שניים מהמנהיגים הססגוניים והשנויים במחלוקת ביותר בעולם, בוודאי הבוטים ביותר, נפגשו השבוע לראשונה. הנשיא רודריגו דוטרטה, שלא פעם זכה לכינוי "טראמפ הפיליפיני", אירח את "המקור" מהבית הלבן. במהלך קמפיין הבחירות שלו אשתקד, וגם לאחר בחירתו, דוטרטה לא חסך במילים קשות נגד ארה"ב ואף קילל את ברק אובמה; לאחר שטראמפ נכנס לבית הלבן, השניים חלקו מחמאות זה לזה, אך עדיין לא התראו פנים אל פנים עד תחילת השבוע, כשהנשיא האמריקאי ביקר בפיליפינים, תחנה אחרונה במסע האסייתי.
ביום שני, בפתח פגישתם הראשונה במסגרת הכינוס של התאחדות מדינות דרום־מזרח אסיה, אמר דוטרטה כי הם מתכוונים "לדבר על סוגיות המשותפות לפיליפינים ולארה"ב", ומיד הבהיר לעיתונאים שהם לא יוכלו להציג שאלות וכינה אותם "מרגלים". העיתונאים שהיו במקום דיווחו כי טראמפ, שידוע בקשריו המורכבים עם התקשורת האמריקאית, מיהר לפרוץ בצחוק, שרק גרם לדוטרטה להגיד שוב כי העיתונאים "מרגלים".
ההתבטאות של דוטרטה ותגובתו של טראמפ עוררו מורת רוח בקרב עיתונאים רבים ברחבי העולם, שמחו ברשתות החברתיות והזהירו כי הדברים עלולים לסכן את עבודתם ואף את חייהם. העיתונאית סולום אנדרסון, בתו של העיתונאי טרי אנדרסון, שישב קרוב לשבע שנים בשבי חיזבאללה בלבנון בשנות ה־80, הזכירה: "אבא שלי היה עיתונאי, לא מרגל, אבל אחרי שהוא נחטף, הוא עונה שוב ושוב כשהחוטפים שלו ניסו לגרום לו להודות שהוא מרגל". "אם כתב נחטף, הדבר הראשון ששוביו עושים הוא להאשים אותו בכך שהוא מרגל, ואני לא רוצה למות כתוצאה מציוצים של איזה אידיוט שאומר שאני סוכנת מוסד, כי הוא לא אהב את הסיפור שלי", צייצה.
מי שחשה כעת על בשרה את האשמות השווא הללו היא האזרחית הבריטית־איראנית, נזנין זגהרי־רטקליף, שמוחזקת כבר יותר משנה וחצי בבית כלא בטהרן. זגהרי־רטקליף (38), ילידת איראן שקיבלה אזרחות בריטית בשנת 2013, עבדה כמנהלת פרויקטים בקרן תומפסון רויטרס, זרוע הצדקה של סוכנות הידיעות המפורסמת, וקודם לכן עבדה בקרן הצדקה של ה־BBC.
ב־6 באפריל 2016, כאשר עמדה לשוב לבריטניה עם בתה גבריאלה (בת ה־3) אחרי שביקרה את הוריה באיראן, נעצרה בשדה התעופה של טהרן והוחזקה בבידוד במשך חודשים, בעוד בתה הועברה למשמורת אצל סבה וסבתה. בספטמבר שעבר היא נידונה לחמש שנות מאסר בכלא אווין הידוע לשמצה באשמה כי הפעילה "רשת עוינת שקשורה לגורמים בחו"ל", וזאת על מנת להפיל את המשטר האיראני. ערעורה נדחה סופית באפריל האחרון.
