האאוטסיידרים מתייבשים. אולם עד שיתכנסו הוועידות בשתי המפלגות, ביולי הקרוב, על מנת להחליט על מועמד לנשיאות ארה"ב, יש עוד 13 בחירות מקדימות ואסיפות מפלגתיות.
עד יולי אנו צפויים לשמוע ולקרוא אין ספור כתבות ופרשנויות על טראמפ ועל סנדרס, שני המועמדים שמייצגים, כל אחד במפלגתו שלו, את תחושת המיאוס ואת ההתנכרות שהציבור מרגיש כלפי הפוליטיקאים. זו גם הסיבה ששני האאוטסיידרים האלו הצליחו לרתק אליהם מיליוני אמריקאים עד כה.
עם זאת, הפריימריז שנערכים היום (שלישי) בוויסקונסין ייזכרו כפרשת הדרכים שסימלה את תחילת ההתפכחות של הציבור מתחושת ההתפעלות מהשניים האלו.
על פי התחזיות, טד קרוז, מנהיג פלג הימין הקיצוני במפלגה הרפובליקנית, הידוע כתנועת "מסיבת התה", צפוי לקטוף הישג יפה בוויסקונסין. השקפותיו קיצוניות לא פחות מאלו של טראמפ, אבל קרוז יודע לבטא ולהסביר אותן באופן "נורמטיבי". למרות זאת, קרוז הוא סנאטור לא אהוד ולא מוערך במיוחד ששייך לממסד הרפובליקני.
מועמד נוסף במפלגה השמרנית, ג'ון קייסיק, מכהן כמושל מדינת אוהיו וגאה בהיותו חלק בלתי נפרד מהממסד הרפובליקני. אין זה מקרה שקייסיק הצליח לצבור לאחרונה שיעורי תמיכה יפים ואין בכוונתו, לעת עתה לפחות, לפרוש מהמרוץ.
הוכחה נוספת להיחלשותו של טראמפ בקרב מפלגתו היא ההערכה כי ראשי המפלגה הרפובליקנית זוממים להציג בוועדה הארצית את יו"ר בית הנבחרים פול ראיין כמועמד המוסכם לנשיאות.
בצד הדמוקרטי, דווקא התוצאות המחמיאות שצפוי לגרוף סנדרס בוויסקונסין צפויות לסמן את סוף פוטנציאל התמיכה שהוא בונה, במסגרת מאמציו להשיג את מינוי המפלגה הדמוקרטית לנשיאות.
"הניו יורק טיימס" הסביר אתמול כי אחרי שסנדרס השיג ניצחונות בחמש מדינות, וייתכן שגם בויסקונסין, ממתינים לו כעת "שטחי קרקע קשים מאוד לחדירה". סנדרס צריך להבטיח 56% מקולות הצירים בוועידת המפלגה. הסיכוי שישיג זאת קלושים ביותר. מנגד, קלינטון, כך מעריכים ב"ניו יורק טיימס", צפויה להגדיל כבר בשבועות הבאים את מספר הצירים שיצביעו בעד מועמדותה. בנוסף, היא כבר הבטיחה לעצמה את קולותיהם של כל "צירי העל", שמייצגים בוועידה את ממסד המפלגה.
למעשה, זאת ההוכחה החותכת ביותר כי האאוטסיידרים, שעד כה זכו לסיקור נדיב ביותר והוצגו כנושאי הבשורה בקרב האמריקאים, מאבדים כעת את מעמדם הייחודי.
הפרשנים מסכימים ביניהם כי הבחירות המוקדמות בשבועות הקרובים לא צפויות להבטיח או לשריין לאיש מהמועמדים משתי המפלגות את המספר הנכסף של הצירים הדרושים. ההערכה היא כי המועמדים הסופיים ייבחרו רק בהצבעות בוועידות הארציות בחודש יולי.
במילים אחרות, המועמדים הסופיים ייבחרו על פי הנהלים, התקנות וההנחיות של הוועדות המפלגתיות – אותם נהלים שמבטיחים את שליטתם של ראשי המפלגות, אנשי הממסד, בתהליך בחירת המועמד הסופי.