זכו לכבוד: המדינאית היהודייה סימון וייל ובעלה נקברו בפנתיאון בפריז

הטקס הממלכתי, שנערך בבירה הצרפתית, היה מרשים ומתוכנן היטב בכל פרט ופרט. את ארונותיהם של המדינאית סימון וייל, שנפטרה ב־2017, ובעלה אנטואן, שהובאו לקבורה סופית מאתר הזיכרון לשואה בפריז, נשא המשמר הרפובליקני על גבי שטיח כחול, שהונח לאורך הרחוב המוביל לפנתיאון, סמל השלום והאחווה בין העמים. קהל רב ובתוכו צעירים ותלמידים רבים הצטופף בצד הדרך כדי להביע כבוד לוייל ולהישגיה. 

שואת יהודי צרפת ואירופה "נכנסה", לדברי נשיא צרפת עמנואל מקרון, עם וייל לפנתיאון. המאבק על זכויות הנשים, ביניהן גם דורות של נשים שהמדינה לא העניקה להן את הזכויות המגיעות להן, נכנס איתה לפנתיאון, הוסיף מקרון, בצד הפיוס האירופי, שאותו סימלה סימון וייל בחייה. 

מסע הקבורה נעצר שלוש פעמים סמוך למיצגים, שסימלו את התחנות בחייה של סימון וייל. וייל הייתה בתקופת השואה אסירה במחנה אושוויץ־בירקנאו, ושם הוטבע על זרועה השמאלית המספר שנשאה איתה כל חייה מספר, שאף נחרט על חרבה כחברת האקדמיה הצרפתית. הנשיא מקרון הודיע כי מספר זה נחרט גם על ארונה של וייל בפנתיאון. הנגנים השמיעו במהלך הטקס את "כל נדרי" ואת "אלי שלא ייגמר לעולם". נערות שהשתתפו בטקס הודו לה על פעילותה למען נשים כמו בהעברת חוק ההפלות, ושרו את ההמנון של האיחוד האירופי, שוייל כיהנה כנשיאת הפרלמנט הראשונה שלו. 

מקרון, שנאם בפני מנהיגי המדינה, בני המשפחה והרב הראשי של צרפת, עמד על כך שלמרות הברבריות שבה נתקלה בשואה, לא ויתרה וייל על התקווה ועל פעולתה למען השלום. "היא למדה על בשרה שאושוויץ הפר את התרבות האנושית, אך לא הסכימה לקבל עיטור על כך שגורשה. האמת ההיסטורית של סבל היהודים רשומה היום בתולדות צרפת. וייל הזכירה בחייה, על אף צידה האפל של צרפת, משתפי הפעולה והאנטישמיות, גם את חסידי אומות העולם, שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים, אמר מקרון והוסיף: "כל חייה ומאבקה חשובים על רקע הרוח הרעה שנושבת היום באירופה".

"בערוב ימייך ביקשת שיגידו קדיש בהלווייתך וכך נעשה", אמר מקרון. "בטקס נשמיע את ההמנון הלאומי של צרפת, שכה אהבת, ונביע את הכרת התודה שלנו כלפייך". לצלילי ההמנון הלאומי, ששרה מקהלת הצבא הצרפתי, הונחו ארונות בני הזוג וייל בפנתיאון, סמל הכבוד של הרפובליקה הצרפתית.