יישום מתווה הכותל. "אני מודה שכאשר שמעתי שיו"ר מועצת יש"ע מגיע לניו יורק לתפקיד הדיפלומטי החשוב, הייתי חשדן וסקפטי", אומר נשיא האיחוד ליהדות רפורמית בצפון אמריקה, הרב ריק ג'ייקובס. "אבל בחודשים האחרונים התרשמתי מאוד לטובה מהנכונות שלו להקשיב לדאגות של התנועה הרפורמית". לדברי ג'ייקובס, "מהשיחות עם הקונסול נראה שדיין נעשה לתומך חזק של פלורליזם דתי בישראל וסנגור גדול של נוסח תפילה פלורליסטי בכותל".
גם עמי הירש, רב בית הכנסת "סטיבן וייז", בית הכנסת הרפורמי הגדול במנהטן, מרעיף שבחים על דיין. "אני מחשיב אותו כידיד אישי שלי וידיד של תנועתנו", אומר הירש. "בזמן של מתח בין ישראל לקהילות באמריקה, הקונסול מושיט יד ידידותית לכל חלקי הקהילה בניו יורק. הוא אירח בביתו קבוצות של רבנים מכל הזרמים והוכיח שהוא באמת דואג לעתיד העם היהודי".
אדישות היא חטא
החלטה 2334, שהתקבלה לאחרונה נגד ישראל במועצת הביטחון של האו"ם, ובה גונתה הבנייה הישראלית בהתנחלויות, עוררה את זעמו של דיין. בציוץ, שעורר הדים רבים בטוויטר, כתב דיין: "הסתיים העידן שבו מדינות נהנו מהידע הישראלי בהייטק, בביטחון וכו' ומהיוקרה שבביקור בישראל ומעיסוק בענייני המזרח התיכון - אך לא נתנו תמורה מדינית", הוא צייץ אחרי קבלת ההחלטה.
לאחר ההחלטה אמר דיין בגל"צ: "ברור שההשלכות של מדיניות טראמפ במזרח התיכון וגם כלפי האומות המאוחדות חשובות עשרות מונים מההחלטה שהתקבלה. כשטראמפ ייכנס לבית הלבן ישתנו סדרי עולם".
אלא שלמרות הציפייה לעידן טראמפ, דיין מודע ליחס המורכב של הקהילה היהודית כלפי בחירתו לנשיא ארצות הברית. לדבריו, הבחירה בטראמפ היא "אתגר חדש ובלתי צפוי שהונח לפתחי. הסכנה היא שכל מהלך, כל יוזמה של טראמפ בכל נושא עלולה להפוך מיד למוקצה בעיני הציבור הליברלי בניו יורק, שחלק גדול ממנו הוא היהודים הליברליים", אומר דיין. "זהו אתגר שיחייב אותי להעצים את המאמצים שלי בקרב היהודים הליברלים כדי לא לאבד את תמיכתם".
מוצאו הארגנטינאי של דיין עודד אותו לפעול גם בקרב יוצאי מדינות אמריקה הלטינית, שהפכו בשנים האחרונות לציבור דומיננטי בניו יורק. שליטתו בשפה הספרדית והיכרותו עם ההוויי במדינות הלטיניות סייעו לדיין לקשור קשרי ידידות עם כמה מהפוליטיקאים הבכירים המייצגים את המהגרים מדרום אמריקה. אחד מהם, למשל, צפוי להתמודד על כהונת ראש עיריית ניו יורק. כמו כן, דיין היה הנציג היחיד של מדינה זרה שהוזמן להשתתף בכנס של מנהיגים ועסקנים נציגי אוכלוסיית המהגרים בניו יורק שהתקיים לא כבר בפורטו ריקו.