"האדונים החדשים": עלייתם של בכירי חמאס תוביל ליציבות או ללוחמנות?

הגורל הפגיש בין שלושתם כבר בראשית הדרך, כשחמאס עוד היה בחיתוליו, ומאז, גורלותיהם שלובים זה בזה. יחיא סינוואר, ראוחי מושתהא ותאופיק אבו נעים החלו את דרכם במנגנון הביטחון של חמאס, שהוקם בהוראת שייח' אחמד יאסין באמצע שנות ה-80, שנים ספורות בטרם קיבל הארגון את שמו הרשמי ויצא לאוויר העולם בגרסתו החדשה. הוא נקרא מנגנון אל־מג'ד, התהילה, ראשי תיבות בערבית של חוליות הג'יהאד וההטפה (דעווה).

יחיא סינוואר (אבו איברהים) היה אחד המייסדים. הוא גייס למנגנון את ראוחי מושתהא (אבו ג'מאל), וביחד חלקו השניים את האחריות על רצועת עזה. סינוואר הופקד על אזור דרום הרצועה, מושתהא על צפונה. תאופיק אבו נעים גויס זמן לא רב לאחר מכן. גם איסמעיל הנייה גויס למנגנון הזה בתחילת הדרך, אגב, בידי אותו ראוחי מושתהא, אך הגורל ניתב אותו למסלולים אחרים.

מנגנון אל-מג'ד היה אחראי לטיהור החברה הפלסטינית משני אלמנטים: משתפי פעולה עם ישראל, ופלסטינים הסוטים מאורח החיים האסלאמי. עם אלה האחרונים נמנו סוחרי סמים, מוכרי אלכוהול, מוכרי קלטות פורנו ונשים העוסקות בזנות. סינוואר היה פעיל נלהב במנגנון, חדור מוטיבציה. במו ידיו חקר את החשודים, עינה אותם ולאחר שסחט מהם הודאה, הוציאם להורג.

זמן קצר לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה נעצר סינוואר. חודש לאחר מכן הכין ראוחי מושתהא מטען חבלה, אבל משהו השתבש והמטען התפוצץ בין ידיו. הוא איבד לפחות אחת מאצבעותיו ונעצר על ידי צה"ל בבית החולים העזתי שבו אושפז. צמרת מנגנון אל-מג'ד מוגרה למעשה והושלכה אל מאחורי סורג ובריח. פעיל המנגנון תאופיק אבו נעים נעצר כשנה וחצי לאחר מכן. וכך הפגיש ביניהם הגורל שוב, הפעם בכלא בישראל.

סינוואר ותאופיק אבו נעים ישבו באותו תא בכלא אשקלון. יחד עם חבר נוסף לתא, מוחמד שראתחה (מגייס החוליה שחטפה ורצחה את אבי סספורטס ואילן סעדון), חפרו השלושה מחילה בניסיון להימלט. התוכנית התגלתה והבריחה סוכלה. שם, בכלא, כבר משלב מוקדם, נטמנו הזרעים הראשונים והחלה להתעצב אצל סינוואר ההכרה שהכלא הישראלי הוא לא לכל החיים, גם אם נגזרו עליך מאסרי עולם.

בהמשך, כשהועבר לכלא באר שבע, תכנן מתוך הכלא חטיפה של חייל שיוברח לסיני דרך המנהרות ברפיח וישמש קלף מיקוח בעסקה לשחרור אסירים ביטחוניים. גם התוכנית הזו נחשפה מבעוד מועד וסוכלה.

השלושה - סינוואר, מושתהא ואבו נעים - השתחררו לבסוף בעסקת שליט לאחר שריצו יותר מ-20 שנה בכלא. עלייתם המטאורית לצמרת חמאס בעזה בתקופה שחלפה מאז, חמש שנים וחצי בלבד, מלמדת כי מעמדם בתקופת המאסר לא נשחק. בזמן הקצר הזה הם הצליחו לעקוף בהיררכיה רבים מבכירי חמאס שבנו קריירה מפוארת בארגון במהלך שני העשורים שבהם היו מסוגרים בד' אמותיהם בכלא הישראלי. בשלב מוקדם יחסית מישהו בוושינגטון התעורר והכניס את סינוואר ומושתהא לרשימת המבוקשים של ארה"ב.

