זה היה אמור להיות צו טבעי, מאחר שלנשים בכל העולם מותר לנהוג. אבל בסעודיה בעלת החברה המסורתית, הצו שהוציא המלך, ולפיו נשים יוכלו לנהוג, מסעיר את הממלכה. במקומות מסוימים אף יצאו אנשים לרחובות כדי להפגין נגדו. בהמשך הוציאה הממשלה צו נוסף שקובע כי מי שיפגע בהוראות הממשלה - צפוי למאסר ולקנס גבוה.



אבל אז הגיעו הפייק ניוז: בליל שבת האחרון הופצה ברשתות החברתיות ידיעה שלפיה הערוץ הסעודי “אל־אחבריה” פרסם מבזק חדשות המודיע כי צו מלכותי שניתן על ידי המלך סלמאן ביטל את הצו הקודם (שאינו מלכותי) בדבר הקמת ועדה לבחינת מתן היתר לנהיגת נשים, שאמורה להיכנס לתוקף בקיץ הבא. מי שהתעמק בידיעה הבין מיד כי לא מדובר בצו מלכותי. צווים כאלה מתפרסמים בסוכנות הידיעות הרשמית “ואס”.



הידיעה הייתה יכולה להיות הגיונית לחלוטין, שכן הצו של המלך כראש ממשלה יכול להתבטל בצו מלכותי שאין יכולת לערער עליו, גם לא בבית המשפט.


בינתיים, הוועדה אמורה בחודש הקרוב להציג את ממצאיה, ולאחר מכן לעסוק בעיקר הדברים. איך תנהג האישה? האם תלבש בורקה או תנהג בפנים חשופות כדי שטרוריסטים לא ינצלו זאת לפיגועים, כפי שנעשה במקומות אחרים במזרח התיכון? בינתיים, הגוף העליון של חכמי הדת, “גדולי חכמי הדת בסעודיה”, בירך על הצו. מדובר במהלך חשוב מאוד במדינה שבטית שמרנית כזו.



הנסיך והשגריר הסעודי בארצות הברית, חאלד בן סלמאן, הסביר כי מעתה אישה לא תצטרך אישור מהאפוטרופוס שלה - אביה, בעלה או אחיה - כדי להוציא רישיון נהיגה. “כל אישה תוכל להוציא רישיון נהיגה ולנהוג גם במכה ובמדינה, שתי הערים הקדושות ביותר לאסלאם”, אמר והוסיף: “אישה לא תצטרך ליווי. לא מדובר כאן בשינוי חברתי, אלא בחלק מרפורמה כלכלית רחבה במדינה. ההנהגה מבינה שזו העת לשינוי חברתי, מאחר שסעודיה היא מדינה צעירה שרוצה שינוי”. בן סלמאן ציין כי גם נשים מהמפרץ יוכלו לנהוג בסעודיה.



אך האם השינוי יתבצע בכזו קלות? מי שעקב אחר הרשתות החברתיות מאז יום שלישי בשבוע שעבר, גילה לא מעט התנגדות לצו. “מי שמתיר לאישה לנהוג הוא סרסור”, כתב אחד המצייצים והתנצל על המילה הקשה לאחר מכן. צעיר אחר איים לרצוח כל אישה שיראה נוהגת ברחובות סעודיה. הוא נעצר וצפוי למשפט בשל איום שיביא לחוסר יציבות בממלכה.



הפגנה בסעודיה נגד נהיגת נשים. צילום: רשתות חברתיות



27 שנים המתינו הנשים בסעודיה לצו הזה, שלרוב הדעות עומד מאחוריו יורש העצר, מוחמד בן סלמאן. הצו זכה לחיבוק בינלאומי, בעיקר מצד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ובתו איוונקה, אך גם מצד מדינות ערביות אחרות. מי שמתנגד לסעודיה ציין כי מה שהיה אסור בתכלית האיסור עד יום שלישי בבוקר, הפך על ידי אנשי הדת למותר שעה קלה לאחר הצו של המלך סלמאן. כלומר, לדברי המתנגדים, אנשי הדת בממלכה משחקים בפסקי ההלכה (פתווה) לפי החליל של המלך. גם איש הדת שאמר בדרשה כי “לאישה יש רבע שכל, ולכן לא ניתן להעניק לה רישיון נהיגה” - הורחק מהמסגדים.



הדרך ארוכה


ב־9 בנובמבר 1990 יצאו הנשים הראשונות בסעודיה לרחובות ודרשו את זכותן לנהוג. 13 כלי רכב יצאו מעיר הבירה ריאד, ובהם 13 נשים נוהגות. במפגן השתתפו בסך הכל 47 אקדמאיות, נשות עסקים וסטודנטיות. העונש שקיבלו על מחאתן היה פיטורים ממקומות העבודה ואיסור על האחראים עליהן לצאת מן הממלכה. כאמור, מאז יום שלישי האחרון, זה כבר היסטוריה.



