דעה: עם כל הכבוד לנתינים, בפלייאוף זה הזמן של המלך

בקדנציה השנייה שלו בקליבלנד, המלך החליט לשנות מעט את השלטון. בימיו במיאמי, שם חלק את הכתר עם דווין ווייד, הוא למד לשחרר ולהתחיל לשחק כחלק מהמארג קבוצתי. מהלך שהביא לו שתי טבעות אליפות, והכניסו אל הכלוב את הקוף שהתלווה אליו מהיום שנבחר בדראפט.

אבל כמו נשיא אפריקאי שהתחנך במיטב בתי הספר של אירופה, גם ג'יימס היה צריך לעשות התאמות כשחזר למכורתו – ארץ נוי אביונה, בה למלך אין כתר משנת 1964, אז בחר כוכב הפוטבול, ג'ים בראון, להפוך לכוכב קולנוע. בוגר יותר מסך שנותיו ומפויס יותר מימיו הראשונים בליגה מנסה לברון, שנכנס לעשור הרביעי בחייו, לחלוק את השלטון עם נתיניו.

מעולם לא היה קל להעביר שרביט, כל תחלופה דורשת זמן הסתגלות והבנה של הנתינים למהלך. אך אותם נתינים, מצפים שבשעת ה-"ש", מי שיוביל אותם לקרב יהיה המצביא הדגול ולא סגניו. במילים אחרות, יורשי העצר, קווין לאב וקיירי ארווינג טובים לעונה הסדירה, בפלייאוף זה הזמן למלך.

זאת אומנם קלישאה, אבל זאת ליגה של שחקנים. רד אאורבך נזקק לביל ראסל, פט ריילי למג'יק ג'ונסון, פיל ג'קסון למייקל ג'ורדן ואפילו גרג פופוביץ' הצליח בקריירה בזכותו של טים דאנקן – אולי השחקן הטוב בדורו. כן, הכנסתו של טריסטן תומפסון השפיעה על האגרסיביות בפתיחה – מהלך שאפשר לזקוף לזכותו של דייויד בלאט – אבל מי שסגר את המשחק כבר ברבע הראשון היה לברון ג'יימס.

"לא היה פוזשן אחד שהוא לא היה השחקן הכי אגרסיבי על המגרש", אמר ארווינג בסיום, "כשהראש שלו נמצא במקום הנכון הוא השחקן הכי דומיננטי שיש היום בליגה".

אבל המהלך הגדול ביותר של המלך הגיע בסיום, כשעתיים לאחר הניצחון. במקום לשבח את כוכב המשחק, בחר בראיין ווינהורסט – אדם שהקריירה העיתונאית שלו תלויה בזו של ג'יימס – לכתוב טור נרחב על הצלחתו של מאמן הקאבס אל מול הקשיים שנתקל בעונתו הראשונה.

גם אם נתנתק רגע מהחשיבות הפרובינציאלית, לא ניתן להקל ראש בטור שכזה מהאדם, שבשליחותו של לברון ג'יימס, קרא לא אחת לפיטוריו של בלאט. אין ספק שטור זה נכתב באישורו, אם לא בהוראתו, של הכוכב ונועד לחזק את הישראלי שמאמן לראשונה בפלייאוף של הליגה הטובה בעולם.

למזלו של בלאט, לראשונה מאז פלייאוף 2012, אז זכה בטבעת הראשונה שלו, מראה ג'יימס לכל מקטרגיו שברגע האמת הוא יכול להפוך למנהיג שכולם ציפו ממנו. "היינו עם הגב אל הקיר" אמר בסיום, "לא הייתי יכול לאכזב את כולם".

אוהדי הכדורסל באוהיו מחזיקים אצבעות לקבוצת הבית, אך לא יכולים שלא לפזול לעבר המחוז המערבי, שם משחק השחקן האחרון שהוביל (ביחד עם גרג אודן) את האוניברסיטה המקומית – אוהיו סטייט – לגמר המכללות.

מייק קונלי תמיד נחשב למוכשר, אך גם תמיד חסה בצילם של אחרים. כבן לאלוף אולימפי שנושא את אותו השם (קפיצה משולשת בברצלונה 92'), כל הישגיו של ג'וניור נלקחו בפרופורציה. את הקריירה החובבנית שלו הוא העביר כ"אח הקטן" של אודן – הסנטר הגדול הבא – ומעולם לא נלקח ברצינות. גם כשנבחר במקום הרביעי על ידי ממפיס, נחשב עוד אחד מהמהלכים הגרועים שעשו ההנהלה באותם שנים. אפילו לאחר כישלונו של אודן במקצוענים, מארק טיטוס, נער פוסטר מהמכללה, הוציא ספר על אותן שנים ונחשב לאיש המצליח מאותו מחזור.

קשה להגיד שאנחנו נוטים לזלזל בקונלי, שחקן שבשלוש השנים האחרונות מספק עונות אולסטאר, אבל בהחלט קל לשכוח אותו כשבליגה יש אינפלציה של רכזים. לא רק שיהיה לנו קשה להגיע לקונצנזוס בנוגע לבכיר שבהם, הסיכוי קטן מאד גם אם נגדיל את הרשימה לעשרה.

אבל השחקן קטן הקומה הוכיח ביום שלישי שהוא המנוע של הגריזליס כשחזר במשחק השני מול גולדן סטייט, הנחיל להם הפסד ראשון בפלייאוף – ועוד באוקלנד (הקבוצה שלישית בלבד לעשות זאת העונה) – והוכיח לכולם את החשיבות שלו למשחק של קבוצתו.

"הוא הוכיח כמה הוא גדול", אמר בסיום פרשן ESPN, צ'ונסי בילאפס, שחקן שיודע דבר או שניים על גדולה בפלייאוף. "הוא היה נהדר, פשוט גנרל על המגרש. הוא אפשר לממפיס לשחק את המשחק שלה, שינה את ההגנה של הווריורס, ומצא שוב ושוב את גאסול בצבע. הוא עשה את ההבדל הערב".

קונלי. משחק אחד בחוץ עשה את שלו (AFP)

אבל מייק קונלי בכלל לא היה צריך להיות שם. הרכז שספג שבר בערובת העין בסדרה מול פורטלנד. "לא הצלחתי לאכול וכל הזמן הקאתי. לא יכולתי להתמודד עם הכאב הזה וחשבתי שזו ההרגשה הגרועה ביותר בעולם'". אבל אחרי משחק אחד בחוץ הוא הבין שטעה: "אין דבר גרוע יותר מלראות את האחים שלך הולכים לקרב בלעדיך".

כך, שהוא מקדים את הערכת הרופאים ועם מסיכה על הפנים שמפריעה לו יותר מאשר עוזרת, הוא החליט לחזור למגרש. המאמן דייב ייגר עוד אמר לפני המשחק שהוא לא יודע אם יוכל לתרום לקבוצה, אבל קיבל תשובה ברורה כשקונלי סיים עם 22 נקודות ב-27 דקות.

הסדרה שנראתה גמורה אחרי המשחק הראשון, מסתמנת כזאת שתספק את מירב הדרמה בסיבוב השני. ממפיס יכולה להרגיש עכשיו כפייבורטית, לא רק בגלל ש"גנבה" משחק בבית של היריבה, אלא שבדומה לקליבלנד המצביא הדגול שלהם חזר למערכה. אז מה אם הוא נראה יותר כמו זורו מאשר גנרל פאטון.