סינוואר נבחר עכשיו להחליף את איסמעיל הנייה בראש הנהגת חמאס בעזה, תפקיד שאליו ייכנס בחודשים הקרובים. את המנדט קיבל בעיקר מהבוחרים הצעירים של חמאס בבחירות החשאיות הנערכות בארגון בימים אלה. המינוי הזה נותן לו גושפנקה רשמית. לא שהוא זקוק לה. זה זמן רב הוא נחשב לבוס האמיתי בחמאס עזה. מספרים כי כשהוא נכנס לחדר הדיונים, משתררת דממה. לכולם ברור מיהו הגורם הבכיר בחדר. להסתכסך איתו ממש לא מומלץ, ויעידו על כך בני משפחתו של מפקד גדוד שכונת זייתון בחמאס, מחמוד א-שתיווי, שהוצא להורג לפני שנה במסגרת מאבקי הכוח בינו לבין סינוואר.

 הפצע הפתוח

עוד כשהיה בכלא, כשעסקת שליט נכנסה לישורת האחרונה, סינוואר היה זה שעבר אסיר אסיר מחמאס ובישר לו אם הוא משתחרר בעסקה או לא. מי לשבט, ומי לחסד. סינוואר וראוחי מושתהא היו מעורבים בגיבוש רשימת המשוחררים, ולאחר שחרורו סיפר מושתהא בראיון טלוויזיוני כי בשלבים האחרונים של העסקה הקימו האסירים חמ"ל מבצעי בתוך הכלא שעמד בקשר עם הנהגת חמאס בחוץ באמצעות טלפון סלולרי מוברח ומסרים שעברו דרך עורכי דין.

אבל העסקה הותירה רבים מאסירי העולם של חמאס בתוך הכלא בשל וטו ישראלי. עבור חמאס, סינוואר היה קו אדום. אחיו הצעיר, מוחמד סינוואר, מפקד חטיבת חאן יונס בחמאס וממתכנני חטיפת שליט, לא היה מוכן בשום פנים ואופן לוותר עליו. הוא הציב את אחיו בראש רשימת המשוחררים.

סינוואר ומושתהא חשים מאז מחויבים מאוד לאסירים שנותרו מאחור. הפיקדון מוטל על צווארם. זהו פצע פתוח. ביום שחרורו התייצב סינוואר על הבמה בעצרת שנערכה לכבוד משוחררי העסקה ב"כיכר הירוקה" בעזה. הוא קרא מעל הפודיום לזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם, להתחיל מיד בגיבוש תוכנית אופרטיבית לשחרור שאר האסירים ולהקצות לכך את כל המשאבים הדרושים. בכלא הקדיש חלק מזמנו לכתיבת ספר על פעילות השב"כ ובפרט על האופן שבו הוא מגייס סוכנים פלסטינים. הוא הסתמך על כתבות בעיתונות הישראלית ועל ספרים של שני ראשי שב"כ לשעבר: "הבא להורגך" של יעקב פרי, ו"שב"כ בין הקרעים" של כרמי גילון.

סינוואר מיעט בשנים האחרונות להופיע בתקשורת ובאירועים פומביים. הוא לא קורץ מהחומר של קודמו בתפקיד, הנייה, אשר מיתג עצמו כמנהיג עממי ופופולרי שיודע לרדת לשטח ולהתחכך עם האוכלוסייה. פעם ללטף ראשי ילדים לעיני המצלמות, פעם לצאת החוצה בחליפת גשם ומגפיים ולסייע במאמצי חילוץ של עזתים מהשיטפונות. הסגנון המנהיגותי של סינוואר שונה. הוא אולי יופיע יותר ברבים כחלק מאילוצי התפקיד החדש, אבל במהותו היה ועודנו איש מחתרת צבאית.

החיבור שלו לראש הזרוע הצבאית של חמאס, מוחמד דף, והתפיסה המשותפת שחולקים השניים, הם שסימנו אותו כראש האגף הנִצי בחמאס בעזה. שניהם ילידי מחנה הפליטים חאן יונס. בני אותו הדור. "סינוואר הוא היחיד שיכול להסתכל על מוחמד דף בגובה העיניים", אמרו עליו פעם במערכת הביטחון. שניהם רוצים בהתקרבות מחדש לאיראן כמי שמסייעת לפיתוח הזרוע הצבאית של חמאס בנשק ובכסף. בטהרן בוודאי היו מרוצים לשמוע השבוע שסינוואר נבחר לתפקיד האיש הבכיר בעזה. פובליציסט בעיתון הפלסטיני "אל-איאם" הגדיר את בחירתו כ"הפיכה צבאית שקטה". זה לא מדויק. בחמאס, המשותף בין הדרג הצבאי למדיני עולה כמה מונים על המבדיל ביניהם.

