סוריה מדממת זה שש שנים במלחמת אזרחים, שמעורבים בה גורמים בינלאומיים רבים. לצד המלחמה במדינה המשוסעת, משגשג בה גם ענף נוסף – הפשע המאורגן. מדובר בשילוב בין אלימות להשגת רווחים בדרכים לא חוקיות, כולל שימוש בנשק חם, שמצליח להתקיים בהיעדר שלטון מרכזי שיכול לאיים על אותם פושעים. האזרחים הסורים מדברים על הפשיעה במקומות מגוריהם, כאילו זה היה חלק משגרת יומם. הם מקללים את הפושע ואת מי שעומד מאחוריו, מביעים חמלה על הקורבן ובני משפחתו, ובזה נגמר הסיפור. “אביב הפשע המאורגן”, הם מכנים את המצב בציניות.
בין היתר, האזרחים הסורים מדברים על חטיפת בני אדם, הפעולה הנפוצה ביותר בפשע המאורגן, שמנוהל בידי כנופיות מקומיות. בתחילת ההפיכה במדינה, במרץ 2011 - כשעוד הייתה הפעולה מכוונת כלפי אנשי עסקים, עשירים ובני משפחותיהם שמסוגלים לשלם כופר - זה היה הסימן הראשון לאיבוד תחושת הביטחון האישי. כשנה לאחר מכן היא פרצה את גבולות הבירה דמשק, בלי שיהיה לה מרכז אחד, עד שהבריונות המאורגנת הפכה להיות חלק מהשגרה, הרחק מעיני המשטר שנלחם על חייו.
שנת 2013 הייתה השיא של הפשיעה המאורגנת אצל השכנה מהצפון. וכך זה עבד: החוטפים דורשים כופר, בני המשפחה של הקורבן מגייסים תרומה, כולל מכירת נכסיהם האישיים, כדי להבטיח את הסכום הדרוש. בד בבד, תוך כדי הקמת מיליציות חמושות מקומיות בשמות שונים, החלה גם תופעת “החטיפות הנגדיות” כדי לא לשלם כופר, אלא להביא לידי שחרור החטוף מידי ארגוני הפשיעה ללא תמורה כספית, בעיקר בדרום סוריה. שם נמצא הקו המפריד בין צבא המשטר לבין המורדים השולטים ושם גם הופך השימוש בנשק לשפה חדשה של אכיפת החוק, דבר לגיטימי לחלוטין, בהיעדר הלגיטימיות של השלטון המרכזי.
ממוצע הכופר מגיע ל־10,000 דולר לכל אדם שנחטף, אף שתיקון החוק ב־2012 שולח את החוטפים לכלא עם עבודות פרך. על פי נתוני משרד הפנים הסורי, בשנים 2012־2016 אירעו 7,161 מקרי חטיפה, רובם ב־2013, אז נרשמו 2,470 מקרים.
המלחמה הממושכת בסוריה פירקה לרסיסים את התמונה של מדינת מנגנוני הביטחון, שידם הייתה בכל. החוק חדל להיות בסיס חברתי שנועד להביא לידי סיום סכסוכים, והאזרחים החלו לתת יותר אמון בקבוצות החמושות המקומיות, המשמשות כשכפ”ץ מפני ארגוני וראשי הפשע בסוריה.
עניין נוסף שמשגשג בסוריה המדממת הוא הברחת סמים וסחר בהם בשנתיים האחרונות. על פי אומדן רשמי של הרשות למלחמה בסמים, 4,000 תיקים חדשים נפתחו רק ב־2015, שבמהלכה נעצרו 5,200 חשודים בסחר בסמים. מדובר במספרים חסרי תקדים בסוג זה של פשיעה. נוסף על כך, נתפסו למעלה מ־255 רשתות סחר בסמים בבירה דמשק וגם בערים הגדולות שאינן בשליטת הנשיא הסורי בשאר אסד. הדבר מראה שהסמים הם מפלטם של האזרחים הבורחים ממראות הזוועה, העוני והאבטלה הגואה.