בחודש שעבר הוסיפה התביעה האיראנית שני אישומים, שעלולים לשלוח את זגהרי־רטקליף ל־16 שנות מאסר נוספות, בטענה כי הצטרפה לארגונים שפעלו להפיל את השלטון, וגם נכחה בהפגנה מחוץ לשגרירות האיראנית בלונדון. בתביעה גם האשימו כי ניהלה "קורס עיתונאות ברשת של BBC בפרסית, שנועד לגייס ולאמן אנשים להפצת תעמולה נגד איראן". בראייתו של המשטר האיראני, שירות BBC בפרסית הוא זרוע חשאית של הביון הבריטי, ועובדיו היו נתונים לא פעם לרדיפות ולהטרדות מצד כוחות הביטחון המקומיים.
הבעל ריצ'רד רטקליף, שמדי פעם זוכה לקבל שיחת טלפון מרעייתו הכלואה ועדיין מנותק מבתו שכבר שכחה איך לדבר אנגלית, נאבק מרחוק על מנת להביא לאיחודה של המשפחה בבריטניה מחדש. הוא טען לא פעם כי רעייתו נפלה קורבן למאבקי כוח פנים־איראניים בין משמרות המהפכה לבין הנשיא חסן רוחאני, עמדה שעליה חזרה השבוע גם העיתונאית ראנה רחימפור מ־BBC בפרסית. "המחשבה שאמא לתינוק תהיה עסוקה בהפלת המשטר היא מטופשת", אמר רטקליף, שהגדיר את רעייתו "איראנית גאה ונאמנה". "יש בבירור משחק פוליטי שמתנהל בין חלקים שונים של הממשלה האיראנית והמשטר האיראני, והיא נקלעה לתוך זה", הוסיף.
נזק דיפלומטי
אם הפיכתה לכלי משחק בתוך איראן לא הספיקה לזגהרי־רטקליף, בשבועיים האחרונים התברר כי גם בממשלה הבריטית לא ממש תורמים למאמץ להחזירה לחיק משפחתה. אומנם במשרד החוץ גינו את כליאתה וקראו לשלטונות באיראן לשחררה, ונציגים של הממשלה והשגרירות נפגשו עם בני המשפחה בלונדון ובטהרן, אבל אז סיפק שר החוץ בוריס ג'ונסון אמירה שערורייתית.
בהופעה בפני ועדה של בית הנבחרים הצהיר ג'ונסון כי "מה שזגהרי־רטקליף עשתה הוא פשוט ללמד אנשים עיתונאות, כפי שאני מבין את זה", וזאת בניגוד לגרסה של המשפחה ושל ההגנה כי נסעה עם בתה רק כדי לבקר את ההורים. הדברים לא נעלמו מעיני התביעה האיראנית, שמיהרה להאשים את האזרחית הכלואה בעבירות של "תעמולה נגד המשטר" וציינה כי דבריו של ג'ונסון "שפכו אור חדש בנוגע למציאות".
הצהרתו של ג'ונסון עוררה סערה מיידית. שר החוץ ואנשיו ניסו לטעון כי הוא הובן שלא כהלכה וכי יעלה את הסוגיה גם בפגישותיו בטהרן בשבועות הקרובים, אך בלייבור קראו לראש הממשלה, תרזה מיי, לפטרו באופן מיידי. גם ריצ'רד רטקליף לא הסתיר את מורת רוחו משר החוץ, שלא נענה להפצרותיו להיפגש עמו (השניים נועדו לראשונה רק ביום רביעי השבוע למשך שעה, ורטקליף כינה את הפגישה "חיובית"), אם כי הודה שהטעות של ג'ונסון סייעה להעלות את הסיפור לראש החדשות. ביום שני שעבר התנצל ג'ונסון ואמר: "אני מכיר בכך שהמילים שבהן השתמשתי היו פתוחות לפירוש לא נכון, ואני מצטער בפני הגברת זגהרי־רטקליף ומשפחתה, אם גרמתי להם לכאב נוסף שלא במכוון".