סינוואר, חרף עמדותיו הלוחמניות כלפי ישראל, אינו מעוניין, בשלב הזה לפחות, ליזום הידרדרות של רצועת עזה למלחמה חדשה בדרום. כמוהו גם בכירים אחרים בחמאס. גם אם לא יתמתן בכיסאו החדש, במוקדם או במאוחר יבין את האילוצים והמגבלות בתפקיד המורכב שקיבל על עצמו. בעיקר את האחריות כלפי האוכלוסייה. הוא לא יוכל להימנע מלהכניס זאת למערכת השיקולים המניעה אותו. כבר בימים האחרונים הדליפו מקורות בחמאס לאתר החדשות "שיהאב" המקורב לארגון כי "סינוואר מאמין ביציבות לעזה ולעם הפלסטיני". למקרה שמישהו חשש, בין שבישראל, בין שבעזה גופא.

סינוואר מאמין גם בחיוניות הקשר עם מצרים - המוצא הדרומי של עזה לעולם. בחודשים האחרונים חמאס פועל ללא לאות לשיקום היחסים עם משטרו של א־סיסי, ובתווך הזה, בין טהרן לקהיר, יצטרך סינוואר לתמרן בשנים הקרובות בלי להפסיד גם את קטאר, המשמשת בשנים האחרונות ככספומט הגדול של רצועת עזה וכמקום מושבה של הנהגת חמאס בחוץ לארץ.

בחודש שעבר ביקרו בקהיר שתי משלחות בכירות מחמאס ונפגשו עם בכירי המודיעין המצרי שתחת הגנרל חאלד פאוזי. הנייה עמד בראש המשלחת הראשונה שיצאה לקהיר ולצדו ראוחי מושתהא. הנייה ומושתהא עצרו למעשה בקהיר בדרכם חזרה לעזה משהות בת חמישה חודשים בקטאר. מושתהא (שגייס את הנייה למנגנון אל-מג'ד כזכור) מיקם עצמו לצד הנייה מרגע שחרורו בעסקת שליט. הוא התלווה אליו לסיור במפרץ הפרסי ובאיראן לפני כמה שנים, ולאחר מכן השתתף לצדו בביקור אצל נשיא מצרים לשעבר, מוחמד מורסי, מהאחים המוסלמים. מושתהא הלך יותר על הטיקט המדיני, בעוד סינוואר נטה יותר לטיקט הצבאי.

 יציאת מצרים

מושתהא הוא אחד מקודקודי משולש הכוח החדש ברצועה שבראשו עומד סינוואר. הוא מחזיק תיק האסירים בפועל בחמאס, והאחראי לריכוז המאמצים וגישושי התיווך לעסקה חדשה לשחרור אסירים. לפני חודשיים אמר בראיון לערוץ הטלוויזיה של חמאס כי מבחינתו המגעים לעסקה יכולים להימשך שנה, שנתיים, שלוש וגם חמש שנים. "לאסירים בכלא יש אורך רוח. בסוף האויב הציוני ישלם את המחיר", הבהיר.

בהתבטאויות קודמות אמר כי הדרך היחידה לשחרור אסירים היא חטיפת חיילים ועסקאות חילופי שבויים. הוא נזכר בשנותיו בכלא, שנהפך לדבריו לאקדמיה לאסירים, דיבר על האפשרות לקרוא ספרים ולרכוש תואר אקדמי, וגם להחכים בדיני האסלאם באמצעות תוכניתו של שייח' יוסוף אל-קרדאווי, מבכירי פוסקי ההלכה בעולם הסוני המשודרת בערוץ אל-ג'זירה.

אורח חייו שונה מזה של סינוואר והוא מתנהל בפרופיל תקשורתי גבוה יחסית. כשהנייה חזר מהיעדרותו הארוכה מעזה בסוף החודש שעבר, ישב מושתהא לצדו במושב האחורי בג'יפ הארבע על ארבע המפואר, ועל ברכיו תיק מסמכים. אחד הסיפורים המפורסמים בעזה הוא סיפור האהבה בין ראוחי מושתהא לבין אשתו הראשונה. הוא נעצר חצי שנה בלבד לאחר שנישא לה, בטרם הספיקו השניים להביא ילדים לעולם. האישה הנאמנה המתינה כל השנים לשחרורו.

