אם היו עוצרים לפני שבועיים כמה צעירים איטלקים ברחוב הראשי של רומא ושואלים אותם מי הייתה אנה פרנק, הם בוודאי היו עונים "אולי דוגמנית?". רוב העם האיטלקי, ששקוע בכלכלה שמתקשה להתאושש, בעיות פוליטיות, רעידות אדמה, אסונות וגזענות, לא שמע עליה ולגבי חלקו, לא בטוח שהיה רוצה לשמוע עליה. אבל הסיפור על הנערה שהתחבאה בעליית הגג של בניין משרדים באמסטרדם בימי מלחמת העולם השנייה, ורצתה רק לחיות ולהתבגר, אך מצאה את מותה במחנה ברגן־בלזן אחרי שהנאצים תפסו אותה ואת משפחתה, עלתה לפתע לכותרות בארץ המגף.
מיום שלישי האחרון עסקה איטליה באימי השואה ובגורל העם היהודי יותר מאשר עשתה זאת בעשרות השנים האחרונות. בישראל אפילו לא מבינים עד כמה היומן של אנה פרנק התפרסם באיטליה בשבוע הזה. הפוליטיקאים, התקשורת והעם עצמו עסקו בו יום ולילה. והיו גם מחאות נגד מה שכונה "פסטיבל אנה פרנק שלא אמור לעניין איש באיטליה כשיש בעיות קשות של יום יום". היו גם כאלה שרמזו שהשלטונות מעדיפים להתרכז בפרנק כדי להסיח את הדעת של התושבים מהצרות שלהם.
לכדורגל במדינה השסועה יש עוצמה מעבר למתרחש על המגרשים. לאציו ורומא הן שתי קבוצות הכדורגל הבכירות של עיר הבירה, ויש יריבות קשה ביניהן. אוהדי לאציו ידועים בכך שהם ימניים, וחלקם תומכים בפאשיזם. כבר פעמים רבות שהם יצאו נגד היהודים, בין היתר תוך הפרחת סיסמאות תמיכה בנאצים והצדעות במועל יד. ב־1998 למשל, הם הניפו כרזה באצטדיון "אולימפיקו" ברומא, שם משחקות שתי הקבוצות, שעליה נכתב לאוהדי רומא, שנחשבים בעיניהם ליהודים אף שאינם כאלה: "אושוויץ היא המדינה שלכם, תנורי הגז, הבית שלכם".
זמן קריאה
הגזענות באיטליה מתבטאת רבות במגרשי הכדורגל, שם נוהמים, מקללים ומעליבים שחקני כדורגל שחומי עור. אוהדי לאציו עשו זאת במשחק ליגה נגד ססואולו לפני שבועיים והעליבו שני שחקנים ממוצא אפריקאי. כתוצאה מכך, יציע ה"אולטראס" של האוהדים, "קורבה נורד", נסגר, והם נאלצו לשבת ביציע של ה"אוטלראס" של רומא, לשם רכשו כרטיסים ביורו אחד בלבד במשחק האחרון בשבת מול קליארי, שבו ניצחה לאציו 0:3. בתגובה להחלטה פיזרו 20 אוהדים שנתפסו עד כה, כולל ילד בן 13, סטיקרים שכבר נראו בעבר של אנה פרנק במדי רומא. התובע הכללי של ההתאחדות לכדורגל אמר שבעקבות המעשה אפשר להאשים את לאציו בעבירה על הצדק הספורטיבי ובעבירת אפליה.
אף אחד מהם לא תיאר לעצמו איזו רעידת אדמה ותגובות קשות יעורר המעשה. התקשורת האיטלקית הובילה את העליהום נגד הקבוצה והעירה את הפוליטיקאים, שברובם התייצבו נגד הקבוצה, לאחר שהקהילה היהודית ברומא מחתה על הגזענות. ראשת הקהילה היהודית ברומא, רות דורגלו, צייצה: "זה לא כדורגל, תשמרו את האנטישמיות שלכם מחוץ למגרשי הכדורגל". קבוצות כדורגל באיטליה, מועדונים כמו "קרפי" מהליגה השנייה ו"ספאל" מהראשונה, צייצו תמונות של אנה פרנק במדי הקבוצה שלהם וכתבו: "זה כבוד שלנו שהיא תשחק במדים של קבוצתנו".
