השמועה התפשטה במהירות בקהילה היהודית של סנט לואיס ביום שני האחרון, וקרובי משפחה רבים הגיעו לבית העלמין "חסד של אמת" בפרבר יוניברסיטי סיטי כדי לראות במו עיניהם את המחזה הקשה. עשרות מצבות של אנשים שנפטרו בין 1921 ל־1962, כ־200 קברים בסך הכל, הופלו באזור הישן של בית הקברות שהחל לפעול בשנת 1893. "אני לא יכולה להאמין שאנשים יכולים לעשות דבר כזה למישהו, זה פשוט לא בסדר", אמרה גולדה בורק, מורה למוזיקה שסביה ואביה קבורים בבית העלמין. "זה לא בסדר להשחית את המתים".



לא ברור מה ניסו התוקפים בבית העלמין להשיג. ייתכן שביקשו להטיל פחד ואימה על הקהילה היהודית או שמא מדובר במעשה קונדס, אבל הגינויים הבהירו כי אין שום כוונה להיכנע מול האיום האנטישמי. תושבים רבים באזור סנט לואיס הביעו רצון לסייע בשיקום בית העלמין, הקהילה המוסלמית גייסה עשרות אלפי דולרים, וגם כנסייה לותרנית סמוכה מיהרה לבקש מהמאמינים לתרום כספים למען מבצע הניקיון והשיקום. "כל מי שרוצים לפלג אותנו במעשה של השחתה יגלו במקום זאת שהם מאחדים אותנו בנחישות משותפת", אמר מושל מיזורי הטרי, אריק גרייטנס, היהודי הראשון שמכהן בתפקיד.



בעוד הקהילה היהודית בסנט לואיס התמודדה עם הבשורה על הפגיעה המכוונת בבית העלמין, נאלצו 11 מרכזים קהילתיים יהודיים, שבהם פועלים מרכזי יום ומוסדות חינוך עבור הילדים, להתפנות לחלוטין אחרי שהגיעו איומים טלפוניים על מטעני חבלה שהוטמנו בהם. דיווחים דומים הגיעו מאלבקורקי, באפלו, שיקגו, ברמינגהאם, קליבלנד, יוסטון, מילווקי, נאשוויל, סנט פול, טמפה וטולסה, וכולם הסתיימו ללא כל אירועים חריגים, אחרי שיחידות המשטרה סיימו את הסריקות בלי לגלות דבר. יממה לאחר מכן פונה מרכז קהילתי ליד סן דייגו בעקבות מייל שהתריע על פצצה (גם במקרה הזה לא אותר דבר), וביום רביעי נרשם אירוע דומה בבית ספר יהודי בקרוליינה הצפונית. איום התקבל גם נגד מטה הליגה נגד השמצה בניו יורק.



זו הייתה הפעם הרביעית מאז תחילת השנה שבה מתקבלות שיחות איום, שלעתים מזהירות כי במבנה הוטמן מטען חבלה רב־עוצמה וכי "יהודים רבים יישחטו". בסך הכל דווח על 69 אירועים נגד 54 מרכזים קהילתיים יהודיים ב־27 מדינות ובמחוז קנדי אחד בארבעה גלים מרכזיים - ב־9 בינואר, ב־18 בינואר, ב־31 בינואר וביום שני האחרון. בחלק מהמקרים נאלצו באי המרכזים הקהילתיים להתפנות מהבניין יותר מפעם אחת. כך קרה במרכז על שם הארי ורוז סמסון בוויטפיש ביי שבמילווקי, שפונה ביום שני האחרון, בדיוק כמו ב־31 בינואר.



ה־FBI והמחלקה לזכויות אזרח במשרד המשפטים פתחו בחקירה, אולם עד כה עדיין לא ברור מי עומד מאחורי האיומים, שכבר זכו לכינוי "טרור הטלפונים". "אני בעסק כבר יותר מ־20 שנה, וזה חסר תקדים", אמר פול גולדנברג, שמנהל רשת אבטחה שמייעצת לארגונים יהודיים. לדבריו, מי שעומד מאחורי האיומים מסווה את עצמו באמצעים טכנולוגיים, ולכן אי אפשר לדעת אם מדובר בגבר או באישה ומה הגיל של החשוד או החשודים.



דיוויד פוזנר, מנהל הביצועים האסטרטגיים של התאחדות המרכזים הקהילתיים היהודיים בצפון אמריקה, הבהיר כי "לא נתכופף מול איומים שנועדו לשבש את חייהם של האנשים או את התפקיד החיוני שמרכזים קהילתיים יהודיים ממלאים בתור מקומות התאספות, בתי ספר, מחנות ומרכזי כושר ונופש".



