פתוחים לעסקים: הדרך להפוך את סין לחדשנית עוברת דרך "אומת הסטארט־אפ"

"להפוך את סין לאומה של חדשנים" - זהו אחד היעדים המרכזיים בחזון של הנשיא שי ג'ינפינג, שעליהם הכריז בנאומו ההיסטורי בפתח הקונגרס הלאומי ה־19 של המפלגה הקומוניסטית לפני כחודש וחצי. באותו מעמד הוא נבחר לכהונה שנייה כמזכ"ל המפלגה וביסס את מעמדו כמנהיג הסיני החזק ביותר מאז מאו דזה־דונג. שי המשיך וציין כי עד שנת 2035 העוצמה הטכנולוגית והכלכלית של סין "צריכה לגדול באופן משמעותי", וכי סין צריכה להפוך ל"מנהיגה עולמית בתחום החדשנות".
 

הנשיא הסיני הסביר כי "חדשנות היא הכוח המניע העיקרי מאחורי התפתחות, היא הבסיס לבניית כלכלה מודרנית. אנחנו נחזק מחקר בסיסי במדעים יישומיים, נשיק פרויקטים לאומיים של מדע וטכנולוגיה ונעניק עדיפות לחדשנות בטכנולוגיות גנריות, טכנולוגיות פורצות דרך, טכנולוגיות הנדסה מודרניות וטכנולוגיות משבשות", אמר. "המאמצים האלה יספקו תמיכה בעלת עוצמה לבניית חוזקה של סין במדע ובטכנולוגיה, באיכות המוצר, בתעשיית האווירו־חלל, בסייבר ובתחבורה, כדי לבנות סין דיגיטלית וחברה חכמה". 
 

דבריו של הנשיא קיבלו את החותמת הרשמית הצפויה של כל הצירים שהתכנסו בבייג'ינג, והם המדיניות הרשמית. מיד עם תום הקונגרס החלה המפלגה הקומוניסטית ליישם את החזון בכל הדרגים ובכל מחוזות המדינה. כדי להגשים את השאיפה להפוך את סין ל"אומה של חדשנים", הופנה המבט של מעצמת־העל מהמזרח גם לעבר מדינה קטנה במזרח התיכון שכבר זכתה בעולם לכינוי "אומת הסטארט־אפ". 
 

בתחילת השבוע שעבר הגיעה לארץ משלחת בראשותו של חואנג פינג, מנהל קבוצת שנגחאי ג'אנגג'יאנג, המפתחת את פארק התעשייה וההייטק "ג'אנגג'יאנג" בשנגחאי, הגדול ביותר מסוגו בסין, אשר אמור להוות את חוד החנית של חזון החדשנות של הנשיא שי. הפארק, שהוקם ביולי 1992, מתפרש על פני שטח של כ־80 קמ"ר ופועלות בו אלפי חברות מקומיות ובינלאומיות שעוסקות בתחומים שונים של הייטק, ביו־רפואה, ביו־טכנולוגיה ותעשייה, כולל שמות עולמיים מוכרים כמו IBM ,HP, אינטל ונוברטיס.

 

"באמצעות פלטפורמה עוצמתית של חדשנות וכישרונות רבים פארק ג'אנגג'יאנג מושך אליו מספר גדול של יוזמות הייטק ויוזמות חדשניות בגודל בינוני והוא מקום הולדתם של טכנולוגיה חדשה, מגמה חדשה ופורמט חדש", נכתב באתר האינטרנט הרשמי של הפארק, המעניק שורה של הטבות לחברות שיבחרו לפעול בתוכו, כמו הענקת סובסידיות למחקר ולהכשרה והחזרי מס, לצד יותר ממאה מסעדות, מעבדות למחקר ולפיתוח, ושירות לקוחות שפועל מסביב לשעון.
 

כעת מקווים בפארק ההייטק המתקדם למשוך גם חברות מישראל, ובימים אלה נבנה בתחומו מרכז יזמות טכנולוגית לטיפול רפואי משותף לישראל ולסין, שאמור להתחיל את פעילותו במהלך השנה הבאה. המרכז החדיש צפוי לכלול מתחם יזמות עם אינקובטורים, שיאפשרו לחברות ביו־רפואיות להתפתח מהשלבים המוקדמים שלהן, ומתחמים לפיתוח תרופות ופתרונות טכנולוגיים־רפואיים לצד חדרי ישיבות ואולמות הרצאות מתקדמים וחדר כושר שמשקיף על הפארק.

