מועצת הביטחון, יכולה ליישם ולממש את סמכותה כגוף היחידי במסגרת האו"ם שיש לו סמכות להפעיל כוח לאכוף את החלטותיו, רק כאשר חברות המועצה, ובמיוחד חמש החברות הקבועות הן בהסכמה כללית ומלוכדות בהחלטה מוסכמת. ליכוד והסכמה כללית היו שני העקרונות שנעדרו וחסרו בדיון החירום שמועצת הביטחון קיימה אתמול בעקבות הניסוי הגרעיני שביצעה קוריאה הצפונית.
הנאומים היו חריפים, תקיפים ונחרצים. היתה הסכמה שקוריאה הצפונית עשתה דבר חמור ומסוכן שאסור לעבור עליו בלי תגובה. אבל אף אחד מהנואמים לא אמר מה בדיוק צריך לעשות ואיך.
השגרירה האמריקאית ניקי היילי היתה כרגיל תקיפה ותוקפת. "ארה"ב אינה רוצה במלחמה. אבל הסבלנות שלנו איננה בלתי מוגבלת. הגיע הזמן לומר די". לומר די, למי? לקים ג'ונג-און? ואולי לסין או לרוסיה? בנאומו של השגריר הרוסי נשמעה יותר אזהרה כלפי ארה"ב מאשר כלפי קוריאה הצפונית. "פתרונות
צבאיים אינם יכולים לפתור את הבעיה", הצהיר. גם שגריר סין התריע מפני "צעדים שגויים שרק יחריפו את המצב". למי התכוון? ברור שלארה"ב.
"עצוב, עצוב מאוד", אמר דיפלומט מערבי בכיר בשיחה עם עיתונאים. "מנהיגי העולם לא היו אף פעם כל כך חלוקים, מפולגים ועוינים אחד כלפי רעהו כמו היום. ובדיוק נחת עלינו מצב חירום כזה". דיפלומטים אומרים כי ההתנהלות של הנשיא דונלד טראמפ היא של מנהיג חסר ניסיון, חסר מעצורים בהתבטאויות וכזה מנהל עניינים בציוצים בטוויטר, מה שמוסיף לתחושת החירום והחששות בעקבות הניסוי הגרעיני של קוריאה הצפונית. "ההרגשה היא שאין היום מנהיג עולמי מוסכם ומקובל", אמר הדיפלומט, שהוסיף: "זאת הרגשה איומה".
אבל משיחות והתבטאויות בקרב דיפלומטים וגורמים מדיניים בניו יורק עולה הדעה כי האחריות המרבית למצב החמור רובצת על סין. הערכות הן, שקים ג'ונג און נוהג בהתרסה ובהתגרות בביצועי ניסויים גרעיניים וטילים בין-יבשתיים במטרה לעורר את נשיא סין שי ג'ינפינג לגלות מעורבות דיפלומטית ופעילה יותר, וליזום מו"מ בין קוריאה הצפונית וארה"ב. הערכות הן ששליט קוריאה הצפונית מעוניין בשיחות ישירות עם ושינגטון ולדעתו נשיא סין יכול וצריך ליזום שיחות כאלה.