בינתיים נראה כי המציאות בשטח מחזקת את דבריו של פוזנר, שכן בהתאחדות ציינו כי נרשם מספר מועט של ביטולים במרכזים מאז שהחלו האיומים. היו מרכזים שבהם היה גידול מפתיע ברישום. "זה כמו בית שני, לא רק עבורי אלא גם עבור הבן שלי", אמרה שרה קיש, שבנה בן השנתיים נאלץ להתפנות מהמרכז הקהילתי במרילנד ב־9 בינואר. "אף אחד לא עומד לקחת את זה מאיתנו".



עם זאת, פוזנר ובכירים יהודים אחרים לא הסתירו את דאגתם מרצף האיומים. "אף על פי שיש הקלה בכך שכל האיומים התבררו כמתיחות ואף לא אדם אחד נפגע, אנחנו מודאגים מהאנטישמיות שנמצאת מאחורי האיומים האלה, והחזרה של האיומים נועדה לשבש את חיי היומיום", אמר פוזנר. "אנחנו חיים בסביבה נפיצה עם איום שגדל במהירות", הוסיף מנכ"ל הליגה נגד השמצה, ג'ונתן גרינבלט. "הקהילה היהודית ניצבת על הקצה".




בלי קודים


הדוח השנתי של הפדרציה היהודית של מילווקי על אירועים אנטישמיים במהלך שנת 2016, שפורסם ביום שני האחרון, סיפק לא מעט נורות אדומות על אותה אווירה נפיצה שעליה דיבר גרינבלט. לפי הדוח, במהלך השנה שעברה זוהתה עלייה במספר האירועים שבהם צוירו צלבי קרס על מבני ציבור ובתים פרטיים במרחב מילווקי, ונרשמו תקריות של הטרדה אנטישמית וביטויים אנטישמיים בבתי ספר ובאוניברסיטאות. אנשי הפדרציה גם זיהו "עלייה במקרים של קללות אנטישמיות ישירות, אחרי שנים רבות של שפה זהירה יותר ומקודדת יותר".



בין האירועים שתוארו בדוח היה מקרה שבו שלושה נוסעים במכונית צעקו: "יהודים מזוינים" לעבר משפחה חרדית שישבה בחצר הבית שלה, ואחד הגברים הפנה לעברם את ישבנו העירום. באירוע אחר קיבל תלמיד יהודי כרטיס ברכה שבו נראה היטלר קורא "חנוכה שמח!" ואייל עם צלב קרס ושפם שמצדיע במועל יד. בקמפוס של אוניברסיטת מדיסון נרשמו לא פחות מ־17 אירועים של גרפיטי שכלל סמלים של גזענים לבנים, והמשטרה קבעה כי מדובר בפשעי שנאה.



בפדרציה היהודית לא התקשו להצביע על הגורם הברור לעלייה בתקריות האנטישמיות - קמפיין הבחירות לנשיאות, שהיה אחד הבוטים והאלימים ביותר בתולדות ארה"ב. "הרטוריקה סביב הבחירות לא רק נתנה לגיטימציה לבריונות נגד כל המיעוטים, כפי שראינו במגוון סטטיסטיקות, אלא גם כללה ביטויים אנטישמיים גלויים ומקודדים", אמרה אן ג'ייקובס, יו"ר כוח המשימה למאבק באנטישמיות של הפדרציה. "האווירה הזו ברמה הלאומית משפיעה גם על הקהילה המקומית".



אף שג'ייקובס דיברה על קמפיין הבחירות באופן כללי, אי אפשר שלא להפנות את האצבע באופן ישיר לעברו של מי שהיה המועמד הרפובליקני וכיום הוא הנשיא, דונלד טראמפ. הוא אומנם התגאה שוב ושוב, כולל במסיבת העיתונאים עם ראש הממשלה נתניהו בבית הלבן בשבוע שעבר, בכך שהוא תומך נלהב של היהודים ושל ישראל, והזכיר ללא הרף כי בתו איוונקה התגיירה וכי נכדיו הם יהודים לכל דבר, אך הקמפיין שלו שחרר שד גזעני מתוך הבקבוק, בוטה אף יותר מהגילויים הגזעניים נגד קודמו בתפקיד, הנשיא האפרו־אמריקאי הראשון ברק אובמה.



