הסיבה לתלות העמוקה הזו טמונה בדמוגרפיה ובחברה הספרדית. שיעור הפריון בספרד עומד על 1.1 ילדים לאישה, מהנמוכים באיחוד האירופי ורחוק מהשיעור הנדרש לשמירה על יציבות דמוגרפית. מעבר לכך, צעירים ספרדים רבים אינם ששים לקחת על עצמם עבודות כפיים קשות, ושיעור האבטלה המקומי נותר גבוה. בעלי עסקים בתחומי הבנייה, ניהול הפסולת, המלונאות והמסעדנות מדווחים על קושי עצום במציאת עובדים מקומיים. מי שממלא את החלל הם בעיקר מהגרים מאמריקה הלטינית, הנהנים ממדיניות הגירה פתוחה יחסית, אך לרוב משתלבים במגזרים בעלי פריון נמוך, מה שמעלה קריאות כי ספרד נשענת על כוח אדם זול במקום לשפר את הפריון הלאומי.
הפער התהומי בין ההיצע לביקוש, בשילוב עם ביורוקרטיה מסורבלת המקשה על הפשרת קרקעות, גורם לכך שצעירים ספרדים נאלצים להישאר בבית הוריהם בממוצע עד מעבר לגיל 30. בעוד שחלק מהאצבעות המאשימות מופנות כלפי משקיעים ודירות תיירים, מומחים המצוטטים ב"פייננשל טיימס" מדגישים כי הממשלה כשלה בתכנון מוקדם של תשתיות, דיור ושירותים ציבוריים שיכילו את הגידול המסיבי באוכלוסייה.
מנגד, ראשי ערים ונציגי הממשל טוענים כי 'ווקס' מלבה פחדים ומפיצה מידע מטעה. למרות שנתונים מראים כי שיעור הזרים בבתי הכלא בקטלוניה, למשל, עומד על כ-51 אחוזים, מחקרים אקדמיים מצביעים על כך שרמות הפשיעה קשורות לגיל ולגורמים סוציו-אקונומיים ומהגרים נוטים להיות צעירים ועניים יותר. כך או כך, עידן "האדישות הבונה" שאפיין את יחסם של הספרדים להגירה בעבר הגיע לסיומו, וספרד ניצבת בפני צומת דרכים גורלי שיקבע את עתידה הכלכלי והפוליטי.
התרעות פיקוד העורף