"אנו בונים מדינה חדשה": ראש ממשלת אוקראינה בראיון מיוחד

"אנחנו פתוחים לעולם, והעולם פותח לנו את שעריו. אוקראינה נועדה להצלחה. אני אכן מאמין בזה. אני חי ועובד למען זה. זהו הנרטיב האישי שלי”, כך אומר בראיון מיוחד ל”מעריב המגזין” ראש ממשלת אוקראינה ולדימיר גרויסמן, שהוא גם ראש הממשלה היהודי היחיד המכהן כיום מחוץ לישראל.

בגיל 40 מוביל גרויסמן את המדינה שהתמודדה בשנים האחרונות עם שלל אתגרים, המלחמה עם רוסיה וכיבוש חצי האי קרים, האנטישמיות הגוברת והמאבק בשחיתות. “התחלנו שלב חדש בעלייתה של אוקראינה כמדינה”, אומר גרויסמן. “היום אנו למעשה בונים מדינה אוקראינית חדשה. אוקראינה היא מדינה יפהפייה בת 45 מיליון בני אדם, ארץ רב־תרבותית שהוכיחה לעולם כולו את מחויבותה לדמוקרטיה ולמטרות אירופיות. אני גאה בעם שלנו, בנוער המוכשר, באנשי העסקים. אני מכבד את הדור הוותיק. חודש אחרי חודש אנו רואים את שירותי היצוא צומחים. יש מרכיב אוקראיני בהרבה מיזמים והמצאות טכנולוגיות בעולם, וזה בהחלט מעורר השראה. היום אנו חיים בשלב ייחודי של התפתחות. אוקראינה התקרבה יותר לאירופה. שיתוף הפעולה שלנו עם הברית הצפון־אטלנטית הועצם גם הוא. העם האוקראיני מאופיין באמונה חזקה, ברצון חזק, באופטימיות מעוררת השתאות ובסובלנות המולדת שלנו. עמים שונים חיו על האדמה הזאת בתקופות שונות, כך שקיום משותף בשלום של אמונות, עדות ודתות הוא הקו המייחד את אוקראינה”.

בקו הגמר

גרויסמן, עורך דין במקצועו, נולד בעיר ויניצה למשפחה יהודית, והוא מצהיר על יהדותו ואף מתפלל בבית כנסת בריש גלי, גם כיום, למרות האנטישמיות באוקראינה.

ב־2016, כשהיה עדיין יו"ר הפרלמנט האוקראיני, הוא הקים על רגליהם את חברי הפרלמנט לדקת דומייה לציון יום השואה הבינלאומי, לראשונה בתולדות פרלמנט זה. חלק מקרובי משפחתו אף עלו לישראל וגרים כיום באשדוד. אביו, בוריס גרויסמן, בן לניצול שואה, הפך לאיש עסקים לאחר התפרקות ברית המועצות. גרויסמן עצמו עבד מגיל 16 ועד הצטרפותו לפוליטיקה בחברה שהקים אביו, ואף ניהל אותה במשך כמה שנים.

בשנת 2002 נבחר גרויסמן למועצת העיר ויניצה, ובשנת 2006 זכה בבחירות לראשות העיר והפך לראש העיר באופן רשמי. באפריל 2016 נבחר גרויסמן על ידי הפרלמנט האוקראיני לראש הממשלה של אוקראינה, שבה התפוצה היהודית הרביעית בגודלה בעולם. במאי 2017 ביקר גרויסמן בישראל ונפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם נשיא המדינה ראובן ריבלין.

“הקהילה היהודית נהנית מכבוד רב ומסובלנות באוקראינה”, טוען גרויסמן. “נכון לעכשיו, קהילות יהודיות קיבלו 85 מתוך 109 בתי כנסת שקודם לכן היו רכוש של המדינה. זהו, כמובן רק מספר. הרבה יותר משמעותי הוא זרם התיירים והיהודים הדתיים שמגיעים הנה, במיוחד לפני ראש השנה”.

אלא שלמרות דברי גרויסמן, אוקראינה עולה לא פעם לכותרות בישראל בעקבות דיווחים על מתקפות אנטישמיות שמתרחשות בה. רק באפריל האחרון, ביום הולדתו של היטלר, חיללו ניאו־נאצים באוקראינה מצבות וריססו כתובות על אנדרטאות יהודיות.

