כ־55 מיליון בעלי זכות בחירה באיראן יבחרו היום (שישי) בין ארבעה מועמדים לנשיאות: הנשיא המכהן חסן רוחאני, יריבו השמרן אברהים ראיסי, מוסטפא האשמי־טבא ומוסטפא מירסלים. שני מועמדים אחרים שאישרה מועצת שמירת החוקה פרשו השבוע מהמרוץ.
עיקר המאבק הוא בין רוחאני המתון יחסית לבין ראיסי השמרן. על פי ההערכות, רוחאני יזכה לכהונה שנייה בת ארבע שנים, לאחר שסיעתו גרפה את רוב המושבים בפרלמנט בפברואר אשתקד.
רוחאני (68) עשה רבות למען שותפות בין מחנה המרכז בהובלתו לרפורמיסטים, דבר שהביא לבחירתו ב־2013. הוא פעל לייצוב הכלכלה שסבלה משיעור אינפלציה דו־ספרתי, והסכם הגרעין שנחתם בין ארצו למעצמות בתקופת ממשל אובמה הביא לקץ 12 שנות עיצומים בינלאומיים שהוטלו על איראן בגלל תוכנית הגרעין שלה. למרות זאת, איראנים רבים מתלוננים כי אינם חשים בשינוי וכי הם עדיין שרויים במצוקה כלכלית.
יריבו העיקרי, ראיסי (56), מקורב למנהיג העליון חמנאי, שמינה אותו בשנה שעברה לראש המוסד הדתי הגדול והחשוב במדינה. בעימותי הטלוויזיה הדגיש ראיסי את חשיבות התמיכה בעניים והטיפול באבטלה. יש הרואים בו מי שיהיה למנהיגה הרוחני העתידי של איראן, יורשו של עלי חמנאי. לכן, אם ייכשל בבחירות היום, הוא בעצם מסכן את מעמדו בהנהגת המדינה בעתיד.
לא פחות מ-863 מועמדים, בהם 56 נשים בגילים 18 עד 88, הגישו את מועמדותם לנשיאות איראן בבחירות שייערכו היום. בין המועמדים היו גם כמה הזויים, למשל אחד ששוקל 200 ק"ג, שהודיע כי יוותר על הנשיאות לטובת מועמד ששוקל יותר ממנו, ואחר שהציע שימוש חופשי באופיום ואף הודה כי הוא משתמש בסם כי "זה לא מנוגד להלכה האסלאמית". אלא שמועצת שמירת החוקה האיראנית אישרה רק את מועמדותם של שישה אנשים, בינתיים שניים מהם כבר פרשו מהמרוץ, ונותרו רק ארבעה.
ההסכמה על מועמדותם של רוחאני וראיסי, האחרון נחשב למקורבו של המנהיג הרוחני חמינאי ואף מקבל תמיכה ממנו, פירושה שהעימות יהיה בין שני מחנות במדינה: המחנה המתון בהנהגת רוחאני, שזכה בבחירות האחרונות בפברואר 2016 ברוב מושבי הפרלמנט, מול המחנה השמרני, שנתמך בידי משמרות המהפכה.
הבולט במועמדים שנפסלו היה הנשיא לשעבר מחמוד אחמדינג'אד, שמועמדותו נפסלה, מאחר שהיא נחשבת כהתרסה נגד מנהיגותו הרוחנית של עלי חמינאי, שהוא השולט באיראן בפועל. חמינאי עצמו מפגין ניטרליות, לפחות כלפי חוץ.
גם בארצות הברית לא מעלימים עין מהבחירות באיראן. רק לאחרונה נדחתה ההצבעה על סנקציות נוספות על איראן בסנאט האמריקאי, בטענה כי הדבר עלול להשפיע על הבחירות. נוסף על כך, הקלה בעיצומים כמו גם שיפור במצב הכלכלי במדינה עשויים לסייע למנהיג העליון של איראן לשכנע את העם שכדאי להם להצביע לרוחאני.
לא מאמינים בשינוי
לא ברור עדיין אם 55 מיליון בעלי זכות הבחירה באיראן, שרוצים קצת יותר חופש וחירויות פרט, ייענו לקריאת המנהיג העליון ויגיעו בהמוניהם לקלפיות. אך מה שבטוח הוא שכל עוד המנהיג הרוחני הוא חמינאי, השינויים במדינה הזאת - שמעורבת עד מעל לצוואר בסכסוכים במדינות ערב ובעיקר בסוריה - לא יתרחשו כנראה בקצב הרצוי לרוב האזרחים.
בשכונת מעמד הביניים מולאבי שבבירה טהרן מספרים כי העם האיראני ניסה את כולם: רפורמיסטים, שמרנים, אנשי ממסד, דמגוגים וגם את איש הדת המתון רוחאני. אולם אנשי השכונה, שפעם הייתה מרכז מסחרי משגשג, מציינים כי לא נרשם שינוי במעמדם. "אני לא חושב שמשהו מיוחד יקרה בעתיד, יהיה הנשיא אשר יהיה", אומר בבאק קיאני, בן 35, סוחרה בגדים. "אולי אני אצביע, אבל אני יודע שזה לא ישנה כלום".
"איש לא מדבר עלינו", הוסיף מוחסן, גם הוא תושב טהרן. "גם בעימותים הטלוויזיוניים בין המועמדים לנשיאות אף אחד לא מדבר על גבר בן 30 שלא מסוגל להקים משפחה כי אין לו כסף". לדבריו, אף שהממשלה הצליחה לעצור את האינפלציה האדירה ולהסיר את הסנקציות, ארבע השנים שעברו מאז היו קשות. "לא קונים ולא מוכרים", אמר בהתייחסו לקיפאון בשוק המקומי וקבל על ההגבלות החברתיות ועל היחס הנוקשה מצד המשטרה המקומית למרות הבטחות הנשיא המכהן לפתיחות בכל הנוגע לחירויות ולחופש. “החרימו לי את הרכב, כי הווליום היה גבוה מדי באוזני המשטרה”, הוא סיפר. “הכל בגלל שחגגתי ניצחון של הקבוצה שאני אוהד”.