מושתהא ביקש "לשחרר" אותה מעול הנישואים הבלתי ממומשים, אך היא סירבה. כשחזר לעזה בעקבות עסקת שליט - יותר מ-20 שנה אחרי - היא לחצה עליו לשאת אישה שנייה ולהביא ילדים לעולם. הוא סירב תחילה, אחר כך התרצה. "היא הציבה בפניו עובדה ואפילו בחרה לו בעצמה את האישה השנייה", מספרים בעזה. כעבור זמן קצר הביא תינוק לעולם.

הנייה שהה בקטאר כמה חודשים כדי להתכונן לתפקיד החדש שמיועד לו: ראש הלשכה המדינית במקום חאלד משעל (על פי טענות עקשניות, אפשר שמשעל יתמנה לראש מועצת השורא החשאית של חמאס). תפקיד המהווה את האוטוריטה הגבוהה ביותר בארגון, מנהיג חמאס הכללי בפועל. בניגוד למשעל, הנייה חי בעזה ואם יחליט להישאר שם גם לאחר שייבחר לתפקיד, כפי שמסתמן, הוא זקוק למצרים כדי שתאפשר לו לצאת ולשוב לעזה דרך מסוף רפיח. סינוואר מבין זאת, גם ראוחי מושתהא. הקשר עם המצרים אסטרטגי עבור חמאס, ונראה שההתקרבות בין הצדדים אמיתית הפעם.

שבוע לאחר שהנייה ומושתהא ביקרו בקהיר יצאה למצרים משלחת נוספת, הפעם משלחת ביטחונית מחמאס-עזה. היא יצאה כדי להרגיע את המצרים שחמאס עושה רבות ומוכן לעשות עוד כדי לשמור על הגבול, ולא יאפשר פגיעה בביטחון הלאומי של מצרים. המשלחת נתנה התחייבות למצרים כי חמאס ימנע מאנשי שלוחת דאעש בסיני לעבור דרך המנהרות ברפיח כדי להיכנס לרצועה ולקבל בה מקלט או להשתמש ברצועה כבסיס יציאה לפיגועים בסיני. בראש המשלחת עמד תאופיק אבו נעים. הוא הקודקוד האחרון במשולש הכוח החדש של עזה.

אבו נעים, דמות עולה בחמאס, משמש זה שנה וחצי ראש מערך הביטחון ברצועה. מספרים כי מי שהציב אותו בתפקיד הוא חברו משכבר הימים סינוואר, שדחק בכך את יריבו פתחי חמאד. לאחר שובה מקהיר של המשלחת בראשותו סייר אבו נעים לאורך הגבול בין עזה לסיני כדי להפגין רצינות מול המצרים, והורה מיד להגביר את נוכחות כוחות הביטחון ואת הפיקוח על מה שנכנס ויוצא דרך המנהרות. בתוקף תפקידו הוא אמור להכין את כוחות הביטחון לשעת חירום ולשמור על החוק, הסדר והיציבות בעזה בשגרה. הוא מחובר מאוד לשטח ומקפיד לערוך סיורי ביקורת פתע בבסיסים. הוא זה, למשל, שדאג להכיל את ההפגנות ההמוניות בעזה נגד מצוקת החשמל בתחילת השנה, נתן את ההוראה לעצור מפגינים רבים, וכעבור כמה ימים לשחררם. התואר השני שלו אגב עוסק באמונות העם היהודי.

הבחירות הפנימיות בחמאס יושלמו רק באביב. בין שהנייה יחליף את משעל בתפקיד המנהיג הכללי של חמאס, ובין שאדם אחר, הדבר לא צפוי להשפיע על חמאס ברמת האסטרטגיה. ייתכנו שינויים טקטיים. גם הבחירה בסינוואר לתפקיד מנהיג חמאס בעזה לא מותירה את קבלת ההחלטות בידיו בלבד. חמאס מורכב ממוסדות, והחלטות מתקבלות בהתייעצות.

אבל בעניין אחד תהיה בידי סינוואר השפעה רבה, כנראה מכרעת: סוגיית השבויים והנעדרים. ביחד עם מחזיק תיק האסירים בחמאס ראוחי מושתהא, הוא צפוי לתבוע תג מחיר גבוה בעבור החזרת הנעדרים הישראלים ושרידי גופות החיילים, ואפשר שהסיכוי לעסקה נדחה כעת בכמה שנים.