הספקות לגבי האיתנות הנפשית של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אינם חדשים, בעיקר לאחר פרסומו של הספר “אש וזעם" מאת העיתונאי מייקל וולף, והחלטותיו האחרונות של טראמפ בנוגע למזרח התיכון. זו הסיבה לכך שעיתונים ערביים התמקדו גם בסוף השבוע הזה במצבו הנפשי של הנשיא האמריקאי, שגרמו לסערות חובקות עולם מאז שנכנס לתפקידו לפני כשנה.
תחת הכותרת “הטראמפיזם בשפלותו: ניסיונות להסביר", כתב העיתון הלונדוני “אל־קודס אל־ערבי" במאמר מערכת כי “ההחלטות של טראמפ, ללא קשר לסיבות הנפשיות הטריוויאליות שלהן, החלו להשפיע בצורה חמורה על העולם. החל בנסיגתו מהסכם האקלים בפריז, דרך הסתה לקיצוניות, טרור וגזענות בתוך ארצות הברית ומחוצה לה, כאשר חצי הרעל הקשים ביותר פגעו בנו, כערבים וכפלסטינים".
עוד מוסיף העיתון כי “לרוע המזל, מדינות ערביות הציבו את עצמן כבעלות ברית של מדיניות טראמפ, והשתמשו בכוחות הפוליטיים והכספיים שלהן כדי לקדם אותן וליישמן על חשבון הפלסטינים והעמים הערביים. הדבר מקשה על המאבק של הפלסטינים, אך מצד שני הופך אותם לחזית אחת, עם תומכי הדמוקרטיה והמאבק בגזענות, בטיפשות, ביהירות, והטראמפיזם באמריקה, באזור הערבי ובעולם".
מוחמד סוידאן מכנה את טראמפ “גזען". במאמרו בעיתון “אל־ראד" (המחר) הירדני הוא כותב: “דברי טראמפ האחרונים, שבהם כינה את מדינות אפריקה ואמריקה הלטינית ‘חורי תחת’, מצביעים על גזענותו של נשיא ארצות הברית. ישנן מאות הצהרות, מילים ומעשים שהיו במהלך קמפיין הבחירות ולאחר הזכייה, שמוכיחים שהנשיא גזען". סוידאן מוסיף, כי “התיאור הגזעני האחרון של טראמפ הגיע כשברקע רבים בעולם מעלים ספקות לגבי האיתנות הנפשית שלו והיכולת שלו להנהיג את ארצות הברית של אמריקה, בעיקר לאחר הספר “אש וזעם", שהטיל ספק ביכולת המנטלית של הנשיא, ואף הבהיר כי רבים מבני משפחתו מעלים ספק לגבי יכולת זו".
עודה עודה כתב ב"א־ראי" ("הדעה") הירדני כי “המדיניות הבולטת ביותר של טראמפ היא עמידתו לצד ישראל", ומתח ביקורת על הקפאת העברת המימון לסוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים הפלסטינים (אונר"א). “נראה כי הנשיא האמריקאי טראמפ הולך באותם צעדים של ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו, שמאז שקיבל לידיו את התפקיד בתחילת שנות ה־90 של המאה הקודמת ועד עכשיו, ממשיך לתקוף את אונר"א", כותב עודה.
בעיתון הלונדוני “אל־חיאת", מעלה מוסטפא יזאן את “האומץ" של טראמפ, בעיקר בסוגיה הפלסטינית והמזרח תיכונית, ובכל הקשור לסוגיות ההגירה והאקלים. “המזרח התיכון יסבול רבות בעידן טראמפ", קובע יזאן. “יכול להיות שיימשכו הכאוס והמלחמות באזור, על סמך היכולת האישית של המדינות, בלי התערבות של הממשל. אומץ הנשיא אינו ניתן לוויכוח".
במקביל, יש גם מי שמגן על טראמפ. "אחמד אל־פראג’" העלה בעיתון “אל־ג’זירה" ("האי") הסעודי ספקות רבים לגבי האותנטיות של “אש וזעם". “הוצגה בספר השערורייתי הזה הטענה שטראמפ לוקה בנפשו, בלי קשר לקלות שבה אפשר להרגיז את טראמפ, ועצם העובדה שהוא לא מקשיב ליועציו, קשה להאמין לטענה זו, שכן ארצות הברית אינה רפובליקת בננות בקריביים, אלא אימפריה ששולטת בעולם", כותב אל־פראג’. “לכן, אי אפשר להאמין שארצות הברית, מדינת המוסדות היוקרתיים, אשר מנוהלת על ידי גופים מוצקים, כולל סוכנות הביון המרכזית (CIA), תאפשר שהפיקוד הצבאי העליון, כולל האחריות על הכפתור הגרעיני, יהיו ברשותו של אדם לוקה בנפשו".