ביום ראשון שעבר הוסיף גם השר לאיכות הסביבה, מייקל גוב, שמן למדורה כאשר טען כי אינו יודע למה זגהרי־רטקליף הייתה באיראן, וכי הוא מסכים לקבל את דבריו של בעלה כי היא הייתה בחופשה. עם זאת, הוא תקף את איראן והאשים אותה כי היא "מתעללת סדרתית בזכויות אדם", וכי "הפעולות של מערכת המשפט שם ושל משמרות המהפכה" צריכות לעמוד על דוכן הנאשמים.
בניסיון להרגיע את המצב, החלו לבחון בממשלה את האפשרות להעניק לזגהרי־רטקליף הגנה דיפלומטית, כפי שביקש הבעל במשך חודשים וחזר על כך בפגישה ביום רביעי, על אף שמדובר במהלך שיהפוך את הסוגיה למשבר דיפלומטי. האיראנים כבר מיהרו להבהיר כי הם לא יסכימו לכך, מאחר שמדובר באזרחית איראנית, ולכן אין להגנה שום תוקף.
במאמר שפרסם השבוע סר מלקולם ריפקינד, שהיה שר החוץ ושר ההגנה בממשלתו של ג'ון מייג'ור בשנות ה־90, הוא הזהיר כי אם גזר הדין של זגהרי־רטקליף יוחמר, הדבר "יהווה את המשבר החמור ביותר ביחסים בין בריטניה לבין איראן זה שנים רבות", וכי אם "ג'ונסון יעזוב את טהרן בידיים ריקות, זה לא יהיה רע רק עבורו, אלא גם יגרום נזק לקשרים הכלכליים הצומחים בין שתי המדינות".
בינתיים התברר כי מצבה הגופני והבריאותי של זגהרי־רטקליף מחריף באופן משמעותי. אחרי שפורסמו דיווחים כי שערה נושר בשל התנאים הקשים שבהם היא מוחזקת וכי היא שקלה לשים קץ לחייה, חשף השבוע בעלה כי גושים התגלו בשדיה ושהיא עברה בדיקת אולטרה־סאונד בבית החולים. על אף שהרופא קבע כי הגושים אינם ממאירים, הוחלט להמשיך את ההשגחה, מאחר שבהיסטוריה המשפחתית שלה הופיע סרטן השד ובשל הלחץ שבו היא נמצאת.
רטקליף, שהכיר את רעייתו כשהשניים למדו באוניברסיטת אדינבורו לפני עשר שנים והתחתנו בשנת 2009, הבהיר כי הוא נחוש להמשיך במאבק עד שרעייתו ובתו ישובו לבריטניה. אולם הוא מודה כי האיחוד המשפחתי כנראה לא יהיה קל. "זה תהליך לא פשוט עבור נזנין ועבור גבריאלה", אמר השבוע ל"סאנדיי טיימס". "שתיהן עברו מסעות משלהן, וגם אני".
אתמול ציטט דיווח "הדיילי טלגרף" גורמי ממשל שטענו כי הממשלה הבריטית בוחנת אפשרות לבצע מהלך של "רצון טוב" ולהעביר לאיראן סכום של 400 מיליון פאונד, אולם התשלום לא ייצא לפועל לפני קבלת חוות דעת משפטית מארה"ב ומהאו"ם אם לא מדובר בהפרה של הסנקציות הבינלאומיות. מדובר בכסף ששילם משטר השאה בשנות ה־70 עבור עסקת נשק, שבוטלה בעקבות המהפכה האיראנית. ב־2009 נקבע בהליך גישור בינלאומי כי בריטניה חייבת להחזיר את הכסף, אולם בשל הסנקציות לא ניתן היה לבצע את הפסיקה.
צמד בכותרות
האמירות של ג'ונסון וגוב השיבו לכותרות את אחד הצמדים הבולטים של הפוליטיקה הבריטית, שידעו בשנים האחרונות לא מעט עליות ומורדות ביחסיהם. השניים השתייכו לחבורה של יוצאי אוניברסיטת אוקספורד יחד עם ראש הממשלה לשעבר, דיוויד קמרון, אולם דרכיהם התפצלו אחרי 30 שנות ידידות במהלך הקמפיין לפני משאל העם על הברקזיט. בעוד קמרון נאבק למען הישארותה של בריטניה במסגרת האיחוד האירופי, ג'ונסון וגוב הובילו את המחנה של תומכי הפרישה לניצחון הדרמטי.
