עיתונאי לבנוני ביקר בבסיס האימונים של חיזבאללה: "מכינים הפתעות לישראל"

בביקור שערך לאחרונה פיראס א־שופי, כתב העיתון “אל־אחבאר” הלבנוני המקורב לחיזבאללה, בג’בל א־ריחאן שמצפון לנהר הליטני, הוכיח שוב הארגון כי לוחמה פסיכולוגית היא חלק מהותי מאסטרטגיית הלחימה שלו. במסגרת הביקור, שפורסם בעיתון בסוף אוגוסט תחת הכותרת "ישראל מתכננת לחדור דרך הר החרמון; האם לוחמי ההתנגדות יסתננו לגדה במלחמה הבאה?", התלווה הכתב למפקד מחנה א־ג'בור בג'בל א־ריחאן, שהפך להיות מחנה האימונים העיקרי של אנשי חיזבאללה לאחר מלחמת לבנון השנייה. הוא שמע ממנו כי בכוונת אנשי הארגון לחדור לישראל דרך הצפון ולהגיע אף לשטחי הגדה המערבית, בתגובה לחדירת צה”ל לדרום לבנון במלחמה הבאה.

המפקד סיפר עוד כי לאחרונה נועד מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, עם מפקדים צבאיים של הארגון, והעלה את סוגיית החדירה עד לשטחי הגדה המערבית, לנוכח "היכרות הארגון עם פריסת צה"ל והיערכותו למלחמה". גם הידע והניסיון שצבר הארגון במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה, לצד משטרו של אסד, הוזכרו בכתבה. "אנחנו יודעים שישראל הולכת לפתוח במלחמה בקרוב, ואנחנו מכינים לה הפתעות", אמר המפקד. "עדיין ניכרות בשטח טביעות אצבעותיו של השהיד עימאד מורנייה, שתכנן את הפיכת האזור הזה - שצבא הכיבוש ספג בו אבדות קשות - למחנה אימונים ופיקח על כך לאחר מלחמת יולי 2006".

לדברי המפקד המרואיין, המלחמה הקשה בסוריה השכנה והמחיר הכבד שגבתה בקרב לוחמי הארגון השיעי בלבנון – לא הובילו לירידת מוטיבציה בארגון. הוא אף סיפר כי רק לאחרונה הצטרפו אלפיים צעירים לאימונים במחנה; הוכחה לכך שהמוטיבציה רק עולה בשדה הקרב המוקטן שהוקם בהרי הלבנון. מחנה האימונים כולל שטחי ירי ומבנים קטנים שבהם נערכים תמרוני לוחמה בשטח בנוי. עוד סיפר המפקד על לוחם בארגונו שלדבריו אמר, במהלך ההכנות למלחמה עם ישראל, כי “לו שפכנו על אדמת דרום לבנון חומר נפץ מסוג טי־אן־טי בעובי 10 סנטימטרים, היה לנו קל יותר מאשר כל הטרחה של הטמנת מטעני נפץ והצבת מארבים בהמתנה למלחמה הבאה עם ישראל".

לדברי המפקד, לוחמי הארגון צברו ניסיון רב בלחימה לצד צבא סוריה, שלא דומה לאף אימון. "זו הייתה בבחינת מחנה אימונים צבאי גדול עבורנו", אמר. "נכון, ההתנגדות שילמה מחיר גבוה מאוד בשהידים ובפצועים, אך לקחנו חלק בסיכול התוכנית להנחית מהלומה על סוריה ורכשנו ניסיון צבאי בלחימה בכל סוגי השטח והנשק. בקרוב יגלו הישראלים בעצמם את היקף הידע שהתגבש אצלנו, אם יעלו על דעתם לתקוף את לבנון. על ישראל לצפות להפתעה תחת כל עץ וכל אבן”.

לא להקל ראש

בהמשך לפרסום הכתבה, ביום שישי האחרון תהה עלי חיידר, הפרשן לענייני ישראל בעיתון “אל־אחבאר” הלבנוני, לגבי מוכנות חיל הרגלים בצה”ל למתקפה על אויביו באזור, ובראשם חיזבאללה. הפרשן טען כי המתיחות בצמרת הצבאית והמדינית בישראל, בעקבות העובדה שנציב קבילות החיילים, אלוף במילואים יצחק בריק, העביר ביקורת נוקבת על מצב כשירות הצבא והמוכנות למלחמה, מעידה על מחלוקת חמורה הרבה יותר.

“הדיון בסוגיה זו מהווה אתגר גדול מאוד של ישראל בכל דרגיה”, כתב חיידר. “הוא מתקשר באופן ישיר לתפקיד שהיא לקחה על עצמה בעזרת המערב וארצות הברית, וכן לעתיד הביטחון הלאומי ויכולת ההרתעה האסטרטגית שלה. ההודאה שחיל הרגלים אינו מוכן, או לכל הפחות המסתורין שאופף את מצבו, מביך את ההנהגה הפוליטית והביטחונית”.

העיתון אף ציטט את הדיווחים, שלפיהם בספרו החדש של בוב וודוורד, “פחד: טראמפ בבית הלבן”, מביא העיתונאי את דבריהם של בכירים אמריקאים אשר חששו מאוד שישראל לא תוכל להגן על עצמה מפני מתקפה אפשרית של חיזבאללה, מה שעלול לגרום ל”קטסטרופה” לדבריהם.

הפרשן חיידר הוסיף כי למרות הדיווחים על חוסר המוכנות של צה”ל, לא צריך להקל ראש ב”יכולות ההרס וההשמדה שלו או יכולתו לפתוח חזית כוללת, ולכן הובא מסמך בריק בפני הציבור הישראלי כדי שיבין מה עלות מלחמה כזו שתוכרע רק ביבשה, כפי שסיפר הרמטכ”ל איזנקוט. זו הודאה בכך שהכרעה במלחמה לא תהיה באמצעות חיל האוויר – גם המתקדם ביותר בעולם”.