סופת ההוריקן אירמה, העוצמתית ביותר שתועדה אי פעם, הכתה בקריביים, הטילה הרס על פלורידה והיא רחוקה מלהיות הסופה האחרונה הנראית לעין באזור זה של הגלובוס בתקופה הקרובה. המומחים נזהרים מלקבוע באופן חד־משמעי שההוריקנים הם תוצאה של ההתחממות הגלובלית, ורק חלקם רואים קשר בין עוצמתן של הסופות לשינויי האקלים, שהם תוצאה של הפעילות האנושית. ההתעניינות התקשורתית הרבה בסופה ובנזקיה פתחה פתח לדיון מחודש בין המדענים ואנשי הארגונים הירוקים, המתריעים מפני שינויי האקלים הנוצרים כתוצאה מהנזק הסביבתי שגורמת התערבותו של האדם בטבע, לבין המכחישים את שינויי האקלים.
“סופת ההוריקן אירמה דעכה יותר מהר ממה שחשבו ואין לנו יכולת ניבוי מה יקרה מחרתיים”, אומר ד”ר גבי אביטל, מומחה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל מהטכניון. “התדירות של הסופות לא השתנתה במשך 75 שנה של מדידות, העוצמה הנמדדת במהירות כמעט שלא השתנתה ואפילו יש מידה מסוימת של התמתנות”.
אז אתה לא רואה בסופה הזו הוכחה לשינויי האקלים?
“אפילו להפך. הסופה הזאת מוכיחה שאין שינוי. עולם כמנהגו נוהג והטבע בסופו של דבר מאזן את עצמו”.
אבל אי אפשר להתכחש לכך שהזיהום הסביבתי בעולם המתועש שלנו גבר וכדור הארץ התחמם.
“הזיהום זו בעיה נפרדת וצריך לטפל בו ולנטר אותו. זה לא קשור להתחממות. ובכלל, מד הטמפרטורה שמשתמשים בו אינו אובייקטיבי. אני טוען שיש רמאות במדידות”.
למי יש אינטרס לרמות?
“יש פה עניין אידיאולוגי. תפיסת העולם הירוקה מתקרבת לצד הדמוקרטי, הם לעתים נוטים להיות שמאל קיצוני. כל העניין הפך לוויכוח פוליטי. הירוקים רוצים להסיג את האדם לאחור, לחזור אל הטבע, ומפעילים טרור מחשבתי. הרבה פעמים מכנים את המכחישים את שינויי האקלים ‘מכחישי שואה’”.
הטענה היא בדרך כלל שלמכחישים יש אינטרסים כלכליים.
“אולי האנרגיה הירוקה היא האינטרס הכלכלי? בוועידת האקלים האחרונה בפריז חתמו המדינות על הסכמים להורדת כמות פליטת גזי החממה. ההסכמים קובעים יעדים לא ריאליים. יש לכך משמעויות כלכליות. כמו כן, מאז שנת 2001 השקיעו מדינות העולם שני טריליון דולר על מנת לנסות להוריד את כמות פליטת גזי החממה. אז מה, עכשיו יגידו שזה היה לשווא, ויודו שהמודלים הממוחשבים שהסתמכו עליהם היו שגויים? יש גם חברות מכוניות שהשקיעו כספים כדי לזקק את הדלק. העסק נהיה מסובך כלכלית”.
אז לטענתך לאדם אין שום אחריות לנזקי הסביבה?
“זה מגלומני להאשים את האדם. מי אנחנו מול איתני הטבע האדירים הללו? אנחנו משפיעים על הסביבה אבל לא במידה כה רבה שתפיסת העולם הירוקה מנסה לטעון. יש שינויים אקלימיים, אבל אלו תהליכים טבעיים שאינם בשליטת האדם. התנהגות השמש היא הקובעת את שינויי האקלים ויש התאמה מובהקת בין פעילות השמש לשינויי האקלים. מה עוד שאנחנו צריכים לחיות. אין באמת חלופה ראויה לאנרגיה הקיימת”.
מנגנוני הגשם משתנים
“הוריקנים היו ויהיו תמיד. העוצמה שלהם משתנה בין שנה לשנה, וההתחזקות שלהם השנה יכולה להיות מקרית”, קובע ד”ר ברוך זיו, חוקר אקלים מהאוניברסיטה הפתוחה. מאחר ולדבריו טרם ניתן להגדיר את רמת הנזק, הוא אינו יכול לקבוע אם הסערה התקשורתית סביב אירמה הייתה מוגזמת. “אבל מבחינה אובייקטיבית, השנים האחרונות היו דלות בהוריקנים. בארצות הברית היה שקט תעשייתי והנזק היבשתי היה מזערי. הסופה הרצינית האחרונה שהייתה היא קתרינה בעשור הקודם. צריך לזכור שבדרך כלל יש לנו נטייה לדבר על הסופות באמריקה ופחות על אלו שבאסיה. שם הן חמורות אפילו יותר מבחינת נזקן”.
המנגנון שמייצר שם את הסופות הוא אותו מנגנון?
“כן. אלא שבמזרח אסיה, בפיליפינים ובאינדונזיה, ההרס יותר גדול מפני שהתושבים עניים יותר, חיים בצפיפות רבה, התשתיות רעועות יותר ולממשלה יש פחות יכולת לעזור”.