חופשיים יותר, רעבים יותר
תוניסיה ציינה אתמול את יום השנה השביעי לפרוץ האביב הערבי, בצל תסכול חברתי שנמשך עד עצם היום הזה, במדינה שסובלת מקשיים רבים, בעיקר בתחום התיירות, בשל מתקפות של חמושים. “מהפכת היסמין", כפי שהיא מכונה במדינה הצפון־אפריקאית, החלה ב־17 בדצמבר 2010 בעיר סידי בוזיד הענייה, ולאחר מכן התפשטה והפכה לסדרה של הפגנות ומחאות רחבות היקף נגד השלטון הדיקטטורי של נשיא תוניסיה לשעבר, זין אל־עאבדין בן עלי, שנמשך 23 שנים ברציפות. המפגינים מחו על השחיתות, האבטלה, תנאי החיים הקשים, דיכוי חופש הביטוי וזכויות יסוד אחרות. ההפגנות והמהומות, שהפכו להתקוממות עממית ברחבי המדינה, הביאו את בן עלי ומשפחתו לטוס לערב הסעודית ב־14 בינואר 2011, ולאחר מכן להדחת בן עלי מתפקיד הנשיא.
בסוף השבוע אורגנו הפגנות בכמה ערים, במחאה על האבטלה, יוקר המחיה והשחיתות. שבע שנים לאחר המהפכה שהתפשטה לכמה מדינות בעולם הערבי, ובהן לוב, מצרים, תימן וסוריה, תוניסאים רבים אומרים שאכן קיבלו את החופש, אולם הפסידו מבחינת רמת החיים. בשבוע שעבר התקיימו הפגנות והפרות סדר ליליות בכמה ערים בתוניסיה במחאה על אבטלה שטיפסה ל־%13, בנוסף למסים שממשיכים להכביד על האוכלוסייה המקומית. שר הפנים הודיע כי נעצרו במהומות 803 מפגינים.
וליד בן ה־38 הוא מובטל מהעיר טברבה הסמוכה לבירה תוניס, שם נרשמו מהומות במשך שלושה לילות בשבוע שעבר. “שבע שנים לא ראינו דבר", הוא קובל. “קיבלנו חופש, אך אנחנו רעבים יותר". סאמי אל־דרידי מוסיף, “כאן אין עבודה ואין עתיד". הנשיא התוניסאי הנבחר אל־באג’י קאיד סבסי הודה בכינוס של מפלגות הקואליציה והארגונים החברתיים החשובים, כי האקלים החברתי והמדיני בארצו אינו טוב, בלשון המעטה. “אבל המצב נותר חיובי בסך הכל", הוסיף הנשיא, “ביכולתה של הממשלה להשתלט על הבעיות". הוא אף ביקר אתמול באחת השכונות העניות ביותר במדינה, כדי לעמוד על הבעיות שמהן סובלים תושביה.
לדברי הפרשנית הפוליטית אולפת למלום: “המחאות החברתיות מצביעות על זעם שמורגש היטב בקרב אותם צעירים וסטודנטים, שהתחילו את ההפגנות ב־2011 ולא קיבלו זכויות כלכליות וחברתיות". תנועת המחאה החדשה נולדה בתחילת השנה על ידי תנועת “פש נסתנאו?" (בסלנג מקומי: "למה אתם מחכים?"), שדורשת צדק חברתי לנוכח תקציב המדינה לשנת 2018, שהתקבל ברוב קולות בדצמבר. על פי התקציב, הממשלה מתכוונת להעלות מע"מ, מסים על טלפונים סלולריים ודירות וכן מסים על חלק מהסחורות המיובאות.
יש להדגיש כי תוניסיה קיבלה הלוואה בסך 2.4 מיליארד יורו מהבנק העולמי על רקע הפגיעה בתיירות, בשל מתקפות הטרור ב־2015. במתקפות שדאע"ש־לוב לקח אחריות עליהן, נרצחו עשרות, ובהם 50 תיירים זרים. השר לעניינים חברתיים, מוחמד טרבולסי, אמר לעיתונאים כי “תוכנית העבודה של הממשלה, שממנה נהנים 120 אלף איש, תעלה יותר מ־70 מיליון דינר", שהם כ־23.5 מיליון יורו. התוכנית מדברת על סיוע למשפחות עניות בקבלת דיור ציבורי, כיסוי בריאותי לכולם ותוספת חודשית לקצבת המשפחות העניות, מ־150 דינר (50 יורו) ל־180 עד 210 דינר (60־70 יורו), לפי מספר הנפשות במשפחה. מדובר בתוספת של קרוב ל־%20 בקצבאות.