ביום האישה הבינלאומי נערכה תהלוכה יוצאת דופן בתוניסיה, שאורגנה על ידי כמה ארגוני נשים בבירה תוניס. מטרתה מנוגדת לחלוטין לחוקי הקוראן והשריעה: להשוות בין הגבר לאישה בכל הנוגע לירושה. על פי ההלכה המוסלמית, לגבר מגיע פי שניים מאשר לאישה. “השוויון בירושה הוא זכות ולא חסד", נכתב באחד השלטים שנישאו בתהלוכה. מי שעמדו מנגד היו דווקא נשים אחרות, שהפגינו: “לא לשינוי בפסוקי הקוראן".
הנשיא באג’י קאיד א־סיבסי דווקא מביע תמיכה בשוויון בין האישה לגבר בארצו, ואף דורש לבדוק מחדש את חוקי הירושה. נבילה חמזה, אחת המשתתפות בארגון התהלוכה, אמרה כי “אנחנו לא יכולות לקבל במאה ה־21 את אי־השוויון הזה בחוקה שלנו". לדברי חמזה, מייסדת “העמותה התוניסאית לנשים דמוקרטיות", חוק הירושה בארצה “מעיק מאוד על נשים, ופוגע בעצמאות הכלכלית שלהן. ל־12% מהנשים בתוניסיה יש דירות ול־14% יש בעלות על קרקע".
תוניסיה נחשבת לאחת המדינות המתקדמות ביותר בעולם הערבי בקשר לזכויות נשים. ב־1956 נאסרה הפוליגמיה, נחקק חוק המשווה אותן בעבודה ובחיים הפוליטיים, ולאחר המהפכה נגד משטרו של זין אלעאבדין בן עלי ב־2011, המשיכו הנשים במדינה הצפון אפריקאית להיאבק למען זכויותיהן. ב־2017 בוטל החוק שלפיו מוסלמית צריכה להינשא למוסלמי בלבד, ואף בוטל חוק שמאפשר לאנס לא לרצות מאסר בפועל, אם הוא מתחתן עם הקורבן. באוגוסט אשתקד הקימה הממשלה ועדה להכנת הצעות שמאפשרות להן להחליט איך ייקראו ילדיהן, ולבדוק את סוגיית השוויון בירושה. למרות זאת, עד כה לא הצליחו ארגוני הנשים במאבק זה. חבר פרלמנט, שהגיש הצעת חוק בשנה שעברה בעניין הירושה, ספג התנגדות עזה מצד המופתי של הרפובליקה.
“אני מכבדת את הדיון בנושא", הבהירה מחרזיה לעבידי, חברת הפרלמנט מטעם מפלגת “א־נאהדה" האסלאמית, “העמדה שלנו היא שיש לשמור על ערכי המשפחה ולכבד אותם". לעבידי הוסיפה כי “ישנן נשים שדורשות שוויון בין נשים לגברים בירושה, וישנן נשים שמחויבות לשריעה האסלאמית ומקדשות את הערכים הדתיים. לכן, כאישה העוסקת בפוליטיקה, אני סבורה שיש להעמיק את הדין ולבדוק את הסוגיה בצורה מדויקת יותר". את חמזה זה לא מספק: “אנחנו צריכות שוויון מלא ואזרחות מלאה", היא מתעקשת. כולם ימתינו לתוצאות הדיון במאי הקרוב, מיד לאחר הבחירות המוניציפליות.
סקירת עיתונות // פגישתם המתוכננת של טראמפ וג'ונג־און
העיתונים הערביים דנים בהרחבה בהודעת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שלפיה הוא עומד להיוועד במאי הקרוב עם שליט צפון קוריאה קים ג’ונג־און, ובדומה ל"עסקת המאה" הנרקמת בבית הלבן בסוגיית הקונפליקט הישראלי־פלסטיני, יש מי שכינה את הצעד של האיש מהבית הלבן “ההימור של המאה". “א־נהאר" הלבנוני מכנה את הפסגה העתידית “היסטורית", ואומר כי מדובר ב"פריצה דיפלומטית של הקונפליקט המורכב ביותר בעולם". עוד נאמר כי “טראמפ וקים שונים בתכלית, אך הם גם דומים. שני המנהיגים נותנים ערך ללויאליות אישית וממנים אישים מהמשפחות שלהם כיועצים. שניהם אוהבים שואו".
ויקטור שלהוב כותב ב"אל־ערבי אל־ג’דיד" (הערבי החדש) הלונדוני כי טראמפ “מאתגר את המציאות בצעד שלו, שכן הוא עבר היום ממלחמה גרעינית למלחמה מסחרית. הוא חזר בו מהצעד הראשון ופתח את החזית השנייה, מבלי להתייעץ עם ממשלו. הוא הביך את השר טלרסון בסוגיית הפסגה, שכן השר נראה לא מעודכן. קים מגיע ממקום של כוח בשל תוכנית הגרעין והטילים הבליסטיים שלו, ולכן אין זה צפוי שהוא יוותר או יגיש לאמריקאים את הארסנל הגרעיני שלו". ב"אל מסרי אל־יום ("המצרי היום") כותב חאלד א־שאמי: “האם הסנקציות האמריקאיות יימשכו, והאם בסופו של דבר הניסויים הגרעיניים והבליסטיים יוקפאו?". גם נארמין פאוזי כתבה ב"אח'באר אל־יום" ("חדשות היום") המצרי כי “נוכח הברכות של הקהילה הבינלאומית, הבית הלבן לא רצה להרגיע את כולם כאשר הודיע שפסגה לא צריכה להתפרש כהתפייסות או כוויתור על התנאים של וושינגטון בכל הנוגע לפעילות הגרעינית של פיונגיאנג. האם המפגש יהיה דף חדש שירחיק סבל נורא מהעולם? זה מה שנלמד בימים הקרובים".
בעיתון “אל־איאם" ("הימים") הבחרייני נכתב כי “לצפון קוריאה אין כוונה לוותר על הנשק הגרעיני. היא הכניעה את הנשיא האמריקאי החדש בדיפלומטיה, ודחפה אותו להסכים לפסגה עם המנהיג שלה".
ב"אל־קודס אל־ערבי" כתב ואיל עיסאם כי “נראה שהאיומים הגרעיניים שיצאו מפיונגיאנג והתקבלו בציניות במערב הם קלף המיקוח והכוח שלה. הם שאילצו את הממשל האמריקאי ללכת לפיוס. זאת, בנוסף לברית החזקה שלה עם סין, שוושינגטון הכירה בעובדה שאין לה אפשרות להתנהל במחוז שלה בלי לתאם עמה, בדיוק כמו שהיא עושה עם מוסקבה".