המפסידה האמיתית מהמרוץ הקשה והמשפיל לנשיאות היא ארה"ב

השאלה מי ניצח, העולה אחרי כל עימות טלוויזיוני בין המועמדים, מטעה ומתעתעת. זאת משום שבכל עימות כזה יש מפסידה אחת ברורה - הדמוקרטיה האמריקאית. העיתונאים והפרשנים המסקרים את העימותים הם משתפי פעולה, במובן השלילי ביותר של המונח. 
 

המרוץ הנוכחי לנשיאות חשף את התקשורת האמריקאית, במיוחד את ערוצי הטלוויזיה, במלוא עליבותה ובעומק רדידותה. העיתונאים והפרשנים יודעים מזמן שלדונלד טראמפ אין סיכוי להשיג את מינוי מפלגתו לנשיאות וגם ברור להם שטד קרוז לא יהיה המועמד הרפובליקני לנשיאות. אולם, זה לא מפריע להם להמשיך באובססיביות ובזחיחות לדווח בהבלטה ובהרחבה על כל התבטאות מאוסה וגידוף גס רוח של טראמפ, “לנתח” את השקפותיו ההזויות של קרוז ולפרשן את הערות האגב של הרופא המנתח והמרחף, בן קרסון.
 

ניקולס קריסטוף, בעל טור ב"ניו יורק טיימס", שלא יכול היה להסתיר את שמחתו על כישלונו של טראמפ באיווה, כתב: “אולי מעכשיו תתחיל המדיה באמריקה לכתוב ולדון על בעיות ונושאים המצפים לנשיא הבא”.
 

בגזרה הדמוקרטית, לאחר העימות הטלוויזיוני הלוהט בין שני המתמודדים על מינוי המפלגה לנשיאות, הילרי קלינטון וברני סנדרס, הפך הסנאטור הקשיש מוורמונט לבן יקיר של התקשורת האמריקאית. אבל גם כאן, עיתונאים ופרשנים חוטאים בהיסחפות אינפנטילית ובהתרכזות בדיווחים על ההתלהבות שסנדרס מעורר בקרב צעירים וצעירות הנוהרים להופעותיו, בשעה שהם חומקים במוצהר מדיון רציני ומתבקש בקושי ליישם את השקפותיו.
 

קריסטוף, שדן בטורו האחרון בתוכנית הבריאות שמציע סנדרס, מפנה שתי שאלות למועמד הדמוקרטי. “האם אתה מודע לכך שקבוצת מומחים משתי המפלגות שבדקו את התקציב הפדרלי מצאו שתוכנית הבריאות שלך תעלה לאוצר המדינה סכום הקרוב לשלושה טריליון דולר לעשור?” ושאלה שנייה, “אתה מבטיח כי כנשיא תדרוש מבעלות בריתה של ארה”ב להוביל ולהנהיג מלחמה להבסת דאע”ש. אבל ארה”ב מנסה זה מכבר ובלי הצלחה לעשות זאת. מה אתה מציע כדי לשנות מצב זה?” במאמר מערכת שפירסם ה"וושינגטון פוסט" לפני חודש טען העיתון כי “סנדרס איננו פוליטיקאי אמיץ האומר את האמת. הוא פשוט מנסה לשווק סמל מסחרי דמיוני משלו”. 
 

המרוץ לנשיאות 2016 צופן בחובו בשורה לא טובה ותחזית לא מעודדת לעולם החופשי. מארק רוביו, שהממסד הרפובליקני מעדיף על פני קרוז וכנראה גם מתכונן לפעול לקידום מינויו כמועמד לנשיאות, לא נראה כמי שמסוגל להתעמת עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין או לאכוף על צפון קוריאה איסור לבצע ניסויים גרעיניים. ואילו אצל הדמוקרטים, בעיות העולם ונושאי מדיניות חוץ הם בתחתית סולם העדיפויות של סנדרס. יריבתו קלינטון אומנם מתהדרת בניסיון שצברה כמזכירת המדינה - אבל לא זכור אף הישג מדיני משמעותי אחד שרשום לזכותה מתקופת כהונתה.