את האו"ם אי אפשר לשנות. מבחינה מעשית, הסיכויים להפוך את הארגון העולמי לזירה שבה שולטים הגינות, יושרה וצדק הם קלושים ביותר, אם לא אפסיים. בשיחות פרטיות מודים לרוב שגרירים ודיפלומטים כי "הצביעות היא חלק מהמקצוע".
התפטרותה שלשום של ניקי היילי מתפקידה כשגרירת ארצות הברית באו"ם עשויה להיות תוצאה של הכרה מאוחרת והפנמה של אופיו האמיתי של הארגון העולמי. אומנם במסיבת העיתונאים המשותפת שערכה עם הנשיא טראמפ אמרה היילי: "אין שום סיבה אישית להתפטרותי. חשוב מאוד שעובדי ממשל יבינו מתי הזמן לזוז הצידה", אך דיפלומטים בניו יורק חייכו למשמע דבריה וקרצו האחד לרעהו בעיניהם כמו מי שיודעים אחרת.
היילי לא הייתה דיפלומטית מקצועית בעת שהנשיא טראמפ מינה אותה לפני כשנתיים לשגרירת ארצות הברית באו"ם. היא כיהנה אז כמושלת דרום קרוליינה, שלא נחשבת מדינה חשובה בארצות הברית מבחינה פוליטית. בהיכנסה לתפקידה הצהירה היילי, כזכור: "יש שריף חדש בעיר". אלא שלדברי דיפלומטים, היא לא ידעה למה היא נכנסת. "לא היה לה מושג מה זה האו"ם, והיא לא הייתה מודעת בכלל לדינמיקה שבה הארגון פועל", אמר דיפלומט מערבי בכיר בשיחה עמו.
בזמן כהונתה נודעה היילי כמי שעבדה קשה כשגרירה, הקפידה להשתתף בישיבות ובדיוני מועצת הביטחון, קיימה פגישות והתייעצויות עם עמיתים, כמו גם עם נציגים של מדינות חברות, שאינן ידועות כידידותיות לארצות הברית. שגרירים ודיפלומטים בכירים העריכו את נוכחותה בישיבות ובהתייעצויות סגורות, ולא רק בגין היותה נציגת מעצמת העל, ארצות הברית, אלא בשל השקפותיה בנושאים וסוגיות שנידונו במועצת הביטחון.
למרות זאת, טוען הדיפלומט כי “היילי לא הייתה מודעת מספיק למציאות הלא נעימה שהארגון העולמי פועל בתוכה".
בלי תוצאות
בבואה לסכם את עבודתה באו"ם אמרה היילי: "יש מדינות שלא אוהבות אותנו, אבל כולן מכבדות אותנו". אך זאת לא הצהרה שמתיישבת עם קבלת הפנים שקיבל הנשיא דונלד טראמפ בעת נאומו במושב הפתיחה של עצרת האו"ם ה־73 שנערכה לאחרונה. כזכור, טראמפ, שכמנהיג המדינה המארחת את הארגון העולמי, פתח באופן מסורתי את העצרת השנתית, עורר גל של צחוק לעגני בקרב נציגי המדינות החברות שהקשיבו לנאומו.
המחזה של נשיא ארצות הברית ניצב על דוכן הנאומים, מבולבל, עם חיוך מטופש על פניו, אינו מבין מה קורה ומדוע צוחקים עליו, נצרב לא רק בזיכרונם של הנוכחים, אלא גם בקורות הארגון העולמי. מאז ששליט ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב היכה בנעלו על דוכן הנאומים ב־1960, לא זכור אירוע כל כך מביך בתולדות העצרת השנתית. האם זה מה שהיילי מפרשת כהוכחה לכך ש"כל המדינות מכבדות אותנו"?
"פתרנו בעיות רבות, ואנחנו נמצאים בהליך של פתרון בעיות רבות", הצהיר הנשיא טראמפ במסיבת העיתונאים המשותפת שלו עם היילי. אך על אילו בעיות רבות שארצות הברית פתרה באו"ם מדבר טראמפ? כזכור, ארצות הברית פרשה לאחרונה ממועצת זכויות האדם של האו"ם בפעם השנייה. בפעם הקודמת, לאחר פרישת ארצות הברית, עשה המזכ"ל המנוח קופי אנאן מאמצים גדולים להשבת ארצות הברית לארגון בהבטחה שהארגון ינטוש את החד־צדדיות הגסה שלו. הוא אף שינה את שם הארגון, שכונה עד אז "נציבות האו"ם לזכויות אדם", ל"מועצה לזכויות אדם". אך כאמור, שינוי זה לא עזר.
החלטה אמריקאית נוספת שעוררה סערה לאחרונה היא הקיצוץ האמריקאי בתקציבה של אונר"א, סוכנות הסיוע האו"ם לפליטים פלסטינים, כעונש על סירובם העיקש של הפלסטינים להיכנס למשא ומתן על פתרון מדיני. אבל זה לא מהלך ש"פתר בעיות", כלשונו של הנשיא טראמפ; רחוק מזה. נכון, שהשגרירה היילי תקפה באופן עקבי החלטות של האו"ם, ובמיוחד של מועצת הביטחון, נגד ישראל. אבל היא לא הצליחה לשנות במאומה את תפקודה של מועצת הביטחון ואת מאזן הכוחות המכתיב את פעילות המועצה, שנותר עוין לממשל האמריקאי.
כמו כן, במהלך כהונתה היילי תקפה קשות את רוסיה על מדיניותה התוקפנית בסוריה וגינתה במילים חריפות את רוסיה על עוולות אחרות שהיא גורמת בהתנהלותה כמעצמה. היא גם השתלחה באיראן באופן בוטה, אבל לא הביאה תוצאות מעשיות, ככל הנראה כי האו"ם ובמיוחד מועצת הביטחון אינם יכולים במתכונתם הנוכחית לנפק תוצאות אופרטיביות בלי הסכמה כללית ותיאום מובטח מראש בין המעצמות.
נדמה שכשגרירה באו"ם, היילי לא הביאה בחשבון גורם מרכזי שהחליש את מעמדה בזירת האו"ם: היא הייתה נציגתו באו"ם של הנשיא דונלד טראמפ, שידוע כמי שמתעב את הארגון העולמי ואינו מחמיץ אף הזדמנות ללעוג לו, להשפיל אותו ואפילו לאיים בסנקציות כלפיו.
היועץ של הנשיא לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, שכיהן בעבר כשגריר ארצות הברית באו"ם, אמר בעבר ש"אם היו מקצצים בגרזן עשר קומות מבניין האו"ם, אף אחד לא היה מרגיש בחסרונן".
שגרירים ודיפלומטים מודעים היטב ליחסו המזלזל של טראמפ לארגון העולמי, ובשיחות פרטיות הם מתלוננים על התבטאויותיו בגנות האו"ם. מטעמים של נימוס דיפלומטי, הם הקשיבו בשקט לנאומיה של השגרירה האמריקאית ונמנעו מלהגיב בפומבי על ההתקפות שלה נגד הארגון. אבל בינם לבין עצמם הם לחשו: "איך אפשר לקחת ברצינות את דבריה של השגרירה בעת שהפטרון שלה בבית הלבן שם ללעג את הארגון?"
לפי דיווחים שפורסמו באמצעי התקשורת בארצות הברית, התפטרותה של היילי התקבלה בהפתעה גמורה בקרב צמרת הבית הלבן, כולל בקרב שר החוץ מייק פומפאו והיועץ לענייני ביטחון ג'ון בולטון. אך במרכז האו"ם בניו יורק לא היו כל כך מופתעים. זה מכבר רווחו ידיעות בקרב שגרירים ודיפלומטים, שלפיהן היילי אינה מרוצה מתפקידה וצפויה להתפטר. לפי ידיעות אלה, היילי רואה את עצמה כמי שראויה לתפקיד בכיר ומרכזי כשרה בקבינט של הנשיא טראמפ, והיא התאכזבה מאוד כאשר טראמפ מינה את פומפאו כמזכיר המדינה – משרה שהיא עצמה השתוקקה לקבל. היא גם הייתה מאוכזבת ממינויו של בולטון – עוד משרה שהיילי רצתה בשל הקרבה לנשיא והמעורבות שהוא כולל בהחלטות בתחום מדיניות החוץ.
בעקבות מינויים אלה הבינה השגרירה שטראמפ אינו רואה בה מועמדת מועדפת לתפקידים בכירים בצמרת הממשל, וכי הנשיא הועיד אותה לשבת באו"ם בניו יורק לפחות לתקופת כהונתו הראשונה. אך היילי לא אהבה את העתיד הזה. למרות המחמאות שהנשיא והשגרירה הפורשת החליפו ביניהם במסיבת העיתונאים המשותפת, התפטרותה יכולה גם להתפרש כהתרסה מול הנשיא טראמפ.
יותר רעש
ומה באשר לפעילותה של היילי כמגנה על ישראל בזירת האו"ם? אומנם היילי אכן הגנה על ישראל בנאומיה במועצת הביטחון, אבל היא לא השגרירה האמריקאית הראשונה באו"ם שנהגה כך.
התמיכה האמריקאית בישראל באו"ם אף פעם לא הייתה תלויה בזהותו של השגריר, אלא היא תמיכה בסיסית, יציבה ואיתנה המעוגנת במסורת של עשרות שנים, של כל ממשל ונשיא. בשנים האחרונות, לפני בחירתו של טראמפ לנשיאות, כולל שמונה שנותיו של ברק אובמה כנשיא, הטילה ארצות הברית 30 פעמים וטו במועצת הביטחון וסיכלה הצעות החלטה נגד ישראל.
אפילו בסוגיית ההתנחלויות, שאליהן כל ממשל אמריקאי מתנגד באופן רשמי, הטילה ארצות הברית במועצת הביטחון וטו ומנעה החלטות שגינו התנחלויות. הייתה רק פעם אחת ויחידה, שבה לפי הנחיה של הנשיא לשעבר ברק אובמה, שגרירת ארצות הברית הקודמת באו"ם סמנתה פאוור לא ניצלה את זכות הווטו שלה. אבל מעידה מכאיבה זאת של ממשל אובמה לא יכולה להעיב על העובדה שארצות הברית תמיד עמדה איתנה בהגנתה על ישראל בזירת האו"ם.
ובכל זאת, ההבדל הוא שהיילי, כמי שאינה דיפלומטית מקצועית, הגנה על ישראל בנאומים חוצבי להבות, שכללו גינויים קשים נגד האו"ם ונגד מועצת הביטחון. היא עשתה בתפקידה באו"ם בדיוק מה שקודמיה בתפקיד עשו, רק בקצת יותר רעש.
גם בעיני ראש הממשלה בנימין נתניהו, היילי הייתה הנציגה האותנטית של הנשיא טראמפ באו"ם. "היא חשפה את הצביעות באו"ם", מסר לאחר התפטרותה. גם שגריר ישראל באו"ם דני דנון מיהר לפרסם הודעה גדושת שבחים להיילי. אפשר להבין מדוע. בנאומיה ובהצהרותיה למען ישראל, האפילה היילי על העובדה שהשגריר דנון לא הצליח להגן על ישראל במסגרת תפקידו באותה מידה.