אז אולי כל ההתרעות של המדענים ושל ארגוני הסביבה מפני התחממות כדור הארץ הן באמת מוגזמות?
“המדענים זהירים ספציפית ביחס להוריקנים, אבל זה לא שולל את האפקטים השליליים האחרים של התחממות כדור הארץ. עד שנות ה־70 שינויי הטמפרטורה היו בסדר גודל של עשירית עד שתי עשיריות למעלה. אך מאז ואילך חלה עלייה עקבית והטמפרטורה העולמית עלתה בממוצע במעלה במשך 45 שנה: האוקיינוסים התחממו בחצי מעלה, היבשות בסדר גודל של מעלה וחצי. כל תופעות הרוח נגזרות מהבדלי טמפרטורה. ברגע שאלו משתנים, אז משתנים גם מנגנוני הגשם”.
אבל אולי הטבע באמת מאזן את עצמו?
“נכון שהעלייה אינה מתרחשת במידה שווה בכל האזורים. אזורי המשווה מתחממים פחות, וההתחממות באזור הסיבירי טובה שם לאוכלוסייה, כי היא מאפשרת לחקלאים לגדל יותר חיטה. אבל באזור הים התיכון, שם השינויים קיצוניים יותר, ההתחממות מביאה לאסון. אחת התופעות היא בצורות, במיוחד בסוריה ובמזרח טורקיה. הפרת והחידקל בסכנת פגיעה ויש חוקרים שטוענים שפגיעה זו תוביל למלחמות ומתיחויות. יש מי שטוען שמלחמת האזרחים בסוריה היא תוצאה של מצוקת החקלאים. באופן עקרוני יש לזכור שכל שינוי אקלימי שנגרם על ידי בני אדם בדרך כלל הביא נזקים”.
במילים אחרות, אתה לא מאמין באיזון.
“לא. גם אם יש אזורים בכדור הארץ שמצבם השתפר, לא ניתן להזיז אוכלוסיות גדולות כל כך ממקום למקום. זה מתכון להמון בעיות”.
שלוש מעלות ב־100 שנה
אף על פי שארצות הברית חתמה על הסכם האקלים בוועידת פריז בדצמבר 2015, עם היבחרו השנה הודיע הנשיא דונלד טראמפ כי הוא עתיד להסיר את חתימתה של המעצמה מההסכם המחייב את המדינות להפחית את פליטת גזי החממה וכי לא יעביר כספי סיוע לנפגעי אקלים במדינות מתפתחות. בציוציו השונים הוא הכריז לא אחת שההתחממות הגלובלית היא קונספירציה שנועדה להפוך את התעשייה האמריקאית ללא תחרותית, וכי אינו רואה טעם לבזבז כספים על אנרגיה ירוקה. גם הקרחון העצום במשקל טריליון טונות שהתנתק מאנטרקטיקה ביולי האחרון, לא שכנע את הנשיא. “טראמפ רוכב על קבוצה קטנה של מדענים. פחות מ־5% מהמדענים טוענים שההתחממות אינה נגרמת על ידי בני אדם והיא תחלוף כמו שהיא באה. רוב המדענים משוכנעים שבתוך 100 שנה כדור הארץ יתחמם בשלוש מעלות”, מסביר ד”ר זיו.
מדובר בעצם בוויכוח עקר?
"ויכוחים זה בדרך כלל טוב למדע, אבל כאן הנתונים פתוחים לכל. לאמריקאים יש נתונים מ־1948. לטראמפ מבחינה פוליטית טוב להתנער מתשלום כספים למטרות בינלאומיות, ויכול להיות שיש לו אינטרסים בנפט".
כלומר, רוב המדענים מסכימים ששינוי הטמפרטורה הוא שהוביל לשינוי האקלים?
"כן. כל המודלים מראים שה־CO2 והמתאן שנפלטים בכמויות הם הגורמים להתחממות באטמוספרה. הטבע מגיב בעלייה בכמות אדי המים, שהם גז חממה. זוהי ריאקציה שמגבירה את ההתחממות הנובעת מהאפקט נטו של פליטת הגז עצמה”.
ד”ר יונתן אייקנבאום, מנהל קמפיינים של גרינפיס בישראל, טוען שגם את הסופה אירמה יש לראות בהקשר ההתחממות הגלובלית והנזק שמעשי ידי האדם גורמים לסביבה. “נכון שצריך להסתכל על מגמות. זה לא אחד לאחד”, הוא אומר. “אי אפשר לטעון שסופה ספציפית היא תוצאה של שינוי אקלים. אבל העובדה שכדור הארץ מתחמם משפיעה על העוצמות הגבוהות של ההוריקנים. זה מה שראינו בשנים האחרונות גם בפילפינים”.
איך הוויכוח הפך לפוליטי?
“בארצות הברית זה קשור הן לאינטרסים כלכליים של תאגידי הנפט והפחם והן לאידיאולוגיה של שוק חופשי שחושש מכל התערבות ממשלתית בכלכלה. אין קשר למדע. מחקר שנעשה לאחרונה הראה כי חברת הנפט מסוימת מודה במסמכים פנימיים בקיומו של משבר אקלים מעשה ידי אדם, ואילו בטורי דעה ובפרסומים ממומנים מעלה ספקות לגבי זה. גם בישראל הניאו־ליברלים מתכחשים לשינויי האקלים”.