לא פעם נשמעות טענות כלפי היחס האוקראיני למיעוטים הלאומיים.
“המדיניות באוקראינה היא של סובלנות וכבוד להיסטוריה, לתרבות ולשפה. לפעמים אנחנו שומעים שיש קבוצות אתניות הונגריות, רומניות או פולניות שחיות במערב. האם יש להן את הזכויות שלהן? תשובתי התקיפה היא: ‘כן, באופן מוחלט’. בתחילת הקיץ ביקרתי באוזהורוד, עיר במערב אוקראינה, באחד מבתי הספר שבהם ההליך הלימודי הוא בהונגרית. שם ילדים, גם מבית ספר יסודי וגם בתיכון, מדברים בחופשיות גם אוקראינית וגם בשפת האם ההונגרית. אין להם שום בעיה עם זה, וזה נותן להם הזדמנויות רבות יותר”.

הרבה יזמים מישראל באים לאוקראינה וקוצרים הצלחות. מה אפשר לעשות כדי להגביר את המגמה הזו?
“המטרה שלי כראש הממשלה היא שכל יזם, אוקראיני או זר, יצליח, ללא קשר לתחום פעילותו. הצלחה של אחד מאיתנו היא ההצלחה של המדינה כולה. אוקראינה מקדמת בברכה את כל מי שמוכן להקים פה עסק מצליח, שקוף והוגן, לתועלתו האישית ולתועלת אוקראינה באופן כללי. בהקשר לכך, יש סיפור שנוהגים לייחס לגולדה מאיר. במהלך אחת השיחות עם פקידים אמריקאים, היא נשאלה איזה סוג עזרה מדינה צעירה כמו מדינת ישראל תרצה לקבל מארצות הברית ומהעולם. תשובתה הייתה פשוטה: ‘אילו רק היו לנו שלושה מהגנרלים שלכם’. ‘למי את מתכוונת?’ שאלו הפקידים. התשובה הבלתי צפויה הייתה: גנרל אלקטריק, גנרל מוטורס וגנרל דיינמיקס. מאז הנוסחה הזו נעשתה סוג של אינדיקטור לפיתוח אקלים עסקי במדינתנו. במסגרת שיתוף הפעולה שלנו עם ישראל, אנחנו בקו הגמר ביישום מדיניות סחר חופשי. זוהי תרומה ענקית לכלכלה שלנו, ליחסים בכל התחומים. אלו סימנים טובים, ואני חולק את האופטימיות עם עמיתים למען עתיד משותף”.

אלא שיש באוקראינה מי שמשמיע ביקורת כלפי היחס של גרויסמן ליהדותו. "ראש הממשלה כאן לא בקשר עם הקהילה היהודית", אומר אדוארד דולינסקי, בלוגר ממוצא יהודי. "על ידי האוקראינים הוא מואשם במצב הכלכלה המקומית מפני שהוא יהודי. בנוסף, הוא מואשם בכך שהיהודים משתלטים על המדינה. גרויסמן אף פעם לא הולך לבית הכנסת, אפילו לא כדי להדליק נר בחנוכה. הוא מתנהל כפוליטיקאי וזה מובן. היהודים לא כועסים עליו; הם מבינים את זה".

לשמור על המומנטום

מלחמת האזרחים באוקראינה פרצה בראשית שנת 2014 בעקבות עלייתם לשלטון של חוגים אוקראיניים פרו־מערביים ולאומניים שהדיחו את הנשיא הפרו־רוסי ויקטור ינוקוביץ' בעקבות החלטתו לא לחתום על הסכם שיתוף הפעולה עם האיחוד האירופי. הבדלנים זכו לעידודה של רוסיה, לסיוע בנשק ואף להשתתפות של מתנדבים רוסים בלחימה.

