"מעניין מאוד, הנשיא מצייץ בטוויטר על כל נושא בעולם. מדווח על התקדמות בהסכם עם קוריאה הצפונית, מאיים על איראן, לועג לאיחוד האירופי, מתרברב בהחרפת מלחמת הסחר שלו נגד סין, מתנצח עם פוטין. אבל אף לא מילה, אף לא הזכרה ברמז, על תוכנית השלום שלו. אפילו לא מעידה מילולית", אומר אחד השגרירים במרכז האו"ם בניו יורק. "זוהי מטרה שטראמפ הציב בראש סדר העדיפויות וההבטחות שלו. הסכם היסטורי בין ישראל לפלסטינים, מה שהוא מכנה ה'דיל האולטימטיבי'. אבל בשטף ההצהרות היומיומי שלו הוא לא מתייחס אליו ומתעלם לחלוטין מנושא השלום במזרח התיכון".
לדברי פרשן מדיני ותיק בוושינגטון, ההסבר להיעלמות נושא השלום במזרח התיכון הוא שבחודשים האחרונים היו כל מעייניו של הנשיא נתונים לקוריאה הצפונית ולשאיפה לכופף את שליטה קים ג'ונג און. "טראמפ דווקא מבקש ורוצה מאוד שיביאו לו נושא שהוא יוכל למנף לחשיפה תקשורתית, כמו שהוא אוהב", הוא אומר. "אבל התברר לו שתוכנית השלום אינה פרקטית. עכשיו יש לו בראש את איראן. שום נושא אחר לא מעניין אותו".
דיפלומט ותיק, הנמנה עם הקבוצה הגדולה של דיפלומטים במרכז האו"ם הידועים כמומחים לענייני המזרח התיכון, אמר לי כששוחחנו: "גם בגל המוזרויות המאפיין את התנהלות הנשיא טראמפ, עניין תוכנית השלום למזרח התיכון הוא משונה ומוזר ביותר".
גם מנהיגים, ראשי ארגונים יהודיים ובכירים בקהילה שותפים לתחושות התימהון והבלבול מהעובדה שתוכנית השלום - שעליה הכריז והצהיר בגאווה הנשיא, תחילה כמועמד ואחר כך בתחילת כהונתו כ"שאיפה שאותה יגשים, לא כמו הנשיאים הקודמים" - נעלמה לגמרי מהשיח הנשיאותי. בשונה מהדיפלומטים, בכירים יהודים לא גילו שום חשש מפרסום שמם וזהותם. "לדעתי, תוכניתו של טראמפ מתה", טען בראיון אריק יופה, מי שכיהן בעבר כנשיא התנועה הרפורמית ומגלה מעורבות פעילה בחיי הקהילה. "כשנבחר לנשיאות, חשבתי שכדאי להתייחס לשאיפת השלום שלו ולהעריך שהוא מסוגל להגשימה, אם כי באופן מוגבל. אבל טראמפ עשה שגיאה אחר שגיאה וחיסל כל תקווה להתקדמות ריאלית להשגת שלום".
השגיאה הגדולה שעשה, לשיטתו של יופה, "היא השכנוע שלו שהסעודים יסכימו בסופו של יום לתוכנית שלום המבוססת על תנאיו של נתניהו. העובדה היא שאף אחד לא מוכן לתמוך בתוכנית כזאת, אם אלו הסעודים ואם אלו גורמים סוניים או מדינה ערבית כלשהי".
משולש התקווה הגדולה
בראש ההסברים להתמהמהות בפרסום תוכנית השלום עומד הצוות שמינה הנשיא טראמפ לגיבוש התוכנית, שמורכב ממי שמוגדרים בפי כל "אנשים חסרי כל ניסיון מדיני, נעדרים ידע דיפלומטי וחפים מכל התנסות בתחום של משא ומתן מדיני". בדבריהם הם מתכוונים לג'ארד קושנר, חותנו ושליחו המיוחד של טראמפ למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט, מי ששימש כסגן הנשיא וכיועץ המשפטי הראשי של ארגון טראמפ (קונצרן אמריקאי בינלאומי בבעלותו של טראמפ – ש"ש), ודיוויד פרידמן, השגריר האמריקאי בירושלים.
"בהתחלה חשבנו שחוסר הניסיון המדיני והדיפלומטי בקרב הצוות שמינה הנשיא לגיבוש תוכנית השלום דווקא יוכח כיתרון", אומר נציג בכיר של משלחת מערבית באו"ם. "זאת, משום שהוא עשוי להניב גישה חדשה ומקורית לפתרון הסכסוך. אבל שלושת חברי הצוות התגלו כטירונים שטחיים וחסרי כל ידע בסיסי בנושא מסובך ומורכב כל כך - שבו הם אמורים לעסוק ולטפל".
