הים התיכון עומד להתפוצץ? החוק הדרמטי של ארדואן שיבעיר האיזור

טורקיה מקדמת חקיקה שתעגן את תביעותיה הימיות בים האגאי ובמזרח הים התיכון, במהלך שעלול להצית מחדש מתיחות מול יוון וקפריסין סביב גבולות, קידוחים וגז טבעי

אלי לאון צילום: פרטי
עקבו אחרינו
ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס | צילום: רועי אברהם /לע"מ, סאונד: בן פרץ /לע"מ

לפי הדיווח, הצעת החוק נועדה לחזק את עמדתה של אנקרה באזורים שבהם קיימות מחלוקות בינה לבין יוון וקפריסין על גבולות ימיים ועל זכויות לניצול מאגרי אנרגיה בים. הגורמים שצוטטו בבלומברג אמרו בעילום שם כי מטרת החוק היא להצהיר באופן ברור יותר על בעלות טורקית אפשרית על משאבי גז טבעי באזורים שבמחלוקת. משרד החוץ הטורקי סירב להגיב לדיווח.

טורקיה ויוון, שתיהן חברות נאט"ו, חלוקות זה שנים על שורת סוגיות בים האגאי, בהן היקף המים הטריטוריאליים, המרחב האווירי, זכויות המדף היבשתי והאזורים הכלכליים שמייצרים איי יוון הסמוכים לחופי טורקיה. יוון טוענת כי לאיים יש זכויות למדף יבשתי ולאזור כלכלי בלעדי בהתאם למשפט הבינלאומי. טורקיה דוחה את העמדה שלפיה איים זכאים בכל מקרה לאותן זכויות ימיות כמו שטח יבשתי מרכזי.

הדיווח מדגיש כי טורקיה אינה חתומה על אמנת האו"ם לחוק הים, שהיא המסגרת המרכזית המסדירה אזורים ימיים. אם הצעת החוק תקודם, זו תהיה הפעם הראשונה שבה אנקרה מעגנת באופן רשמי בחקיקה את עמדתה בסוגיות הימיות הללו.

הסוגיה נוגעת גם לקפריסין, האי המזרח־ים תיכוני המחולק מאז 1974. הרפובליקה של קפריסין, החברה באיחוד האירופי, מוכרת בינלאומית כריבונית על האי כולו, בעוד הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין מוכרת רק על ידי טורקיה. אנקרה טוענת כי גם לקפריסאים הטורקים יש זכויות במשאבי האנרגיה הימיים סביב האי, ומתנגדת זה שנים להסכמי אנרגיה ולפעולות חיפוש וקידוח שמקדמת קפריסין היוונית.

מחלוקת בים האגאי. ספינת קידוח טורקית בדרכה לקפריסין
מחלוקת בים האגאי. ספינת קידוח טורקית בדרכה לקפריסין | צילום: רויטרס

על פי טענות שפורסמו בשבוע החולף באתר "טורקיה היום", באנקרה רואים בהתקרבות הביטחונית והאנרגטית בין ישראל, יוון, קפריסין וצרפת חלק מהתגבשות מציאות אזורית חדשה. לפי הטענה, אין מדובר בהכרזת מלחמה רשמית, אלא בברית שנועדה "לבודד ולחנוק" את טורקיה. גם בתקשורת הטורקית הודגשה הרגישות של המהלך. העיתון Sözcü דיווח עליו בהרחבה תחת הכותרת "המהלך של אנקרה שיטריף את יוון".

מזרח הים התיכון הפך בשנים האחרונות לזירת תחרות אזורית משמעותית בעקבות גילוי מאגרי גז מול חופי קפריסין, ישראל ומצרים. טורקיה טוענת כי היא מודרת מהסדרי האנרגיה האזוריים, וב־2019 חתמה על הסכם גבולות ימיים עם ממשלת טריפולי בלוב. ההסכם נדחה על ידי יוון, קפריסין והאיחוד האירופי.

האיחוד האירופי כבר איים בעבר בסנקציות על טורקיה בעקבות פעילות קידוח וחיפוש במזרח הים התיכון, לאחר שיוון וקפריסין האשימו את אנקרה בהפרת זכויותיהן הריבוניות. במקביל, וושינגטון קראה ליוון ולטורקיה לשמור על דיאלוג בנוגע למחלוקות סביב חיפושי אנרגיה וסמכויות ימיות.

הדיווח מגיע לאחר חודשים של חילופי האשמות בין אנקרה לאתונה סביב מפות ימיות והגבלות דיג. באפריל האשים משרד החוץ הטורקי את יוון בפרסום מפות הגבלת דיג באזורים שלטענת אנקרה אינם נתונים לסמכות יוונית, וכינה זאת הפרה של אזורי השיפוט הימיים של טורקיה. יוון דחתה את הטענות וטענה כי עמדותיה נשענות על המשפט הבינלאומי.

אם הצעת החוק תוגש ותאושר, היא עלולה לבחון מחדש את השיפור השברירי ביחסים בין טורקיה ליוון, לאחר שנים של מתיחות סביב הגירה, פעילות צבאית, חיפושי אנרגיה וסכסוכים טריטוריאליים. עבור אנקרה, מדובר במהלך שנועד לבצר את תביעותיה. עבור אתונה וניקוסיה, הוא עשוי להיתפס כניסיון לקבוע עובדות משפטיות ופוליטיות חדשות באחד האזורים הרגישים ביותר במזרח הים התיכון.

תגיות:
ישראל
/
טורקיה
/
יוון
/
הים התיכון
/
קפריסין
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף