הדיווח בתקשורת הכורדית על התפטרותו של נשיא חבל כורדיסטן מסעוד ברזאני מתפקידו ב־1 בנובמבר מעלה שאלות לגבי עתידו של החבל האוטונומי ועתידם של הכורדים בכלל. התפטרותו באה על רקע הודעת הממשלה הכורדית מהשבוע שעבר, שלפיה היא מקפיאה את תוצאות משאל העם מהחודש שעבר על עצמאות חבל הארץ, כחלק מהמאמצים להרגיע את הרוחות מול הממשלה המרכזית בבגדד ובכדי לפתור את המשבר שנוצר. בהצהרה שפורסמה קרא השלטון הכורדי להפסקת אש מיידית ולפתיחת דיאלוג בין ארביל לבגדד, על פי חוקת המדינה.
יותר מחודש אחרי משאל העם בכורדיסטן, המשבר המתמשך בין הממשל הפדרלי לבין ממשלת המנהיג הכורדי מסעוד ברזאני גרמה לכורדים להפסיד קרקע ושדות נפט רבים שהיו בשליטתם, וגם כוח שצברו מאז הפלת משטרו של סדאם חוסיין. בעקבות המחלוקת הפוליטית עם הממשל בבגדד והמבצעים הצבאיים של כוחות הביטחון העיראקיים, איבדו המנהיגים הכורדים את הלגיטימיות שלהם. כזכור, לאחרונה פרסם ראש הממשלה העיראקי, חיידר אל־עבאדי, מאמר ב”ניו יורק טיימס”, שבו גינה את משאל העם “הבלתי לגיטימי” שערכה ממשלת חבל כורדיסטן והציג את חזונו למען אחדות עיראק בעקבות תבוסת דאע”ש.
כורדים רבים מרגישים שארצות הברית אכזבה אותם, שכן וושינגטון אינה מעוניינת להתערב ולשמור על האוטונומיה הכורדית בצפון עיראק, אף שהממשל האמריקאי סייע בהקמתה במשך יותר משני עשורים, ואף הגן עליה. מה שסיבך את העניינים עוד יותר הוא החיבוק שהעניקה ממשלת ישראל לכורדים כאשר הייתה המדינה היחידה בעולם שתמכה בפומבי בעצמאות החבל.
מול הכורדים ניצב אל־עבאדי, שכזכור ירש מדינה מפוררת שהובסה על ידי דאע”ש בקיץ 2014, והצליח מאז לשקם את כוחותיו המושפלים ולשחרר כמעט את כל השטחים מידי הארגון. חלוקה פוטנציאלית של עיראק לשלושה גושים אתניים עיקריים - אחד שיעי, השני סוני והשלישי כורדי - הייתה נושא קבוע לדיון מאז הפלת משטרו של סדאם חוסיין ב־2003, אולם חלוקה זו לא יושמה גם 14 שנים לאחר מכן, וגם שש שנים אחרי נסיגת אחרוני חיילי ארצות הברית מהמדינה. משאל העם שערכה ממשלת חבל כורדיסטן מדגיש את הקשיים בפירוק העם העיראקי למחוזות אתניים.
הקפאת תוצאות משאל העם והתפטרותו של ברזאני מנשיאות החבל הכורדי עשויים להביא להפחתת המתיחות בין הצדדים. עם זאת, שני נושאים עיקריים עלולים להכשיל את השיחות: זרימת הנפט וחלוקת ההכנסות. מכאן עולה חיוניותו של המתווך האמריקאי שיזכיר לשני הצדדים שיש להם הזדמנות פז לשרטט מחדש את היחסים ביניהם.
בילאל ווהאב תהה במאמר שכתב אם ממשל טראמפ השכיל להבין שהוא צריך לנקוט צעדי חירום כדי לשמור על חבל כורדיסטן מפני האפשרות של פירוקו המלא וסיפוחו לממשלת בגדד. “אין לבגדד ולארביל יכולת לנהל משא ומתן הוגן, בהיעדר מתווך ניטרלי”, קבע ווהאב. “בגדד מעוניינת להטיל מצור כלכלי על מחוז כורדיסטן, ואף לגרש את כוחות הפשמרגה מחוץ לגבולות 2003. תוצאות משאל העם מעלות חששות כבדים בקרב הכורדים שהממשל המרכזי בבגדד אינו מעוניין לנהל עמם משא ומתן אמיתי, בצל האופוריה של הניצחונות האחרונים על ארגון המדינה האסלאמית. זאת למרות הקריאות של ברזאני וראש הממשלה העיראקי אל־עבאדי לחדש את הדו־שיח על בסיס החוקה העיראקית החדשה”. הפרשן הבהיר כי על הבית הלבן להסביר לממשלה הכורדית שפיה ומעשיה צריכים להיות שווים לפני שהיא מגיעה אל שולחן המשא ומתן.
כאב הראש האחרון שכורדיסטן ועיראק מעוניינות בו הוא מחאה מבית בשל אי־תשלומי משכורות של פקידי החבל או סגירת הגבולות על ידי איראן וטורקיה, שיביאו להידרדרות קשה במצב הכלכלי. מחאה זו, שעלולה להידרדר לאלימות חמושה, תפגע עוד יותר בלגיטימיות של ראשי הממשל הכורדי. זה יהיה התירוץ של ממשלת בגדד לפרק לחלוטין את המחוז האוטונומי ולהחיל עליו את החוקה העיראקית, בדיוק כמו שממשלת ספרד עשתה לקטלונים.
לדברי ווהאב, ארצות הברית צריכה לשחק את תפקיד המתווך ההוגן בין בגדד לארביל ולנצל את הקשר הטוב שיש לה עם ממשלת בגדד, בעיקר על רקע הבחירות בעיראק שייערכו בשנה הבאה, ובהן עשויים תומכי איראן לקבל את הממשלה העיראקית לידיהם. “על ארצות הברית לעצור את אל־עבאדי ולדרוש ממנו לא לפלוש מעבר לגבולות 2003 שנקבעו בחוקה העיראקית, שהם חלק מחבל כורדיסטן האוטונומי”, כתב ווהאב.