לפחות לפי הדיווחים באמצעי התקשורת, יותר משנה לאחר שהצוות המשולש עסק ביעד שעל השגתו הופקד, ההערכות על התאמתם לתפקיד היו במקרה הטוב מהוססות ומסויגות, ובמקרה הטוב פחות - לגלגניות. "הנשיא מינה צוות של חובבנים חסרי יכולת, שאין להם ידע על האזור ועל שחקניו הראשיים", אמר יופה.
אף על פי כן, בשיחות ובראיונות זוכה גרינבלט למחמאות על הפגנת רצינות, כנות, יושר והתחשבות בצדדים המעורבים. דילן וויליאמס הוא הלוביסט הראשי של השדולה האמריקאית ג'יי סטריט. מתוקף תפקידו הוא מקיים קשרים עם בכירים בגבעת הקפיטול ועוקב באופן שוטף ומקרוב אחר ההתפתחויות הנוגעות למזרח התיכון. בשיחה עמו סיפר וויליאמס כי חבר הצוות גרינבלט "התנהג תחילה בחוכמה וגילה תבונה מעשית. גרינבלט נפגש עם גורמים בכירים משני הצדדים וקיים שיחות עם נציגי הקבוצות השונות. מה שקרה הוא שגרינבלט השתנה ושינה את התנהגותו המיושבת, מפני שקושנר ופרידמן השתלטו על תיק השלום, והוא, גרינבלט, נדחק הצידה".
גורם מדיני נוסף, המעודכן בהתפתחויות במדיניות המזרח־תיכונית של הבית הלבן, אישר את הסיפור על התמורות במעמדו ובעמדותיו של גרינבלט. לדברי הגורם, "בשלב הראשון וההתחלתי של תוכנית השלום, מי שהוביל את ההליכים היה גרינבלט, איש חכם ורציני, שגם נשען על צוות קטן של מקצוענים מומחים מהמועצה לביטחון לאומי ונעזר בו. גרינבלט גיבש שלב ראשון לתוכנית, שכלל הנחיות למה שכל צד - ישראלי ופלסטיני - צריך לעשות כדי ליצור ולגבש לה תשתית".
לפי תוכניתו, בתום שנה של הכנות, צריך היה להתחיל משא ומתן עם ארצות הברית כערבה. אולם במרוצת הזמן נתקעה תוכנית זו של גרינבלט. הפלסטינים, בתמיכתן של ארצות ערביות, טענו שהרעיונות של גרינבלט טובים, אבל שעל ישראל חלה החובה להצהיר מראש שתקיים את מחויבויותיה לצעדים המוצעים בתוכנית. לדברי הגורם, "גם ראש הממשלה בנימין נתניהו אחראי לכישלון מאמציו של גרינבלט, כי נתניהו לא הצליח להעביר בממשלה את הוויתורים שנדרשו מישראל בשל התנגדותו החריפה של השר נפתלי בנט".
"בשל המבוי הסתום", המשיך והסביר, "התחיל השלב השני" – דהיינו התערבותם של גורמים שהוא מגדיר "אידיאולוגיים", ובהם השגריר רון דרמר, איש העסקים המקורב לנתניהו שלדון אדלסון וסיועו הפעיל של פרידמן. הם הציעו תוכנית שנטתה לחלוטין לצדה של ישראל והתעלמה מתביעות הפלסטינים. התוכנית האידאולוגית קיבלה תחילה את תמיכת יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. אבל אביו, המלך סלמאן, התערב והודיע על הסתלקותה של סעודיה מתמיכתה בתוכנית". הנימוק של המלך לשינוי במדיניותה של סעודיה היה הכרתה של ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל והעתקת שגרירות ארצות הברית לירושלים.
"יכולנו לתמוך בתוכנית אמריקאית לפני ההכרה בירושלים כבירת ישראל, אבל עכשיו זה לא בא בחשבון", הבהירו הסעודים במסר לבית הלבן. בשלב מסוים, מלך ירדן נבהל כל כך מהתוכנית האידאולוגית, עד שהוא טס לוושינגטון לפגישה לא מתוכננת עם הנשיא כדי להביע את התנגדותו הנחרצת לתוכנית ואת מורת רוחו ממנה. לקושנר וגרינבלט - שקיימו לפני שבועות אחדים מסע דילוגים בבירותיהן של מצרים, ירדן ומדינות המפרץ, במאמץ להשיג תמיכה לתוכנית השלום, ושבו לוושינגטון מאוכזבים ומתוסכלים - הובהר שאין שום סיכוי לתמיכה ערבית בתוכנית השלום שהציעו.