העיתון "לה רפובליקה" הוביל את המתקפה נגד אוהדי לאציו וצייץ בטוויטר תמונות של אנה פרנק במדי כל הקבוצות באיטליה, כדי לומר: "כולנו איתך". ראשת העיר רומא, וירג'יניה ראג'י, אמרה: "צריך לאסור על לאציו להכניס אוהדים גם ליציע הצפוני לקראת המשחק מול אודינזה ב־5 בנובמבר". ראש ממשלת איטליה לשעבר, מתאו רנצי, שהוא מנהיג המפלגה הדמוקרטית באיטליה - הנחשבת מפלגת שמאל, הציע שכל הקבוצות האיטלקיות ישחקו עם מגן דוד במשחקי הליגה הקרובים, אבל ההחלטה לא התקבלה. נשיא איטליה סרג'ו מטרלה ושר הפנים מרקו מיניטי כינו את התנהגות האוהדים "מגעילה".
נשיא לאציו, קלאודיו לוטיטו, שידוע כאיש לא קיצוני כמו האוהדים שלו, החליט בלי להודיע לאיש לקחת חלק מהנהלת לאציו ושחקניה לביקור בבית הכנסת היהודי ברומא, שם הניח זר פרחים עם השחקן הברזילאי של הקבוצה פליפה אנדרסון. הוא ביקש סליחה והודיע ששחקני לאציו ישחקו עם תמונת אנה פרנק על החולצה בדשא. ביום רביעי, הקבוצה שיחקה בבולוניה והשחקנים התחממו לפני המשחק עם חולצה שעליה הודפסה התמונה של אנה פרנק, תחת הכיתוב: "לא לגזענות".
יהודי רומא לא ממש שיתפו פעולה עם נשיא לאציו. לוטיטו הסתבך אחרי שהתברר שלפני הטיסה לרומא כדי להניח את הזר על קיר בית הכנסת במקום שבו היה הגטו היהודי, הוא אמר לכמה מחבריו בשיחה שהוקלטה בוואטסאפ: "הרב של בית הכנסת נמצא בניו יורק? הסגן של הרב יהיה? הם לא רוצים אותנו. בוא נלך לגמור עם ההצגה הזו. אנחנו בני ערובה בידי אותם אוהדים מטורפים שמגיעים לאצטדיונים, בעוד שהרוב השקט הם אוהדים שבאים לראות רק כדורגל וליהנות". לפי דיווח ב"לה רפוביקה", צעירי הקהילה היהודית שקראו את הידיעה הגיעו ביום שלמחרת לבית הכנסת וזרקו את הזר לנהר טיבר. נשיא איגוד השחקנים דמיאנו טומאסי האשים את הנשיא לוטיטו שהוא אפשר את פתיחת היציע הצפוני לאוהדי לאציו במשחק נגד קליארי מפני שהוא חושש מהם, וטען: "הוא צבוע".
ההתאחדות האיטלקית הלכה רחוק יותר, והחליטה בשיתוף שר הספורט והקהילה היהודית באיטליה, שבכל משחק בשלוש הליגות הראשונות האיטלקיות יוקרא קטע מספרה של אנה פרנק ויחולקו ספרים על ידי השחקנים לילדים שעולים איתם בדרך כלל, כקמע של הקבוצה לכר הדשא. ילדים בבתי ספר שהנושא רחוק מהם ולא שמעו עליו, קיבלו ספרים שמעולם לא נכנסו לבית הספר שלהם. בנוסף, חילקו הקפטנים של הקבוצות ספרים של הסופר האיטלקי־יהודי פרימו לוי - "הזהו אדם" - שעוסק בזוועות השואה באושוויץ.
זוכרים את המאמן
בתגובה, ה"אולטראס" של לאציו פרסמו הודעה שלפיה מה שהם עשו אינו מעשה פשע: "להפיץ סטיקרים של אנה פרנק במדי רומא זה עוד לא פשע. יש דברים הרבה יותר גרועים באיטליה". הם החליטו לא להיכנס לאצטדיון בבולוניה והחרימו את הטקס לאנה פרנק. אחרי שנכנסו, הם שרו שירים פאשיסטיים והצדיעו במועל יד.