אמירותיו הקשות של טראמפ נגד מוסלמים, היספאנים ושחורים, וגם נגד כלי התקשורת, זכו לאוזן קשבת בקרב מי שישבו במשך שנים בשולי החברה האמריקאית - ארגונים ופעילים גזעניים שמאמינים בעליונות הגזע הלבן, ומחזיקים בדעות אנטישמיות מבית מדרשם של יוצרי "הפרוטוקולים של זקני ציון" וכעת זוכים לכינוי "אלט רייט". אחד מתומכיו הגדולים ביותר של טראמפ היה דיוויד דיוק, מכחיש שואה שעמד בראש הקו קלוקס קלאן ושמצהיר שוב ושוב על אמונתו כי היהודים שולטים בפוליטיקה ובתקשורת העולמית, והודה כי קשה לו לקבל את התמיכה החד־משמעית של טראמפ בישראל.



בין היעדים הבולטים ביותר למתקפות האנטישמיות היו עיתונאים. מהנתונים שפרסמה הליגה נגד השמצה ערב הבחירות עולה כי לפחות 800 עיתונאים קיבלו כ־19 אלף ציוצים אנטישמיים בין אוגוסט 2015 ליולי 2016. רבים מהציוצים כללו האשמות כי היהודים שולטים בתקשורת ובכלכלה, או שיהודים ביצעו את מתקפת הטרור של 11 בספטמבר, אבל היו גם מסרים תקיפים יותר ולעתים אף איומים מפורשים. העיתונאית הדס גולד מאתר "פוליטיקו" קיבלה ציוץ שהראה קליע במצח שלה ומגן דוד על החזה עם הכיתוב "אל תתעסקי עם הבחור שלנו טראמפ או שתהיי הראשונה בתור למחנה". העיתונאית ג'וליה יופה, שפרסמה כתבת דיוקן על מלניה טראמפ במגזין "GQ", הגישה תלונה למשטרה אחרי שקיבלה איומים לפגוע בה באמצעות קריקטורה של אדם שנורה בראשו מאחור.



מטה טראמפ הגיב בקול רפה ואף תרם לא מעט בעצמו לנטיות האנטישמיות שליוו את הקמפיין. ביולי האחרון צייץ טראמפ איור שבו נראתה תמונתה של קלינטון עם שטרות כסף ומגן דוד, שבו נכתב "המועמדת המושחתת אי־פעם!". אנשיו של טראמפ דחו את הטענות "המגוחכות" כי מדובר בציוץ אנטישמי וטענו שמדובר בתג שריף וכי "קלינטון רק מנסה להסיט את תשומת הלב מההתנהגות הבלתי הגונה שלה ושל בעלה".



ערב הבחירות פרסם הקמפיין תשדיר שכלל דברים של טראמפ על עשירים ובעלי אינטרסים ששולטים בעולם ובמקביל הופיעו על המסך צילומים של יהודים בולטים, כמו איש העסקים ג'ורג' סורוס או ראש הבנק המרכזי ג'נט ילן.



מחאה נגד טראמפ במהלך הקמפיין לנשיאות. צילום: רויטרס



"יהודים עשו את זה"


אין פלא שניצחונו של טראמפ נתפס בעיני אותם פעילי ימין קיצוני אנטישמים כהצלחה שלהם ושל תפיסת העולם שהם מאמינים בה, במיוחד כשאחד האחראים להישג הוא סטיב באנון שייסד את אתר "ברייברט", הנחשב לשופר של ה"אלט רייט". ימים ספורים אחרי הבחירות קיימו חברי ה"אלט רייט" כנס ניצחון בוושינגטון ותועדו כשהם מצדיעים במועל יד, בעוד מנהיגם, ריצ'רד ספנסר, קרא "הייל טראמפ!". פעילים ניאו־נאצים אף הכריזו על מצעדי ניצחון מתוכננים, אולם בסופו של דבר הם לא יצאו אל הפועל.



גם התקריות האנטישמיות לא נעצרו ונראה שאף צברו תאוצה עם תקריות אלימות יותר. בסוף דצמבר צויר צלב קרס מחוץ לבית כנסת בעיר אוליביה שבמדינת וושינגטון, בתחילת החודש התגלו צלבי קרס על בית כנסת בשיקגו ואחד מחלונותיו נופץ, ובתקרית נוספת תועד אדם כשהוא חורט צלב קרס על אחד מעמודיו של בית כנסת בלאס וגאס.



אירוע שזכה לתהודה התרחש החודש ברכבת התחתית של ניו יורק. נוסעים גילו באחד הקרונות צלבי קרס שכיסו את כל החלונות והפרסומות, והמשפט "יהודים שייכים לתנור" נכתב על אחת המפות. הנוסעים ההמומים לא התבלבלו ובעזרת מעט אלכוהול הצליחו להסיר את הסימנים האנטישמיים. גרגורי לוק, שפרסם פוסט על החוויה הלא נעימה בפייסבוק, כתב כי אחד הנוסעים אמר: "אני משער שזו אמריקה של טראמפ". "לא, אדוני, זו לא", השיב לוק. "לא הלילה ולא אף פעם. כל עוד לניו יורקים עקשנים יש מה לומר על זה".



