היעדר ה"פוסק האחרון" גורם לסרבול בניהול המשא ומתן המדיני. גורם פקיסטני המתווך בין איראן לארה"ב ציין כי האיראנים "איטיים להחריד" בתגובותיהם, שכן אין עוד מבנה פיקודי אחד שחותך עניינים. לעיתים נדרשים שלושה ימים רק כדי לגבש מענה להצעה אמריקאית. עם זאת, ב"רויטרס" מדגישים כי אין מדובר בפיצול או במאבקי כוח פנימיים, אלא בקונצנזוס של "הקו הקשה ביותר".
אנליסטים מסבירים כי איראן עברה מ"שלטון אלוהי" ל"כוח קשיח". משמרות המהפכה, שדחקו הצידה את הפוליטיקאים הפרגמטיים, רואים במלחמה הזדמנות לבסס את אחיזתם במדינה ולשפר את כוח ההרתעה שלהם באזור, במיוחד דרך השליטה במצרי הורמוז וקידום תוכנית הגרעין. עבור העולם, המשמעות ברורה: בטהרן אין יותר עם מי לדבר מלבד הגנרלים.
המתח הגיע לשיא כאשר סעיד ג'לילי (חבר מועצת הביטחון הלאומי העליונה ודמות מובילה במחנה הקיצוני) פרסם פוסט שנמחק מאז, ובו קרא למוג'תבא חמינאי להבהיר בפומבי האם הצעדים שננקטים בשיחות עם ארה"ב אכן משקפים את עמדתו. חלק מחברי הפרלמנט הקיצוניים טוענים שהצוות חצה "קווים אדומים" שהציב מוג'תבא חמינאי, במיוחד כשהועלה נושא הגרעין בשיחות.
הפילוג גלש גם לתקשורת: אתר רג'ה ניוז המזוהה עם הזרם ה"אולטרה שמרני" של ג'לילי, תקף בחריפות את מי שתומך בשיחות עם ארה"ב, ואילו תסנים המזוהה עם משמרות המהפכה האשימה את מחנה ג'לילי בפילוג פנימי שמשרת את ארה"ב וישראל. רג'ה ניוז אמר מאוחר יותר כי יימנע מהארכת הסכסוך בפומבי ובמקום זאת ינקוט בצעדים משפטיים.
התרעות פיקוד העורף