הדוח הבינלאומי הנוגע לפשע המאורגן, אשר פורסם בסוף השנה שעברה, הציב את סוריה במקום החמישי במזרח התיכון וה־31 בעולם מבחינת מקרי רצח, שוד, גניבות ומעשי אונס.
בסוריה של אסד המלחמה הפכה את האלימות לדבר מקובל. קבוצות חמושות שקמו כדי לאבטח את השכונות מפני ארגוני פשיעה עברו בחלקן לצד השני והפכו בעצמן לארגוני פשיעה.
הכאוס בסוריה שלאחר האביב הערבי מתבטא גם בכך שבשנים 2012־2016 נרצחו 12 אלף בני אדם על רקע פלילי, ובוצעו 45 אלף מקרי שוד מזוין. ב־2013 בלבד נרצחו קרוב ל־4,000 בני אדם על רקע פלילי.
“קשה לתלות את המספרים המבהילים הללו במלחמה בלבד, בלי לתור אחר סיבות אחרות, בהן שתיקת המשטר”, אמר העיתונאי הסורי איימן א־שופי בתחקיר שערך לעיתון הלבנוני “א־ספיר”. בתחקירו אף הסביר א־שופי כי האלימות והפשיעה המאורגנת הופכות את החברה הסורית לבת ערובה ולאפופת פחד ששם אותה בתוך מצור – בדיוק כמו שעושה המשטר הסורי.
סקירת עיתונות - העמדה האמריקאית בנושא סוריה
העיתונים הערביים הבליטו את העמדה החדשה של ממשל טראמפ, שלפיה לארצות הברית אין בעיה שבשאר אסד ימשיך לשלוט בסוריה. מען חמיה כתב ב”אל־בנאא” ("הבנייה”) הלבנוני כי הממשל האמריקאי הבין שסוריה חצתה את שלב הסכנה, וכי המשא ומתן שמתנהל בין המשטר לבין האופוזיציה, אם זה בז’נבה או באסטנה (בירת קזחסטן), הוא לטובת המדינה הסורית, בעיקר כאשר גם בשטח רואים שצבא סוריה הולך ומשתלט על המדינה. לדברי חמיה, ההצהרה האמריקאית היא בנייה מחדש של התפקיד שלה בסוריה, על פי תיאום עם טורקיה וקבוצות השייכות לה.
בעיתון "א־נהאר" ("היום") הלבנוני כותב סמיח סאעב כי “רוב האופוזיציה הסורית ונותני החסות שלה באזור אינם שבעי רצון מהריאליות של שר החוץ האמריקאי, רקס טילרסון, שהבהיר כי "עתיד הנשיא הסורי בשאר אסד ייקבע בידי העם הסורי”. עוד הוסיף סאעב כי “טילרסון נראה לפתע כאילו היה שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב”.
טארק מסארווה כתב ב”א־ראי” (“הדעה”) הירדני כי “הממשל הדמוקרטי בחר בססמת הפלת אסד מרחוק, ואילו השינוי המתחולל כיום הוא הנחתת כוחות אמריקאיים בסוריה, בעיקר באזורי המאבק בצפון, בשותפות עם הרוסים ובסוג של הוצאת טורקיה מהשותפות הצבאית. גם הרוסים משנים כיוון ואינם מעוניינים בשליטה מוחלטת או שליטה על המשטר ויסודותיו האיראניים”.
ב"אל־קודס אל־ערבי" הלונדוני נכתב במאמר מערכת כי השינוי בתפיסה האמריקאית בא לבקשת ישראל. “משטר ציר ההתנגדות בדמשק מתנגד להבנות ולהיענות לדרישות ישראל, מאחר שהדבר מסייע לו להמשיך לשלוט. בנוסף, האינטרס של ישראל הוא שמשטר אסד ימשיך לשלוט בסוריה, לאחר שאיבד את היכולות הצבאיות שלו, בעיקר הנשק הכימי".