"אצלנו בבריטניה, בתקופה העתיקה, הכורים היו מורידים איתם למכרות הפחם ציפור קנרית בכלוב. הציפור הייתה הראשונה לזהות אם יש בעיה במכרה. מבחינה זו, היחס ליהודים בבריטניה כיום הוא כמו ציפור השיר הקנרית. אם יש סממנים של אנטישמיות, זה האיתות שלנו לכך שיכולות לצמוח בעיות הרבה יותר גדולות במדינה". את הדברים האלה אומר ג'ון מאן, חבר הפרלמנט הבריטי העומד בראש שדולה מיוחדת נגד האנטישמיות, שהגיע בתחילת ינואר לביקור בישראל במסגרת משלחת בריטית. 

האנטישמיות בבריטניה נמצאת כיום במגמת עלייה. לפי נתוני משרד החוץ, במחצית הראשונה של 2016 הייתה עלייה של 11% במספר התקריות האנטישמיות בבריטניה לעומת מספרן במחצית הראשונה של 2015 – ובסך הכל קרוב ל־100 תקריות לחודש. האנטישמיות בממלכה באה כיום לידי ביטוי בשני מוקדים עיקריים: במגרשי הכדורגל, שבהם הקהל המשולהב עלול להעלות תכנים אנטישמיים; ובתאי הסטודנטים באוניברסיטאות בבריטניה, שבהם נהוגים חרמות על תוצרת ישראלית בכלל או מיהודה ושומרון בפרט. 

תרזה מיי. "ממשיכה את היחס הידידותי לישראל". צילום: רויטרס
זהו אינו ביקורו הראשון של מאן בישראל. הוא כבר ביקר כאן כמה פעמים. הוא עצמו אינו יהודי, אך הוא הוביל להקמתה של השדולה המיוחדת נגד האנטישמיות, שנאבקת, בין היתר, באלימות ברשת ובגזענות במשחקי כדורגל. "לא חייבים להיות יהודי כדי לטפל בבעיית האנטישמיות", הוא מבהיר כעת בראיון ל"מעריב המגזין". "אנטישמיות היא בעיה של החברה, וככזאת חייבים לטפל בה. כמו שהקנרית במכרה הייתה מזהה בעיה של גז ומתריעה, כך אנחנו מתייחסים לאנטישמיות כאות אזהרה חמור למצבה של החברה שלנו. אני מתעסק בפרגמטיקה, בתוצאות. אינטלקט וסופרים לא מעניינים אותי".

מדוע אתה שם דגש על הגזענות במשחקי כדורגל?
"את החיים אפשר לראות דרך כדורגל. גם כשאנחנו בוחנים הצלחה של משהו, אפשר לעשות זאת דרך הכדורגל. אפשר לבחון מה יצליח דרך העולם הזה. חשוב לנו שיהיה תפקוד בריא של הדמוקרטיה במשחקי הכדורגל".
מה החשיבות של המדיה החברתית במלחמה באנטישמיות? 
"היום הילדים מתחנכים ברשת. זוהי מדיה חברתית, ומפה נולדת החשיבות הגדולה שלה. אני לא אומר שסגירת הרשת תמנע מתופעת הגזענות להתפשט. למה את חושבת שאנחנו בכלל סובלים מהשנאה הזאת? יש עלייה בשנאה בגלל המדיה החברתית. עם זאת, לדעתי, כשאומרים שהאנטישמיות עולה - זה מיתוס. האנטישמיות נשארת. היא תמיד שם. לדעתי היא לא יותר גרועה".
בידי הפוליטיקאים
במהלך ביקורו בארץ נפגש מאן עם שלל פוליטיקאים ישראלים והשתתף בדיון של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת בנושא התמודדות הפרלמנט הבריטי עם התגברות האנטישמיות ופשעי השנאה. כמו כן, חברי המשלחת נפגשו עם נציגי קבוצת הכדורגל הפועל קטמון ירושלים וארגון אוהדי קבוצות הספורט ודנו איתם על שיטות לצמצום תופעת הגזענות במגרשים. כמו כן, הם נפגשו עם נציגי התאחדות הכדורגל הפלסטינית בא־ראם, ליד רמאללה ועם נציגי קבוצת בני סכנין באצטדיון דוחא בסכנין. 
אחד הרשמים החזקים שנצרבו במאן במהלך הביקור היה סיורו במוזיאון יד ושם. "יד ושם הוא הזיכרון היהודי לשואה", הוא אומר כעת. 
אתה חושב שהשואה היא משהו שיכול לחזור בעתיד?
"אני לא חושב שזה יהיה אפשרי לתקוף כך בעתיד שוב את היהודים. היום הם מוכנים לאפשרות כזאת. באופן כללי, רצח עם הוא תופעה שיכולה לקרות, ואפילו בקלות. זה גם מאוד תלוי בכלכלה. אם תהיה אבטלה, תהיה עלייה בגזענות. וזה יהיה האיום העיקרי".
בבריטניה חיים כיום 300,000 יהודים. לאחרונה, בעקבות עבודה ממושכת של ועדה פנימית בנושא, אימץ הפרלמנט הבריטי את הגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה IHRA – שמרחיבה את הגדרת האנטישמיות ל"ביטוי מילולי או פיזי של עוינות כלפי יהודים, רכושם, מוסדותיהם הקהילתיים ומרכזי הדת והפולחן שלהם". על רקע הנתונים המצביעים על עלייה באנטישמיות בבריטניה, ראש הממשלה תרזה מיי אף נשאה נאום בדצמבר האחרון, ובו אמרה כי "אין לאנטישמיות מקום בפוליטיקה או במדינה הזאת... ישראל שומרת על זכויות בני כל הדתות, הגזעים והמינים ורוצה לאפשר לכולם לשגשג. מטרתנו בבריטניה היא זהה - ליצור חברה טובה יותר והוגנת יותר, שתסייע לכל אדם להגיע רחוק ככל שכישוריו יאפשרו".
"תרזה מיי ממשיכה לתת לישראל אמפתיה שנתנו הרבה מקודמיה", אומר כעת מאן. עם זאת, לאחרונה אישר שר החוץ הבריטי בוריס ג'ונסון כי בריטניה לא רק הצביעה בעד ההחלטה במועצת הביטחון של האו"ם שגינתה את ההתנחלויות, אלא אף דחפה לקידומה. כאשר אני מעמתת את מאן עם העובדה הזאת, הוא מגיב: "אבל מצד שני ישנה ההחמרה בהגדרות האנטישמיות בפרלמנט".
אם היית היום יהודי בבריטניה, איך היית מרגיש ?
"הייתי מרגיש נוח מאוד לחיות היום כיהודי בבריטניה. אני חושב שהאנשים שחיים בבריטניה יכולים להרגיש רגועים בעקבות הפעילות שלנו. אני מאמין שהיא נותנת להם ביטחון. אין יהודים שמרגישים שהם יהיו מבודדים בבריטניה. היהודים במדינה לא ממהרים להגר כמו בצרפת".
מה הפתרון בעיניך לאנטישמיות?
"פתרון בעיית האנטישמיות צריך להיות בידי הפוליטיקאים. חשוב לזכור שהאנטישמיות היא בעיה עבור האנושות כולה".