"אנחנו לא יכולים לאפשר למעשי שנאה נגד מישהו להפוך לנורמליים. עלינו להתנהג טוב יותר כמדינה", אמר אנדי כהן, מגיש תוכנית הלילה של ערוץ הכבלים בראבו, שחלק מקרובי משפחתו טמונים בבית העלמין "חסד של אמת". "עוד לא סגרנו חודשיים בשנת 2017 וכבר היו לנו 69 דיווחים על איומים בפצצות נגד מרכזים קהילתיים ב־27 מדינות, בית כנסת שהושחת, צלבי קרס שצוירו בניו יורק סיטי וכעת זה (הפגיעה בבית העלמין). זה לא נראה כמו צירוף מקרים. לא צריך להיות לי קשר אישי לזה כדי לדעת שאלה לא מי שאנחנו בתור אמריקאים, וזה בהחלט לא המקום שאליו אנחנו הולכים".



לתפיסתם של הפעילים האנטישמים, כל האירועים הללו הם חלק מקמפיין יהודי שנועד להשחיר את הנשיא. השבוע, אחרי סבב האיומים הרביעי נגד מוסדות יהודיים, הכריז אנדרו אנגלין מהאתר הניאו־נאצי "דיילי סטורמר", כי "כאשר אני רואה את האיומים האלה, אני רק מעריך שיהודים עשו את זה". "תראו איך זה מתאים לנרטיב שלהם שהם קורבנות תחת טראמפ", הכריז. פעיל נוסף טען באתר כי הפגיעה בבית העלמין בסנט לואיס נועדה "לכופף את טראמפ לפי הרצון היהודי באמצעות התקפה תקשורתית".



לא מעט פוליטיקאים גינו את התקריות, בהם הילרי קלינטון ויו"ר בית הנבחרים פול ריאן, אבל מי שיותר מכל היה אמור להרגיע את הקהילה היהודית בארה"ב היה הבית הלבן. אך הדוברים שלו, ובמיוחד טראמפ עצמו, המשיכו לספק אמירות בלתי מעודדות שהעלו תמיהות בנוגע לעמדות האמיתיות של מי שמחזיקים במוקדי הכוח. תחילה זו הייתה ההודעה המשונה ליום השנה הבינלאומי שלא הזכירה כלל את ששת מיליוני היהודים שנרצחו על ידי הנאצים, אך יותר מכך, זו הייתה ההתחמקות החוזרת ונשנית של טראמפ מלספק תגובה או גינוי ישיר לאירועים האנטישמיים, אפילו כאשר הוצגו לו שאלות ישירות בנושא.



כך היה כאשר הכתב המדיני של ערוץ 10, מואב ורדי, שאל אותו על האנטישמיות במהלך מסיבת העיתונאים עם נתניהו ונענה באמירות שהוא ניצח בפער מרשים בבחירות, שהוא יעצור את הפשיעה במדינה ושיש לו הרבה חברים יהודים ובת ונכדים יהודים, הכל בלי לציין את המילה "אנטישמיות". יום לאחר מכן הוא כבר היה בוטה יותר כלפי העיתונאי החרדי ג'ייק טורקס, שהפנה לו שאלה נוספת על האנטישמיות - טראמפ השתיק אותו והורה לו לשבת מיד. "זו שאלה פוגענית", אמר הנשיא, שמיהר להכריז כי נתניהו עצמו אמר שהוא ידיד טוב של ישראל ושל היהודים ואינו אנטישמי.



רק ביום שלישי האחרון סוף־סוף גינה טראמפ בקולו - אפילו לא ב־140 תווים בטוויטר - את האירועים האנטישמיים וקרא להפסיק אותם. "האיומים האנטישמיים נגד הקהילה היהודית שלנו ונגד מרכזים קהילתיים הם נוראיים וכואבים ומהווים תזכורת כואבת לעבודה שעדיין צריכה להיעשות כדי לעקור את השנאה ואת הדעה הקדומה ואת הרוע", אמר טראמפ. האם מדובר רק במס שפתיים או שהוא באמת יתחיל לשנות את הטון כדי להבהיר למי שלא הסתירו את תמיכתם בו כי הוא לא מקבל את התנהגותם? את זה נוכל לדעת רק בשבועות ובחודשים הבאים.



[email protected]