בראיונות שהעניקו ראשי השב“כ לשעבר, ח“כ יעקב פרי, ח“כ אבי דיכטר ויובל דיסקין, לבמאי דרור מורה במסגרת היצירה הדוקומנטרית “שומרי הסף“, הם סיפרו על הימים הראשונים שלאחר הסכם אוסלו, כאשר היו צריכים לשבת לראשונה מול עמיתיהם הפלסטינים, שעד לא מזמן הופיעו במקומות בולטים ברשימות המבוקשים. “אתה פוגש לראשונה אנשים שהיו ללא ספק בעבר השני של המתרס. זה שוק“, נזכר פרי, “נראה לי כאילו אני עושה משהו שלא יכול להיות שאני עושה. עד היום רדפתי אחרי האנשים האלה, איך אני יכול פתאום לשבת עם טרוריסטים? הם הרי רצחו אנשים, אני יכול לשבת איתם?“, שחזר דיסקין. “מבחינתנו זה היה אירוע לשבת איתם. הם אנשים שהיו מחבלים ועכשיו הם אמורים להיות ממלכתיים“, אמר דיכטר.
ייתכן שאותן תחושות חשו בשבוע שעבר גם מנהל שירות ביון הפנים (MI5) הבריטי, אנדרו פארקר, ומנהל שירות ביון החוץ (MI6) אלכס יאנג, ברגע שהתברר כי המחבל סלמן עבדי, שביצע את פיגוע ההתאבדות במנצ׳סטר ארנה, היה בן למשפחה שהיגרה מלוב ושהוריו וכמה מאחיו אף חזרו למדינה הצפון אפריקאית. מאחר שהחקירה התרחבה במהירות גם ללוב, היה צריך להסתייע בשירותי המודיעין המקומיים, ומי שמונה לעמוד בראש סוכנות הביון של הממשלה המוכרת על ידי האו״ם בסוף אפריל הוא בריגדיר גנרל עבד אל־קאדר אל־תוהמי, אחד החשודים המרכזיים ברציחתה של השוטרת איבון פלטשר ליד שגרירות לוב בלונדון ב־1984 - תיק פתוח שעדיין מעיב על יחסי שתי המדינות.
בתחילת שנות ה־80 הייתה בריטניה אחד המרכזים הבולטים של מתנגדיו של משטרו של הרודן הלובי, מועמר קדאפי. בתגובה הפעיל קדאפי את סוכניו על מנת להתנקש במי שראה בו איום על המשך שלטונו. ב־17 באפריל 1984 נערכה הפגנה המונית של מתנגדי המשטר מול בניין השגרירות, והדיפלומטים הלובים נערכו אליה מראש ואף קיבלו אישור ישיר מטריפולי לפתוח באש לעבר המפגינים.
מעט אחרי השעה עשר בבוקר נורה לפתע צרור יריות ממכונת ירייה מכיוון הקומה הראשונה של השגרירות. השוטרת איבון פלטשר (25), שהוצבה במקום על מנת לאבטח את ההפגנה, נפגעה בבטנה ומתה כעבור שעה בבית החולים. 11 בני אדם נוספים נפצעו, מרביתם מפגינים לובים. בעקבות זאת החל מצור משטרתי על הנציגות הדיפלומטית, שהסתיים רק 11 יום לאחר מכן עם גירושם של כל הדיפלומטים וניתוק היחסים בין המדינות. במקביל, צרו הלובים על השגרירות הבריטית בטריפולי והחזיקו שישה אזרחים בריטים כבני ערובה עד ששחררו אותם בפברואר 1985.
השאלה מי ירה את הצרור הקטלני נותרה פתוחה. על אף ניסיונות חוקרי הסקוטלנד יארד לפצח את התיק, כולל חקירות חוזרות ונשנות ופניות למשטר הלובי עוד בשלהי שלטון קדאפי, וגם לאחר הפלתו ב־2011, איש לא הועמד לדין על הרצח. עם זאת, הממשלה הלובית קיבלה כבר ב־1999 את האחריות על הירי הקטלני והסכימה לשלם פיצויים למשפחתה של השוטרת.
לאורך השנים הועלו מספר שמות של חשודים מרכזיים. אחד מהם, שה“גרדיאן“ דיווח כי שמו הוא ד“ר סאלח איברהים מברוק, נעצר בנובמבר 2015 בחשד לקשירת קשר לרצח, אולם לפני כשבועיים הודיעה משטרת לונדון כי הוחלט לשחרר אותו בלי כתב אישום. “אנחנו סבורים שבידינו יש מספיק חומר על מנת לזהות את מי שאחראים לרצח של פלטשר, אך איננו יכולים להציג את זה בפני בית המשפט“, נמסר מצוות החקירה. “החומר המרכזי לא ניתן לשימוש כראיה בבית המשפט בשל סיבות של ביטחון לאומי“.
