מאמצי חילוץ הנערים בתאילנד המשיכו היום (שני), ובסיומו חולצו מהמערה ארבעה ילדים נוספים, וסך הכל שמונה. מחר יימשכו מאמצי החילוץ, במירוץ נגד הזמן, כיוון שלאחר שיתחדשו הגשמים המערה צפויה להיות מוצפת ולא יהיה ניתן להוציא ממנה את הילדים במשך חודשים ארוכים.

בחדשות 10 התפרסם ראיון עם אנטון ניקולס, מורה לאנגלית בבית ספר בו למדו חלק מהילדים. הרשויות בתאילנד לא מוסרות את שמם של הנערים שחולצו, כך שגם בביה"ס לא יודעים מי ניצל, ומארגנים בכל יום תפילה לשלום התלמידים שנותרו במערה. "אנחנו המומים ממה שקרה, שמחים מאוד שהחילוץ מתקיים החל מאמש. מותו של איש אריות הים מעציב אותנו, זה אובדן מצער", אמר המורה ניקולס, שמכיר היטב שניים מהנערים הלכודים. 

בבית הספר שמשלב איסלאם נצרות ובודהיזם גאים במאמן ובתלמידים שמחזיקים מעמד כבר שבועיים במערה האפלה. "אנחנו לא מאשימים את המאמן, אנחנו מאמינים שהתלמידים עצמם הם גיבורים במובן מסוים, בשל החוסן, החוזק והאומץ שהפגינו. באופן כללי, הם הצליחו לשמור על קור רוח, ולכן אנו גאים בהם מאוד ומצפים לשובם", הוסיף ניקולס. 

לדבריו, "לא מדובר באסון כי אף אחד מהתלמידים לא מת. הייתי אומר שמדובר בתאונה, שלא הייתה אמורה להתרחש, זה היה אירוע בלתי צפוי, כלומר הם הלכו לשם, היו שם פעמים אחדות, וזה פשוט היה תזמון מצער ביותר" 
 
רפאל הרוש, ישראלי שחי כבר 30 שנים בתאילנד, מסייע בימים האחרונות לכוחות שבתוך המערה. "מהבוקר נכנסים אנשים עם בלוני חמצן, בלוני אוויר, צבא נכנס ויוצא, קצת צוללנים, יש אמבולנסים בחוץ", אמר לכתב חדשות 10. "אין תמונות ממשיות מנמה שקורה מתחת למים ומה שקורה במערה. זה מרגש להיות פה, אווירה של אדרנלין שעובר בגוף, שליחות מאוד חשובה. כולם למטרה אחת, להוציא את הילדים מהמערה".

"הייתי במערה הזו לפני 25 שנים", אמר לאחר שנשאל האם היה בה בעבר. "הייתי שם בתקופה של החורף. אתה יכול ללכת בחלקים גדולים מהמערה ברגל בלי מים, ורק בוואדיות מסוימים אתה עובר עם מים עד המותניים. בתקופת הגשם זה סכנת נפשות. אם היו גשמים בימים האחרונים, כל הפעולה וכל החילוץ היה יורד לטמיון, ומאות אנשים היו מתים בתוך המערה. הם נכנסו בזמן שהמים היו עד המותניים, ואז היה גשם עז, שזה כמו גל צונאמי בתוך המערה. למזלם, הם הצליחו להגיע לאן שהם הגיעו, שזה חלק גבוה במערה, וככה ניצלו".