מנגלה, שזכה לכינוי המצמרר "מלאך המוות", שימש כקצין ורופא במחנה ההשמדה אושוויץ. הוא ניהל את הסלקציות ברציפי הרכבות, קבע מי יישלח לתאי הגזים וביצע ניסויים רפואיים סדיסטיים ואכזריים באסירי המחנה, תוך התמקדות מחרידה בתאומים. לאחר מלחמת העולם השנייה נמלט מנגלה לדרום אמריקה, אך למרות היותו מבוקש בכיר, התברר כי הצליח לבקר בשווייץ כתייר. מספר חברי פרלמנט שווייצרים אף הגישו בעבר בקשות בניסיון לשפוך אור על שהותו של הפושע הנאצי במדינה.
התיק השווייצרי בעניינו נאסף במקור על ידי שירות המשטרה של התביעה הכללית - הגוף שקדם לשירות המודיעין הנוכחי. בשנת 2001 הועברו המסמכים לידי הארכיון הפדרלי של שווייץ והוחל עליהם חיסיון מורחב. בהסתמך על חוקי הארכיון והמודיעין במדינה, חסם ה-NDB במשך למעלה משני עשורים כל ניסיון להיחשף לחומרים. סירובם האחרון ניתן רק בחודש פברואר 2026. בעקבות כך, הוגש ערעור שנידון בימים אלו בבית המשפט המנהלי הפדרלי במדינה.
התפנית התרחשה בעקבות בחינה מחודשת של נהלי העבודה מול מסקנות "ועדת ברז'ייה", ועדה עצמאית שהוקמה על ידי ממשלת שווייץ בשנת 1996 במטרה לחקור את יחסם של הבנקים למשפחות קורבנות השואה ולנכסיהם. לאחרונה הובהר כי תיקו של מנגלה נבדק בזמנו על ידי הוועדה, ועל פי החלטת הממשלה משנת 2001, חומרים שטופלו על ידה זכאים למדיניות חשיפה ועיון ליברלית. לאחר שהארכיון הפדרלי אישר את הנתונים באופן רשמי, שירות המודיעין נאלץ לשנות את עמדתו.
לפי ההודעה המעודכנת, סוכנות הביון עדכנה את בית המשפט כי תיסוג מסירובה ותעניק למערער ולפניות עתידיות גישה לתיק מנגלה. עם זאת, הובהר כי הגישה לחומרים תתאפשר רק תחת תנאים והגבלות קפדניים שטרם הוגדרו, וזאת כדי להגן על מקורות ועל שיתופי פעולה עם ארגוני ביון זרים. בעקבות הפרשה, הודיע שירות המודיעין כי בכוונתו לבצע בחינה כוללת ומקיפה של מדיניות שחרור המסמכים בארכיונים השונים.
התרעות פיקוד העורף