ירדן לוקחת חלק, ביחד עם עוד 33 מדינות, בפגישת ראשי החוץ של הליגה הערבית, אשר החלה את דיונה היום (שלישי) באיסטנבול שבטורקיה, בניסיון לדבר על המשבר שהתרחש במסגד אל אקצא. הכינוס, שהוגדר כדיון חירום, נועד על מנת "למנוע מישראל לחזק את הזהות שלה ברחבי ירושלים". במהלך השיחות תקף בחריפות שר החוץ הירדני אל-ספדי את עליית המתפללים הרבים להר הבית, ביום תשעה באב, כשאמר: " היום הסתערו על הר הבית קיצוניים, ומספרם הגיע ל-1080, מספר אשר לא נרשם מעולם על ידי הכיבוש מאז 1967. הכיבוש לא הסתיים עדיין, וצריך לזכור שמזרח ירושלים היא בירתה של המדינה הפלסטינית העצמאית, שתהיה ריבונית בקווי 4 ביוני 1967". 


"אחינו, העם הפלסטיני, סיכלו את צעדיו של ישראל לכפות מציאות חדשה על אל אקצא", אמר בנאומו הבכיר הירדני בעקבות משבר הר הבית, והמשיך: "הם עמדו בנחישות כנגד ישראל, שניסתה לבטל את המצב, להפוך את הסטטוס קוו ולכפות מציאות חדשה על המסגד. הפלסטינים וירדן עבדו בצורה מצוינת ביחד, והתאום ביניהם היה מלא".

לטענתו, "המסגד הקדוש של האסלאמי, הוא באופן קבוע משהו שנמצא מעל הפוליטיקה. אנחנו שולחים לעם הפלסטיני ברכת הצלחה ואת גאוותנו בהם. המהות של העניין היא הבסיס".

הוא הוסיף כי "המלך עבדאללה הוא האופוטרופוס של המקומות הקדושים לאסלאם ולנצרות בירושלים, במאמץ הבלתי פוסק שלו. מדובר על שותפות מלאה ותיאום מלא עם הפלסטינים, תחת הנהגתו של מחמוד עבאס, בניסיון לסיים את המתח ולהחזיר את המצב לקדמותו ואת הרגיעה לאיזור, בעקבות הנסיגה של ישראל. העמדה הירדנית-פלסטינית היתה שישראל צריכה לבטל את כל ההגבלות מאז פרוץ המשבר ב-14 ביולי. המשבר הסתיים, אבל הרבה משברים
רציניים יקרו בעתיד כתוצאה מההפרות הישראליות".

הרב יצחק יוסף. "העליה להר הבית אסורה על פי ההלכה". צילום: יעקב נחומי, פלאש 90
הרב יצחק יוסף. "העליה להר הבית אסורה על פי ההלכה". צילום: יעקב נחומי, פלאש 90


עוד הוא אמר כי "ישראל ניסתה לשנות את המצב ההיסטורי המשפטי בתואנה של ביטחון, אבל הביטחון לא יכול להיות מושג על ידי המשך הפרת הזכויות של האחרים. שלום קבע יקרה כאשר העם הפלסטיני יפסיק להרגיש ייאוש. אין ביטחון עם דיכוי, אין ביטחון עם הפרה של זכויות אדם. הוא הוסיף כי "שלום
קבע עומד בזכותו של העם הפסלטיני". 

בתוך כך, בהתייחס לאפשרות לקיומו של משא ומתן בין ישראל לרשות הפלסטינית, אמר הבכיר הירדני כי "ישראל חייבת להוכיח כי היא רוצה שלום על ידי כניסה מהירה למשא ומתן מיידי, על מנת לפתור את הסכסוך, על בסיס שתי מדינות לשני עמים. במקום להמר על ביטחון האזור כולו, ישראל חייבת להשיג שלום המבוסס על מדינה פלסטינית עם מזרח ירושלים כבירתה".
 
בעקבות ההתרחשויות אמר הרב הראשי לישראל יצחק יוסף כי "דווקא היום, יום ט׳ באב, היום בו חרב בית המקדש, חובה לשוב ולהזכיר, העליה להר הבית אסורה על פי ההלכה, אותם יהודים העולים להר הבית מחללים את קדושתו". 

מתחם הר הבית נפתח ליהודים בשעה 7:30 בבוקר, אם כי כבר במהלך השעה שלפני החלו יותר ממאה להתאסף, מהם כמה שאף העבירו את הלילה בשינה בשער הבית בהמתנה לעלייה אליו. הכניסה למתחם לוותה בבידוק קפדני מהרגיל, וסביב השעה 8:00 פשטה המשטרה בכניסה להר הבית.

ואולם, קשה להגיד שהסדר בהר הבית נשמר באופן חלק: במהלך שעות הביקור בו פינתה המשטרה משטחו שישה מבקרים יהודים שהפרו לטענתה את כללי הביקור. כמו כן, עם סיום הביקור של אחת הקבוצות ויציאת המבקרים משער השלשלת, החל עימות בין המבקרים היהודים למוסלמי במבוא השלשלת שהתפתח לקטטה. בתגובה, כוח משטרה הפריד בין המעורבים ונעצרו ארבעה חשודים, שלושה יהודים ומוסלמי אחד, שהובאו מיד לחקירה בתחנת המשטרה מרחב דוד. למרות זאת נמשכו הביקורים בהר הבית כרגיל.

כמו כן, במהלך העימותים שוטר חישמל באמצעות אקדח טייזר את אחד היהודים שנעצרו. תקיפת העצור נעשתה כאשר המשטרה הוליכה אותו יחד עם שני עצורים נוספים, לאחר ששלושתם נחשדו כי ביציאה מהר הבית הם היו מעורבים באירוע חיכוך מול מוסלמי שתקף אותם. העצור התקוטט עם השוטרים שנאלצו להשכיבו על הרצפה, ובעת שהיה שכוב ירה בו השוטר בטייזר. עו"ד מטעם ארגון "חוננו" שמסייע לעצורים הגיע לתחנת המשטרה.