גם שמו של תוהמי הוזכר שוב ושוב ברשימות החשודים. בזמן הרצח היה תוהמי סוכן בכיר של המחלקה לביטחון חוץ של המשטר הלובי שהתחזה לסטודנט והיה מעורב בניסיונות לפגוע במתנגדי המשטר. “הבלשים הבריטים רואים בתוהמי חשוד מרכזי בירי בפלטשר, כי הוא היה בצוות האבטחה בתוך השגרירות והוא היה מומחה בשימוש בכלי נשק, אבל שמו נותר חשאי עד 1985, אז הגיעו הבלשים למסקנה לגבי זהותו“, נאמר במסמכים שפורסמו ב“דיילי מייל“ בנובמבר 2009.
על אף החשדות הכבדים נגדו המשיך תוהמי למלא תפקידים בממשלתו של קדאפי, וגם בממשל שלאחר מהפכת “האביב הערבי“. בדצמבר שעבר מונה לטפל בהגירה הבלתי חוקית מלוב לעבר מדינות האיחוד האירופי, ובסוף אפריל הודיעה המועצה הנשיאותית של לוב בהובלתו של פיאז סיראז׳ כי הוא ישמש בתור המנהל הזמני של סוכנות הביון. בינתיים, כך נראה, שאלת מעורבותו ברצח פלטשר תמשיך לרחף באוויר, גם בעת שהבריטים יסתייעו בלובים במסגרת חקירת הפיגוע במנצ׳סטר.
משלוחים קטלניים
ניתוק היחסים בעקבות רצח השוטרת סיפק לקדאפי את ההזדמנות לצאת למסע נקם של טרור ואלימות נגד הבריטים, ומי שנהנו מכך היו אנשי הצבא האירי הרפובליקני (IRA), המחתרת החמושה שנאבקה למען סילוק הבריטים מצפון אירלנד ואיחוד החבל עם הרפובליקה האירית בדרום. “אנחנו לא רואים ב־IRA צבא טרור. אנחנו לא מתביישים לתמוך בו עם כל האמצעים שיש לנו״, הכריז הרודן הלובי, והחל להעביר כספים ואמצעי לחימה לארגון הטרור הרפובליקני.
זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה קדאפי התגייס לטובת ה־IRA. כבר ב־1972, כחלק מרצונו לסייע לארגונים רדיקליים שנלחמים במדינות המערב שנתפסו בעיניו כאימפריאליסטים, החל להעביר אספקה בדרך האוויר והים, שכללה מטולי רימונים RPG־7 ופצצות מרגמה, עד שבמרץ 1973 הצליח שיתוף פעולה מודיעיני ומבצעי בריטי־אירי ללכוד ספינת נשק עם חמישה טונות של רובים, חומרי חבלה ומוקשים נגד טנקים.
למרות זאת, הלובים המשיכו לסייע למחתרת האירית ולהלל את הפיגועים שביצע הארגון נגד מטרות בריטיות, שחלקן היו אזרחיות טהורות. הממשלות בבריטניה ניסו לשכנע את קדאפי להפסיק את התמיכה, גם באמצעות הצעות לתשלום של מיליוני ליש"ט והסכמי סחר, אולם בסופו של דבר היו אלה דווקא אנשי המחתרת שניתקו את הקשר עם קדאפי ב־1978 אחרי שזה דרש מהם לבצע פיגועים בשטח אנגליה בניגוד לעמדתם.
אבל המשבר של 1984 סיפק הזדמנות לשני הצדדים להתפייס, וקדאפי פתח את הברז לרווחה. לא פחות מארבעה משלוחי נשק עשו את דרכם מלוב עד ללב הים התיכון, משם הועברו לספינה של ה־IRA שהעבירה את הסחורה לחופי אירלנד. בין אמצעי הלחימה שהגיעו לידי ארגון הטרור היו כאלף רובי סער מדגם קלצ׳ניקוב, מכונות ירייה, טילי כתף נגד מטוסים מדגם SAM־7, מטולי RPG־7 וגולת הכותרת - קרוב לטונה של חומר נפץ פלסטי מסוג סמטקס. העברת כלי הנשק הסתיימה רק בנובמבר 1987, כאשר הרשויות הצרפתיות לכדו את האונייה אקסנד.