"אין עיתוי מושלם"
לדברי הלוביסט וויליאמס, "כל מה שאנחנו יודעים על התוכנית הנשקלת והנידונה בבית הלבן הוא שהיא תוביל לבושה ולביזיון. לא נראה שיהיה בה משהו שיניב שלום בר־קיימא. מכל מה שידוע לנו, התוכנית נוטה בחוזקה לטובת האינטרסים של הימין בישראל, ובד בבד כוללת פרמטרים שיבטיחו מראש סירוב פלסטיני. במקום לעצב ולגבש תוכנית רצינית ומעשית לקידום פתרון מדיני, התוכנית שוברת את ארבע הרגליים של שולחן המשא ומתן".
וויליאמס טוען שהדיווחים מצד גורמים הקובעים שהתוכנית כוללת את פתרון שתי המדינות לשני העמים אינם נכונים: "פרידמן עסק כל חייו במאמצים לסיכול הפתרון של שתי מדינות לשני עמים, וגם קושנר פוסל אותו. שניהם לא יזכירו את הפתרון השנוא עליהם בתוכנית מטעמם".
ראש ארגון יהודי, הידוע כדובר מחנה הימין בקהילה וכמקורב לגורמים בכירים ביותר בבית הלבן, אמר בשיחה עמו: "יש לצוות של השלושה הללו דבר הדומה לתוכנית, אבל הם לא יפרסמו אותה כל זמן שאבו מאזן מתנגד לה כל כך. בפעם האחרונה שדיברתי עם האנשים שלי בבית הלבן, הבנתי שתוכנית השלום לא תהיה נדיבה לפלסטינים כמו שהיו היוזמות של אהוד ברק ואהוד אולמרט". לדבריו, "גם נתניהו לא יאהב כמה מהסעיפים בתוכנית", כך לפי דיווח מעודכן, שכלל תמונת מצב על מה שקורה בקרב הגורמים בבית הלבן, המעורבים במאמצים לגבש תוכנית שלום למזרח התיכון.
לפי הדיווח, הבית הלבן פנה לאחרונה לסוכנויות פדרליות, באמצעות המועצה לביטחון לאומי, וביקש לגייס בדחיפות צוותים של מומחים שיעזרו לקושנר ולגרינבלט לגבש תוכנית שלום. בדיווח נטען שהבית הלבן ביקש מסוכנויות פדרליות "מומחים מתנדבים" לתקופה של בין חצי שנה לשנה, שיעבדו עם קושנר וגרינבלט על הכנת תוכנית חדשה.
בידיעה מודגש ש"התוכנית אינה קיימת, אבל ניסוחה מצוי בשלבים אחרונים". כמו כן מגלה הדיווח שבכירים בבית הלבן גורסים ש"אף פעם לא יהיה עיתוי מושלם לפרסום תוכנית שלום". כן מודגש בדיווח ש"תגובת ישראל לתוכנית שלום רחוקה מלהיות בטוחה. נתניהו אומנם נחשב לאחד מבעלי הברית הקרובים של הנשיא טראמפ, אולם לא ברור אם הוא יסכים למשל לסעיף התומך בסיוע כלכלי לעזה, הנשלטת בידי החמאס".
"הדיווח של סוכנות הידיעות AP לוקה בכמה אי דיוקים", אומר נמרוד נוביק, מי שהיה היועץ המדיני של שמעון פרס ועמית ישראלי בכיר בפורום למדיניות ישראל, ארגון יהודי עצמאי הפועל בניו יורק.
נוביק, הידוע בקשריו ההדוקים עם מקורות מידע בכירים בוושינגטון, הסביר כי מה שקרה לתוכנית השלום הוא ש"היא נתקעה בין הגישה הפרקטית של גרינבלט לבין המעורבות של גורמים קיצוניים בקהילה, שניסחו תוכנית חד־צדדית עם התייחסות שולית וזניחה לצד הפלסטיני". נוביק טוען כי "בשלב זה, לא קיימת תוכנית שלום".
לדבריו, "לא מדויק שהבית הלבן מבקש לגייס צוותים מסוכנויות פדרליות במטרה לסייע ולעזור לקושנר להכניס תיקונים לתוכנית שלו. מה שקורה הוא שהבית הלבן מחפש ומבקש צוותים של מומחים מקצועיים שיגבשו וינסחו מחדש ומן ההתחלה תוכנית שלום מעשית, וזאת בלי להתחשב בכלל במה שקושנר, גרינבלט ופרידמן הכינו עד היום". נוביק לועג לביטוי "מומחים מתנדבים" שהבית הלבן מחפש, המופיע כאמור בדיווח של סוכנות הידיעות AP. "אין דבר כזה 'מתנדבים'", הוא אומר. "אם הבית הלבן רוצה מישהו, הוא מקבל אותו, ולא כמתנדב".
נוביק, שעוקב אחר ההתפתחויות במדיניות החוץ של המזרח התיכון בבית הלבן, אינו אופטימי במיוחד בנוגע לעתידה של תוכנית שלום אמריקאית: "כל תוכנית חלופית שתתגבש, כל הסדר אמיתי, טומן ריב בין טראמפ לנתניהו. שניהם לא יאהבו את זה".