אחרי התפטרותו של קמרון בשל ההפסד במשאל, הייתה ציפייה כי ג'ונסון יהיה היורש וגוב יעמוד לצדו, אולם באופן מפתיע הכריז גם גוב, אז שר המשפטים, כי הוא מתמודד על הנהגת השמרנים, וגרם לג'ונסון הנבגד לוותר על המרוץ. גוב הודח כבר בסיבוב ההצבעה הראשון, ואחרי שתרזה מיי נבחרה למנהיגת המפלגה ולראש הממשלה, היא פיטרה אותו מהממשלה ומינתה את ג'ונסון לשר החוץ. ביוני האחרון, אחרי המכה בבחירות הכלליות, ביצעה מיי ריענון שורות בממשלה והחזירה את גוב, הפעם בתור השר לאיכות הסביבה, ככל הנראה בניסיון לקרב אויב פוטנציאלי שעלול לאיים על מעמדה.
אבל השבוע התברר כי ג'ונסון וגוב יצרו מחדש את הברית שלהם עם חשיפתו של מכתב ששלחו למיי לגבי המשך השיחות עם האיחוד האירופי על הברקזיט. לטענת גורמים בממשלה, המכתב מראה שהשניים מחזיקים את מיי כבת ערובה ומאלצים אותה לקדם את החזון שלהם של פרישה מהאיחוד גם ללא הסכם ("ברקזיט קשה").
במכתב, שנחשף ב"דיילי מייל", דרשו שני השרים כי מיי תפעל נגד חברי הממשלה שמתנגדים לפרישה ללא הסכם מהאיחוד, בהם שר האוצר פיליפ המונד, שלטענתם "לא מקדם את ההכנות במרץ הדרוש". "שמענו שיש מי שטוענים שאנחנו לא יכולים להתחיל בהכנות על בסיס של 'אין הסכם', כי זה יערער את ההתחייבות שלנו ל'שיתוף פעולה כן' עם האיחוד האירופי", כתבו. "אם זה יילקח ברצינות, זה יעמיד אותנו בעמדת חולשה בשנת 2021".
מי שלא אהב את הברית החדשה הוא השר הממונה על הברקזיט, דיוויד דיוויס, שגם נחשב למועמד עתידי להנהגת המפלגה, שהביע חשש כי שני עמיתיו יפגעו בשיחות הרגישות שכרגע נמצאות בנקודת משבר ובחוסר ודאות. "דיוויס זועם על ההתערבות של בוריס ומייקל", אמר אחד ממקורביו של דיוויס ל"טיימס". "הוא רוצה להראות שהוא בשליטה והאחראי. הוא זעם על אנשים אחרים שמתערבים".
הבלגן בממשלה הבריטית - שבא לידי ביטוי גם בהתפטרותם של שר ההגנה, מייקל פאלון, בשל טענות להטרדות מיניות והתנהגות שאינה הולמת, ושל השרה לפיתוח בינלאומי, פריטי פאטל, שהסתירה פגישות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם בכירים ישראלים נוספים - הוא שלב נוסף במערבולת שבה נמצאת הממלכה המאוחדת בשנים האחרונות, תחילה סביב משאל העם הסקוטי ב־2014, וביתר שאת מאז משאל הברקזיט לפני כשנה וחצי. מי שהייתה פעם האימפריה החזקה בעולם, ששלטה באזורים נרחבים ונאמר עליה כי "השמש לעולם לא שוקעת בה", נמצאת כעת בתהליך של חיפוש עצמי לגבי העתיד. יש רק לקוות שנזנין זגהרי־רטקליף לא תהיה אחד הקורבנות בדרך.