למרות זאת, הסיוע של קדאפי הפך את ה־IRA לארגון הטרור החמוש והמסוכן ביותר בעולם, בעיקר בזכות הסמטקס, שאפשר למהנדסי הפצצות של הארגון לבנות מטעני חבלה חזקים יותר וקטלניים יותר. אחד המטענים הללו, שהוסתר בתוך מסחרית, התפוצץ ב־15 ביוני 1996 במנצ'סטר, יממה לפני המשחק שנערך בעיר בין גרמניה לבין רוסיה במסגרת טורניר היורו בכדורגל. הפצצה, במשקל טונה וחצי - החזקה ביותר שהתפוצצה על אדמת אנגליה מאז מלחמת העולם השנייה - לא גרמה לקורבנות בנפש, אולם פצעה יותר מ־200 בני אדם והותירה הרס עצום במרכז העיר. כמו במקרה של איבון פלטשר, גם הפעם איש לא הועמד לדין על ביצוע הפיגוע, אם כי ב־IRA הביעו צער על הפגיעה באזרחים.
בתחילת העשור הקודם סיפק המשטר הלובי של קדאפי פרטים על שיתוף הפעולה עם ה־IRA כחלק מההתקרבות המחודשת ביחסים עם בריטניה תחת ממשלתו של טוני בלייר. למרות זאת, עד היום לא הגיעו הצדדים להסכם על מתן פיצוי למשפחות הקורבנות מהפיגועים שבוצעו באמצעות אמצעי הלחימה שהעבירו הלובים.
בסוף אפריל פרסמה ועדה של הפרלמנט הבריטי דוח חקירה שמתח ביקורת קשה על הממשלות הבריטיות - מימי בלייר ועד הממשלה הנוכחית של תרזה מיי - בשל היעדר הפיצויים. “למה ממשלות בריטניה, בניגוד לממשלות צרפת, גרמניה וארה“ב, לא דאגו לפצות את האזרחים אשר נפגעו בפעולות טרור שזכו למימון של משטר קדאפי?“, תהו חברי הוועדה. “ככל שהם מזדקנים, הזמן אוזל עבור רבים מהקורבנות. לממשלה הבאה אסור להמשיך את סדרת ההזדמנויות המוחמצות. היא צריכה להיכנס לשיחות ישירות עם הרשויות הלוביות כדי להשיג הסכם פיצויים“.
פיצוץ באוויר
ב־15 באפריל 1986, נתן נשיא ארה"ב רונלד רייגן את האור הירוק למבצע קניון אל דוראדו. עשרות מטוסי קרב והפצצה המריאו מנושאות מטוסים בים התיכון ומבסיסים בבריטניה והפציצו מטרות באזור טריפולי ובנגאזי בלוב, כולל סוללות ההגנה האווירית. עשרות בני אדם נהרגו, וקדאפי טען כי גם בתו החורגת הייתה בין הקורבנות - גרסה שככל הנראה לא הייתה מעוגנת במציאות.
הפעולה בוצעה בתגובה לפיגוע שהתרחש עשרה ימים קודם לכן, כאשר מטען חבלה בדיסקוטק במערב ברלין גרם למותם של שני חיילים אמריקאים ואזרחית טורקיה, והממשל האמריקאי יירט שדרים שהצביעו על מעורבות לובית ישירה. “כאשר אזרחינו מותקפים או מהווים יעד לפגיעה במקום כלשהו בעולם על פי הוראות ישירות של משטרים עוינים, אנחנו נגיב כל עוד אני מחזיק בתפקיד", הבהיר רייגן.
אף שארה"ב היא שביצעה את ההפצצות בלוב, התמיכה שהעניקה ראש הממשלה מרגרט תאצ'ר, כולל מתן האישור למטוסים האמריקאיים להמריא מהבסיסים בממלכה, הספיקה עבור קדאפי לרצות לנקום. הוא מיהר לשדרג את אמצעי הלחימה שהעביר במשלוחים ל־IRA, ומסמכים שנחשפו בסוף השנה שעברה גילו כי במשטר הלובי אף איימו כי יעבירו עשרות מיליוני דולרים לארגון הטרור על מנת להתנקש בחיי גברת הברזל או בבני משפחתה.
התגובה הקשה ביותר הגיעה ב־21 בדצמבר 1988, כאשר מטען חבלה שהוסתר בתוך מזוודה בבטנה של טיסה 103 של חברת התעופה האמריקאית פאן אם, שהייתה בדרכה מנמל התעופה היתרו לניו יורק, התפוצץ בעת שהמטוס עבר מעל העיירה הסקוטית לוקרבי. כל 259 הנוסעים ואנשי הצוות, מרביתם אמריקאים, נהרגו, בנוסף ל־11 בני אדם על הקרקע.
