אפילו הנשיא ריבלין לא הצליח לפתור את מלחמת המים בין מצרים לאתיופיה

גם שמונה שנים לאחר ההודעה הרשמית של אדיס אבבה על הקמת "סכר התקומה", שיפתור לחלק מאזרחי המדינה האפריקאית את בעיות החשמל, נמשכת בין מצרים לאתיופיה המחלוקת על הקמתו. במצרים נואשים מהתעקשותה של אתיופיה על הקמת הסכר על פי המתוכנן, ועל פי דיווחים, לאחר שמשלחת של משרד החוץ האמריקאי, שביקשה לשבת עם גורמים באתיופיה ולהביא לפתרון הבעיה, סורבה להיכנס אליה, העביר הנשיא ראובן ריבלין בביקורו במדינה בתחילת החודש מסר להנהגה האתיופית, לבקשת המצרים.

בינתיים, אתיופיה ממשיכה להסתייג מהסכם מי הנילוס שנחתם בין מצרים לסודן. מדובר בהסכם שנחתם ב־1959, ולפיו קהיר מקבלת 55.5 מיליארד קוב מים בשנה ממי הנילוס, ואילו ח'רטום מקבלת 18.5 מיליארד קוב. בעוד שקהיר חוששת מפגיעה בחלק השנתי שלה, באדיס אבבה מדגישים כי הסכר יביא לה תועלת רבה, בעיקר בתחום החשמל, והוא לא יפגע בסודן ובמצרים.

ב־12 באפריל הודיעה אתיופיה כי “מצרים הכשילה את ההסכם, בגלל עמידתה על הסכם מ־1959". לדברי דובר משרד החוץ האתיופי מלס אלם: “הסכם זה אינו מעניין אותנו, מכיוון שלא היינו חלק בו. הצגתו היא קו אדום". במקביל הכחיש דובר משרד החוץ המצרי אחמד אבו זייד את ההאשמות וטען כי “מצרים הייתה חיובית ויש לה רצון כן להגיע להסכם שישבור את הקיפאון בנוגע לסכר".

***

נהר הנילוס הכחול מתחיל את זרימתו באתיופיה בגובה של 2,500 מטרים מעל האדמה, ומשם ממשיך לסודן ולמצרים, ומהווה את עורק החיים של קרוב ל־130 מיליון התושבים בשתי המדינות המדבריות. בשנת 2010 החלה אתיופיה בתכנון הסכר ההידרו־אלקטרי במקורותיו של הנילוס הכחול בדרום אתיופיה, והדבר עורר חשש בח'רטום ובקהיר מפני פירוק הסכמים ארוכי שנים מהתקופה הקולוניאלית, שהותירו לקהיר ולח'רטום שליטה על חלוקת מי הנילוס.

ההכרזה על הקמתו הביאה למשבר של ממש בין קהיר לאדיס אבבה. ב־2013 נטען בדוח של חברת המודיעין האמריקאית "סטראטפור", כי כבר באותה שנה, לפני הדחתו של הנשיא המצרי חוסני מובארק ב־2010, שקלה ההנהגה בקהיר לצאת לפעולה צבאית נגד אתיופיה ולהפציץ סכרים קיימים לאורך הנילוס.

ב־29 בדצמבר 2015 חתמו שרי החוץ ושרי התשתיות של אתיופיה, מצרים וסודן על הסכם עקרונות שיאפשר את השלמת הקמתו של סכר הידרו־אקלטרי המכונה "סכר התקומה הגדול" בדרום אתיופיה, שעשוי להשפיע על זרימתו של נהר הנילוס הכחול, שמוצאו באזורים ההרריים של אתיופיה ומתחבר לנילוס הלבן סמוך לח'רטום.

"סכר התקומה הגדול", שעלות בנייתו שהחלה ב־2012 מוערכת בארבעה מיליארד דולר, נועד לספק 6,450 מגה־וואט חשמל לאזרחי אתיופיה, שרק כ־10% מהם נהנים כיום מאספקת חשמל סדירה.

