בין 12 ל-20 פלסטינים ממחנה הפליטים ירמוכ שבדרום דמשק נהרגו בימים האחרונים במתקפה שעורך המשטר הסורי במטרה להשיב את השליטה במחנה מידי דאעש. מאז חודשה הלחימה במחנה ובשכונות הסמוכות לו בדרום הבירה הסורית לפני ששה ימים, נתונים התושבים להפצצות אוויריות וארטילריות בלתי-פוסקות, כאשר בנוסף לכך עושים כוחות משטר אסד שימוש נרחב בטילי קרקע-קרקע ובחביות נפץ.
עפ"י דיווחים מן המקום הביאה המתקפה עד כה להרס כבד של בתי-מגורים, של בית-החולים היחיד ששירת את תושבי המחנה ושל שרידי התשתיות שנותרו בו. מספר הפצועים לא ידוע, ולאור דיווחים על מספר גבוה של נעדרים צפוי מספר ההרוגים לעלות. "גופות וחלקי גופות שרועים ברחובות. לא יכולנו לפנות את הפצועים הרבים לטיפול רפואי בגלל ההפצצות הממושכות והיעדר שירותים רפואיים", סיפר אחד הפעילים ל"צוות הפעולה למען הפלסטינים בסוריה" היושב בלונדון.
על רקע המתקפות והמצב ההומניטרי הקשה נשמעה בימים האחרונים ביקורת על אוזלת-ידה של הקהילה הבינלאומית ושל המוסדות הפלסטינים. חבר "צוות הפעולה למען הפלסטינים בסוריה" מאהר שאוויש, גינה אמש את מה שתיאר כשתיקתו של אש"ף על ההרס שמחולל המשטר הסורי במחנה הפליטים. למעשה, יום לפני כן קרא ראש המחלקה לענייני פליטים באש"ף זכריא אל-אגא, להפסקת המתקפה והפעולות האלימות במחנה ירמוכ, ולאספקת סיוע הומניטארי לתושביו.
אל-אגא גינה את חשיפת תושבי מחנה הפליטים למעשי האלימות אך נמנע מביקורת ישירה על משטר אסד. אולם המתקפה של שאוויש על אש"ף, אשר פורסמה בכלי-תקשורת המזוהה עם תנועת חמאס, חושפת את הזווית הפוליטית של הסוגיה. שאוויש לא נרתע מלהאשים את אש"ף במעורבות ב"מזימה להרוס את המחנה ולמחוק אותו מן המפה על-מנת לבטל את זכות השיבה, מהות הסוגיה הפלסטינית, במטרה להכשיר את הקרקע למה שמכונה עסקת המאה".
במקביל נשמעה ברשתות החברתיות ביקורת על שתיקתו של חמאס, הבולטת עוד יותר על רקע המהירות בה גינתה התנועה את המתקפה המערבית על מתקני הנשק הכימי של משטר אסד ב-14 באפריל. כמו-כן החלו להופיע ברשתות החברתיות ביטויי סולידריות מצד פלסטינים, כולל תושבי עזה, שמבטיחים להקדיש חלק מאירועי "צעדת השיבה" הקרובה להזדהות עם קורבנות ירמוכ.
אל-אגא גינה את חשיפת תושבי מחנה הפליטים למעשי האלימות אך נמנע מביקורת ישירה על משטר אסד. אולם המתקפה של שאוויש על אש"ף, אשר פורסמה בכלי-תקשורת המזוהה עם תנועת חמאס, חושפת את הזווית הפוליטית של הסוגיה. שאוויש לא נרתע מלהאשים את אש"ף במעורבות ב"מזימה להרוס את המחנה ולמחוק אותו מן המפה על-מנת לבטל את זכות השיבה, מהות הסוגיה הפלסטינית, במטרה להכשיר את הקרקע למה שמכונה עסקת המאה".
במקביל נשמעה ברשתות החברתיות ביקורת על שתיקתו של חמאס, הבולטת עוד יותר על רקע המהירות בה גינתה התנועה את המתקפה המערבית על מתקני הנשק הכימי של משטר אסד ב-14 באפריל. כמו-כן החלו להופיע ברשתות החברתיות ביטויי סולידריות מצד פלסטינים, כולל תושבי עזה, שמבטיחים להקדיש חלק מאירועי "צעדת השיבה" הקרובה להזדהות עם קורבנות ירמוכ.
למרבה האירוניה, חלק מן ההרוגים הפלסטינים בששת ימי הלחימה האחרונים הם לוחמים בשורות מיליציות פלסטיניות הפועלות לצד כוחות משטר אסד, וכן מספר קטן יותר בקרב "היאת תחריר אל-שאם" (ג'בהת אל-נוסרה לשעבר). לפני מלחמת האזרחים הסורית אכלס מחנה ירמוכ כ-200,000 איש ונחשב ל"בירת הפזורה הפלסטינית". הלחימה שהחלה במחנה בדצמבר 2012 והמצור הכבד שהטיל המשטר מאז 2013 הביאו למוות של מאות, חלקם ברעב, והפך את המחנה לסמל של סבל אנושי.