ההתעניינות הגוברת של הסינים בתעשיית ההייטק בישראל היא הסיבה המרכזית שלשמה הגיעה המשלחת משנגחאי לארץ. במהלך הביקור הקצר סיירו הנציגים הסינים בין השאר בחברות הייטק וביו־רפואיות בחיפה, ביקנעם ובקיסריה. אחת החברות שזכתה לביקור הייתה פלוריסטם תרפיוטיקס, המתמחה בפיתוח של תרופות חדשניות למחלות קשות, המבוססות על תאי גזע מהשליה האנושית. אפרת כדורי, מנהלת קשרי משקיעים ויחסי ציבור בפלוריסטם, סיפרה כי הסינים התרשמו מהטכנולוגיה וממפעל הייצור ומהפעילות הקלינית העולמית של פלוריסטם, וכי גם בחברה הישראלית התרשמו מפעילות הפארק בסין. 
 

"פלוריסטם מעוררת עניין רב בקרב חברות ומשקיעים מסין, ואנו זוכים לביקורים של משלחות רבות מסין. חלק מהפעילות הקלינית המתקדמת שלנו (בניסויים פיבוטליים) מתמקד בהתוויות רפואיות הקשורות להזדקנות", הסבירה כדורי. "בתור מדינה שצפויה לאכלס רבע מיליארד תושבים מעל גיל 60 בשנת 2020, מדובר בבעיה קשה הן כלכלית והן הומנית שעמה מתמודדת ממשלת סין, והם מנסים למצוא לה פתרונות רפואיים". 

 

בשיחה עם "מעריב־סופהשבוע" ביקש חואנג להעביר את המסר שסין "פתוחה לעסקים", וכי הם מעוניינים שהחברות הישראליות יעזרו להם להעלות את סין לשלב הבא בתחום היזמות והטכנולוגיה. הבכיר הסיני הדגיש שוב ושוב עד כמה ישראל והמוח היהודי מספקים השראה עבור סין בקידום השאיפות שלה ועל כן הוא הגיע לראות זאת באופן אישי. 
 

את המשלחת ליווה במהלך הביקור ריקי ז'אנג, נשיא ISCHINA - חברת השקעות שמובילה את המיזם של הפארק הישראלי־סיני בשנגחאי. כמו חואנג, גם הוא הדגיש כי בסין מחשיבים מאוד את ההישגים שאליהם הגיעה תעשיית ההייטק הישראלית בתוך שנים ספורות, ולא רק שהם רוצים ללמוד ממנה, אלא גם מעוניינים לראות יותר חברות ישראליות באות לסין. 
 

ז'אנג סיפר כי שמע על ישראל כבר בנעוריו ואף קרא ספר על דוד בן־גוריון בעת שלמד בבית הספר. לפני שבע שנים הגיע לביקור ראשון בישראל כתייר, ולדבריו התאהב במדינה ומאז הוא נדהם לראות כיצד היא מתפתחת, וכיצד בכל ביקור שלו גם מופיעים עוד ועוד מגדלים ליד הכבישים הראשיים. 

בעקבות הביקור הראשון החל ז'אנג לקדם שיתופי פעולה בין המדינות, תחילה בתחום הנדל"ן וכיום ביזמות טכנולוגית מתוך אמונה שישראל יכולה לתרום רבות לא רק למולדתו, אלא גם לכל העולם. בשיחה עם "מעריב־סופהשבוע", הוא נזכר בהתרגשות בדבריו של נשיא המדינה לשעבר, שמעון פרס, כי משה רבנו והפילוסוף הסיני קונפוציוס הם שניים מהאישים שהשפיעו יותר מכל על התרבות האנושית, והדבר מעיד יותר מכל על הקשר העמוק בין שני העמים. כעת, הוא מדגיש, שתי התרבויות העתיקות בעולם משתפות פעולה למען עתיד האנושות. 
 

לא רק הייטק עומד על הפרק. במהלך הביקור הנוכחי סייר ז'אנג גם בשמורת החולה, לא רק כדי להתרשם מהעופות הנודדים שמגיעים בחורף או מהצמחייה, אלא גם כדי לבחון כיצד שמורת הטבע הראשונה בישראל, שהוקמה לפני יותר מ־50 שנה, יכולה לסייע לשמורת הטבע של שנגחאי (שגודלה פי שלושה מזה של החולה) שהוקמה לפני 20 שנה בלבד. ריקי ז'אנג מציין כי הניסיון הישראלי שנצבר בשמורת החולה יכול לסייע בהכנסת טכנולוגיות לטיפול בשמורת טבע, במעקב אחרי עופות נודדים, בהתמודדות עם ציד בלתי חוקי ועם מזיקים וטורפים, וזאת כחלק מניסיון להגשים יעד מרכזי נוסף שהציב הנשיא שי - "הבטחת הרמוניה בין בני האדם לבין הטבע" ושימור הטבע.

 [email protected]