ההסכם שנחתם בארמון הנשיאות בבירת סודאן פירט את האופן שבו ייבחנו ההשפעות של השלמת הסכר, על ידי שתי חברות צרפתיות (BRL וארטליה). לאחרונה סוכם כי כל מדינה תכתוב בעצמה את השאלות שהן מעוניינות להציג בפני החברות, ונציג מטעמן יענה עליהן בכינוס של שרי המים וההשקיה.

למרות ההסכם, נמשכת הביקורת על ההסכם.

שר ההשקיה ומשאבי המים לשעבר של מצרים, מוחמד נאסר עלאם, טען כי ההסכם הקודם שנחתם בין נשיא מצרים, עבד אל־פתאח א־סיסי, לראש ממשלת אתיופיה, היילמריאם דסלן, מאפשר לאתיופים לבנות את הסכר, אך אינו מבטיח שארצו תקבל את החלק המגיע לה ממי הנילוס. "להקמת הסכר תהיה השפעה על החקלאות במצרים", אמר עלאם והתלונן על כך שהשכנה הערבית סודן, תומכת באופן מלא בעמדתה של אתיופיה, חרף התנגדות מקהיר וממדינות שונות באזור אגן הנילוס במזרח אפריקה.

עם זאת, שר החוץ של סודן, אברהים גנדור, הדגיש לאחרונה כי כינוס ח'רטום בעניין “סכר התקומה" בחודש אפריל, מבטיח שאף מדינה לא תינזק. “הצהרת העקרונות תהיה המקור לכל מחלוקת בין המדינות", הדגיש. ואילו שר המים המצרי, מוחמד עבד אל־עאטי, סיפר כי ארצו הופתעה מאחר שב־2008 סוכם על בניית סכר באתיופיה, ואילו ב־2011 שוחררה הכרזה על בניית סכר חדש על הנילוס הכחול, בניגוד למה שסוכם. “הסכר במתכונתו הקיימת ישפיע לרעה על כמות המים שמגיעה אלינו", אמר.

***

בינתיים, בתקשורת הערבית טוענים, כאמור, כי במהלך ביקורו של נשיא המדינה ראובן ריבלין בתחילת החודש באתיופיה, הוא העלה את סוגיית הסכר, לבקשת המצרים.

העיתון “אל־ערבי אל־ג’דיד" מצטט מקורות דיפלומטיים שלפיהם פנתה מצרים לישראל כדי לסייע לה בפתרון משבר הנילוס. הפנייה באה לאחר שאתיופיה הודיעה כי לא תגיע לכינוס המשותף של שרי החוץ, המים וראשי המודיעין בשלוש המדינות הנוגעות לדבר. "מצרים ביקשה מישראל להתערב, מאחר שיש לה שליטה במדינה האפריקאית", צוטט המקור הדיפלומטי.

במקביל, בקהיר חושבים על מסלולים אחרים בעניין הסכר, ובהם קואליציה של כל מדינות הנילוס נגד העמדה האתיופית. שכן, נראה כי בקשת התיווך מהממשל האמריקאי לא עזרה למצרים, מאחר שהמשלחת של משרד החוץ האמריקאי שביקרה בח'רטום ובקהיר לא הורשתה להיכנס לאדיס אבבה כי "הנסיבות הפנימיות לא מאפשרות זאת" - מילים דיפלומטיות לחוסר הרצון להפסיק או להקפיא את תוכנית הקמת הסכר.

עד כה, הרכיבה המדינה ארבע טורבינות מתוך 16 כדי לייצר חשמל, ובאתיופיה מזהירים מפני האפשרות שמצרים תפתח במלחמה למען המים, מאחר שקהיר בונה בסיס צבאי באריתריאה.

את המצב על הנילוס תיאר היטב כתב תאגיד השידור הבריטי BBC פיטר שוורצשטיין - "מות הנילוס". זאת, לאחר ביקור על גדותיו בין אתיופיה, סודן ומצרים. הוא רצה לתאר את הבעיות הסביבתיות לאורכו של הנהר, המלוות כעת גם במשבר פוליטי חמור – על סף מלחמת מים.