במרץ 2014 הכריזה רוסיה על הסיפוח השנוי במחלוקת של קרים שבאוקראינה לשטחה. ההתקרבות ההולכת ונמשכת של אוקראינה למערב, ורצונם של רבים בתוכה להצטרף לאיחוד האירופי, עוררו התנגדות במוסקבה. “לרוע המזל, המלחמה העכשווית של רוסיה נגד אוקראינה מלווה בתעמולה ומנסה ליצור אמונות שליליות לגבי ארצנו”, אומר גרויסמן. “עם זאת, האמת לצדנו. אנו נתמכים על ידי כל הקהילה הבינלאומית ונעים מערבה בשעה שהקרמלין עדיין חי על פי עקרונות ימי הביניים. היום, מפעם לפעם, הם משחקים בקלף הלאומני כשהם מדברים על אוקראינה, אבל זה לא יותר מאשר תעמולה שאין לה דבר עם המציאות. והמציאות היא שאוקראינה היא בין ממשיכות דרכן של זכויות היסוד של האיחוד האירופי”.

האם אתה רואה אפשרות לנרמל את היחסים עם רוסיה?
“כשאנו מדברים על רוסיה, אני תמיד אומר: לפני 5־6 שנים אני בעצמי, כאזרח אוקראינה וכראש עיר של אחת מערי אוקראינה המובילות, לא יכולתי אפילו לדמיין את האירועים שאנו חיים עכשיו. סיפוח קרים, מלחמה במזרח. אילו שמענו דברים כאלה אז, איש לא היה מאמין. ויש סיבה אחת פשוטה מדוע איש לא היה מאמין לזה: זו לא הייתה אוקראינה שהובילה את כל הזוועה הזו שבה אנו עוסקים זו השנה החמישית ברציפות. אחרי כל המשאים ומתנים, אחרי 10,000 הרוגים, עשרות אלפי פצועים ויותר ממיליון עקורים, וגם אחרי הגניבה של נכסים תעשייתיים והרס 7% של הטריטוריה שלנו ו־20% מהכלכלה שלנו, נרמול היחסים יתחיל רק אחרי שהפלישה תסתיים, טנקים וחיילים ייסוגו, ישחררו את השבויים וישיבו את הגבולות שלנו”.

מהן המטרות שלך לאוקראינה לשנים הקרובות?
“יש לנו חמש מטרות אסטרטגיות מרכזיות: צמיחה כלכלית, יישום גישות חדשות של ממשל וניהול של מפעלים של המדינה, פיתוח הון אנושי, שלטון החוק ומאבק אמיתי נגד שחיתות, כמו גם השגת מטרותינו בתחום הביטחון וההגנה. עם זאת, מטרתנו הראשונית היא להפוך את אוקראינה לארץ חזקה ומצליחה. בשנה שעברה יצרנו בסיס חוקתי, ועכשיו התחלנו ליישם תוכנית בריאות באוקראינה. כיום המדינה לא מממנת מיטה בבית חולים, אלא את הצרכים הממשיים של החולה. המדינה משלמת עבור השירותים המסופקים, לא עבור הקירות במוסדות הרפואיים. כמו כן, החל מ־1 בספטמבר תתחיל התוכנית של בית הספר האוקראיני החדש. תלמידים שילכו לבית הספר בפעם הראשונה ילמדו על פי הסטנדרטים החינוכיים החדשים, בכיתות משופצות, עם ציוד ומכשירים חדשים”.

מה עושה אוקראינה כיום כדי ללחום בשחיתות הפושה בקרבה?
“לחימה בשחיתות היא העדות להתפתחות מצליחה. בשנים האחרונות ביצענו את כל החקיקה ההכרחית, וגופים נגד שחיתות הוקמו. התחלנו גם לעבוד על הקמת בית משפט גבוה נגד שחיתות. אני מטיל את כל כובד משקלי הפוליטי כדי שההחלטה הזו תמומש. תפקיד המפתח שלי הוא להרחיק אפשרויות ממסדיות של שחיתות: בתחום הגז, ברכישת תרופות, בפיתוח אזורי.באשר לסחר בלתי חוקי, הכרזנו מלחמה נגד מבריחים לא מאתמול ולא מלפני חודש. בשנה שעברה, הודות לפעולותינו בגבול, הבאנו יותר מ־70 מיליארד לתקציב המדינה. מתוכם השנה הקצינו מיליארד לתוכנית חידוש בתי הספר היסודיים. אותו סכום ניתן לתמיכה בחקלאים האוקראינים. האם ניתן לתאר איזה משאב נקבל כשנגלה את העבירות האלה ונוכל לכוון סכומים אלה לצרכיהם של אזרחינו? זוהי רק ההתחלה. אנחנו מתכוונים לשמור על המומנטום”.