חקירה של המשטרה הסקוטית ושל הבולשת האמריקאית הטילה את האחריות על המשטר הלובי וזיהתה שני חשודים מרכזיים - עבד אל־באסט אל־מגרחי, שהיה איש המודיעין הלובי ושימש ראש מערך האבטחה של חברת התעופה הלאומית, ואל־אמין ח'ליפה פחימה שהיה מנהל הסניף של חברת התעופה הלובית במלטה.
רק ב־1999, אחרי סנקציות בינלאומיות ומו"מ ממושך, הסכים קדאפי להסגיר את השניים בתמורה להסרת העיצומים ולתשלום של פיצויים בשווי מיליוני דולרים למשפחות הקורבנות. בעוד פחימה זוכה מהאישומים, הורשע מגרחי בשנת 2001 בסעיפי הרצח ונידון למאסר עולם - מינימום 27 שנה בכלא סקוטי. עם זאת, באוגוסט 2009 הודיעה ממשלת סקוטלנד כי מגרחי ישוחרר מסיבות הומניטריות בשל סרטן סופני ויחזור לארצו, וזאת על אף ביקורת נוקבת מצד האמריקאים ורבים מקרובי הנרצחים ומצד התקשורת הבריטית. הוא זכה לקבלת פנים של גיבור בעת שנחת במולדתו, ואף על פי שנטען כי ימיו ספורים, הצליח להישאר בחיים גם לאורך כל המהפכה בארצו ומת רק במאי 2012.
אף כי מגרחי הורשע באחריות לפיגוע, עדיין מרחפות השאלות אם הוא לא היה רק שעיר לעזאזל ואם לוב באמת הייתה זו שביצעה את ההתקפה. בפברואר 2011, בעת שהחלו ההפגנות נגד קדאפי, טען שר המשפטים לשעבר בממשלתו ומי שעמד בראש הממשלה הזמנית במהלך ההתקוממות, כי הרודן הוא שנתן את ההוראה, ובאוקטובר 2015 גם פורסם כי הרשויות בסקוטלנד ובארה"ב זיהו שני אזרחים לובים שחשודים במעורבות ישירה בפיגוע. אולם בנו של קדאפי, סאיף, טען כי קבלת האחריות הלובית נועדה רק להסרת הסנקציות.
מלבד זאת, הועלו טענות כי איראן היא שביצעה את הפיגוע כנקמה על הפלת מטוס נוסעים על ידי ספינת מלחמה אמריקאית כחצי שנה קודם לכן או שהמשטר הסורי או ארגוני טרור פלסטיניים הם שעמדו מאחורי ההתקפה הקטלנית. האם האמת תיוודע אי־פעם? קשה לדעת, אלא אם כן ייחשפו תיקי ארכיון שלא נפגעו במהלך מלחמת האזרחים או אישים שהיו מודעים לפרטים יסכימו לספר את האמת.
מלחמת האזרחים ב־2011 הפילה את משטר קדאפי, שמאז תחילת העשור הקודם נקט צעדים על מנת לפתוח דף חדש עם מדינות העולם ולסיים את מעורבותו בתחום הטרור (מחלקת המדינה הסירה את לוב מרשימת המדינות תומכות הטרור בשנת 2006). אולם בשש השנים שחלפו, היציבות עדיין לא שבה למדינה - ממשלות יריבות טוענות ללגיטימיות ובנוסף יש עשרות מיליציות חמושות שפועלות על דעת עצמן.
מי שמנצלים את התוהו ובוהו ואת היעדרו של ממשל מרכזי כלשהו הם ארגוני הטרור. גם דאע"ש וגם קבוצות המזוהות עם אל־קאעידה הפכו את לוב לבסיס פעילות. אם אכן יתברר כי המחבל ממנצ'סטר קיבל הדרכה ואף אימונים בעת שביקר את משפחתו במדינה, לא תהיה לבריטניה ולשאר מדינות אירופה ברירה אלא להפנות שוב את עיניהן לעבר המדינה הצפון אפריקאית, שעלולה להפוך פעם נוספת למוקד טרור נגד אירופה.
[email protected]
חקירת הפיגוע במנצ'סטר מאלצת את בריטניה לשתף פעולה עם אויב מפתיע
הניסיון לאתר את האחראי לפיגוע שבו נהרגו עשרות צעירים בעיר האנגלית התרחב עד ללוב, והחזיר את ממלכה לימים בהם היא הייתה על הכוונת של קדאפי