באופן אירוני, ישבו אוהדי לאציו ביציע באצטדיון של בולוניה על שם "סן לוקה־ארפד וייס", שמו של מאמן יהודי־הונגרי שאימן באינטר ובולוניה ונספה בשואה. הארגון "W פוטבול" של בולוניה חילק יום לפני המשחק סטיקרים של אנה פרנק במדי בולוניה, והוא הארגון שאחראי לקיום טורניר שנתי על שמו של המאמן וייס, שאימן גם את אלסנדריה ואינטר האיטלקיות וגם את בולוניה, ונספה במשרפות באושוויץ ב־1944. אנשי הארגון חילקו גם חולצות של המאמן לאוהדי בולוניה, ואמרו: "אם מישהו חסר מוח בלאציו עורר את נושא השואה בצורה גזענית כל כך, חשוב מאוד שכולנו נפגין אחדות עם המאמן ונשב ליד אוהדי לאציו עם החולצות שלו".
יום קודם הודיעו אוהדי קבוצת אסקולי מהליגה השנייה, ששיחקו נגד ספציה, שהם לא מוכנים להשתתף בטקס. הם שחררו הודעה: "אנחנו לא רוצים להיות שותפים לתיאטרון של התקשורת האיטלקית. הם שוכחים את נפגעי רעידת האדמה ולא עשו מחווה כזו עבור המתים שלנו". ההודעה פורסמה בדפי הפייסבוק של ה"אולטראס", ובתוך שעה קיבלה 300 לייקים. ה"אולטראס" יצאו מהאצטדיון כאשר הטקס הקטן החל, אבל ביציעים מחאו כפיים למחווה.
גידו קסטלי, ראש עיריית אסקולי, גינה את התנהגות האוהדים ואמר כי הצעד שנקטו עלול לעלות ביוקר למועדון, במידה שייקנס. ההתאחדות האיטלקית שלחה נציגים לכל המגרשים באיטליה שבהם התקיים הטקס, כדי לבחון את התנהגות האוהדים. ראש העיר אמר: "התנהגות האוהדים גרמה נזק תדמיתי גדול לעיר שלנו".
בטוויטר נפתח האשטג תחת השם "כולנו אנה פרנק" באיטלקית, והועלו בו הרבה תגובות אוהדות, אבל השוו את סיפורה גם לזה של אנג'לינה רומנו בת ה־9 שנהרגה ב־1862 בסיציליה כאשר הממשלה של סבויה־פיימונטה, ששלטה אז באיטליה, שלחה כוחות שירו בה למוות. חוגי הימין באיטליה לא אהבו את החיבוק של איטליה לשואה ולאנה פרנק. במאמר מערכת שפרסם העיתון הימני "ליברו" ביום חמישי האחרון הוא כתב: "יותר מדי איטלקים למדו השבוע שהם צריכים להאמין באנה פרנק ולא באלוהים. עוד מעט יכריזו באיטליה על יום אבל לאומי ויערכו מצעד לכבוד הנערה הזו. ניצלו את העובדה שכמה ילדים בורים חילקו תמונות שלה, וראש הממשלה האיטלקי כבר דיבר כאילו הפרשה היא פעמון אזעקה למדינה. אנחנו מדינה שמביאה כל דבר לידי איבוד פרופורציות ומסוגלת להסתער על כל דבר כאילו היה הדבר הכי חשוב בעולם, כמו זכויות הקהילה הגאה, זכויות המהגרים, זכויות האישה. לקחו צעד של ילדים מבית הספר, וכל המדינה עוסקת בו בהגזמה".
לעומת העיתון הימני, ה"קוריירה דלו סרה" ציטט שורות מהיומן של פרנק שהוקראו במשחק של לאציו: "אני רואה את העולם הופך לאט־לאט למדבר. אני שומעת יותר ויותר בחוזקה את הרעש שיהרוג את כולנו". אלברו מיילי בן ה־93, יהודי־איטלקי ניצול שואה, הוזמן למשחק כדי לקרוא מהדף בהתרגשות רבה. העיתון כתב: "כל ילד שעלה למגרש קיבל את הספר של פרימו לוי על אימי השואה, ואם הוא יקרא אותו, בואו נקווה שהוא יהיה בעתיד איש טוב יותר מהחיות האלה שרצחו והרגו".