בינתיים, חמישה דברים נוספים עומדים בפני החופש של האישה הסעודית: עניין הנישואים והגירושים שמצריכים אישור מאפוטרופוס – אביה או אחיה הבכור; אסור לה בתכלית האיסור להופיע בלי כיסוי ראש וגלימה (עבאיה) ברחובות או במקומות ציבוריים; אסור לה להיות במקום אחד עם גברים חוץ מכמה מקומות יוצאים מן הכלל כמו בתי חולים, בנקים ומכונים רפואיים; שני גברים צריכים להוכיח את זהותה כדי שתוכל לסחור; האפוטרופוס שלה צריך לאשר לה קבלת תעודת זהות או דרכון; ואסור לה לצאת מן הממלכה בלי ליווי.



הדרך לחופש של הנשים בסעודיה עדיין ארוכה, אך העובדה שניתן להן היתר עקרוני לקבל רישיון נהיגה, בנוסף לכך שהתאפשר להן לחגוג את יום העצמאות ה־87 של המדינה בליווי גברים באצטדיון המלך פאהד, מעידה על שינוי. בעיניים מערביות, מדובר בשינוי מינורי. בעיני הסעודיות, זה שינוי אדיר והשמיים הם הגבול. 


צו גיוס

הצו של מלך סעודיה המתיר נהיגה לנשים עורר ויכוח סוער בעיתונים הערביים, בעיקר בכל הנוגע לדרך היישום שלו. בעיתון “א־שארק אל־אווסט” (“המזרח התיכון”) הלונדוני, המקורב לסעודיה, כתב מושארי א־דידי: “תם הסיפור, והתחלנו סיפור חשוב יותר. נדרשים חוקים הנוגעים לגברים התוקפים ומטרידים נשים מינית. יש להתריע בפני מי שצריך להתריע”.
 
עבדאללה אל־מנאי כתב בעיתון “אחבאר אל־חליג’” (“חדשות המפרץ”) הבחרייני, כי “לא רק הממלכה הערבית הסעודית צריכה ליישם את הצו של משרת המקומות הקדושים (כינוי למלך סעודיה) בעניין נהיגת נשים, אלא גם בחריין. נהיגת האישה יכולה לתת הזדמנות לבחרייניות, אם תהיה תשתית מתאימה לטפל בתוספת הצפויה בדרישה לשירותים – שכן מי שילמד את הסעודיות נהיגה יהיו מורות נהיגה, ולכן אנחנו צריכים להתכונן למהלך”.
 
פאהד דגית’ר כתב ב”אל־חיאת” (“החיים”) הלונדוני כי על סעודיה להציב “תוכנית חדשה ושלמה למשטרת התנועה להתנהל עם נהגות, כמו החוקים בארצות הברית וקנדה, לאחר הצו ההיסטורי העצום שמאפשר נהיגת נשים”. ב”אל־קודס אל־ערבי” קרא סלים עזוז לשלטונות סעודיה לנקוט מדיניות שלטונית חדשה. “הנאמנות לשלטון על פי המורשת הדתית - נפלה”, כתב. “הנאמנות האזרחית אינה מותנית בהחלטת המלך לאפשר לנשים נהיגה בכלי רכב, אלא בשלטון אזרחי המבוסס על ריבוי מפלגות, ממשלה נבחרת ופרלמנט הנבחר על ידי האישה והגבר”.
 
הכותרת הראשית של העיתון “אל־ווטן” (“המולדת”) הסעודי היא שמוסדות אקדמיים מכינים תשתית לחניית נשים ואף קורסים ללימודי נהיגה לאקדמאיות ולמרצות. הינד אל־מטירי כתבה בעיתון זה: “ההחלטה אמיצה ומטרתה לקדם את החברה, אך היא צריכה זמן כדי להשלים את תנאיה. בממשלות הגדולות אין מקום להחלטות שמתקבלות היום ומיושמות למחרת”.
 
ואילו חיראללה חיראללה כתב ב”א־ראי” (“הדעה”) הכווייתי כי “ההחלטה מצריכה להתמודד עם האתגרים בממלכה שרוב תושביה הם מתחת לגיל 30. הם צריכים ללמוד איך להיות חלק מתרבות החיים והבילוי, ולא תרבות המוות שאיראן מנסה לייצא כדי לתרץ את מדיניות התוקפנות שלה כלפי כל ערבי באזור”.