ולדימיר פוטין זקוק למונדיאל כדי להוכיח שרוסיה חזרה להיות אימפריה; הכסף שאמור היה ללכת לעניים מבוזבז על אצטדיונים שעשויים להפוך לפילים לבנים; החוליגנים הרוסים ירימו ראש ויגרמו למונדיאל אלים; הרוסים זכו בטורניר בזכות שוחד והמקומיים בכלל לא דוברים אנגלית – אלו רק חלק מאינספור החששות שנשמעו בחודשים האחרונים לקראת המונדיאל, שהגיע ביום ראשון האחרון לסיומו ברוסיה. חלקם היו מבוססים לחלוטין, אחרים נבעו מרושם בלבד, אבל בפיפ"א יכולים לסמן כעת וי גדול על מונדיאל מוצלח מאין כמוהו. האצטדיונים היו מוכנים בזמן, הביטחון היה מלא, והכדורגל והאווירה היו מצוינים. אלא שסביר מאוד להניח שכל המחמאות האלה יימחקו לחלוטין במונדיאל 2022 בקטאר. אם רוסיה רק העלתה חששות, הטורניר הבא הריח רע מהרגע שהוענק למדינה הקטנה, וכבר היום נראה שאין סוף לבעיות.
הכל החל כשקטאר גברה על אוסטרליה, יפן, דרום קוריאה וארצות הברית בדרכה לזכייה באירוח מונדיאל 2022. הטורניר הוענק לקטארים בשנת 2010 על ידי הוועדה המבצעת של ארגון הכדורגל העולמי פיפ"א, אחרי שהצעת האירוח שלהם גברה 14־8 במניין הקולות על פני ההצעה של האמריקאים. אלא שכבר בשנת 2011 החלו לזרום האשמות שלפיהן הרבה שחיתות הייתה מעורבת בבחירה. בין החשודים היו בכירים בפיפ"א, שדרשו לכאורה מיליוני דולרים לכיסם ולטובת פרויקטים במדינותיהם כדי להעניק את הקול שלהם לקטאר.
בשנת 2014 התעקש נשיא פיפ"א לשעבר, ספ בלאטר, שהמונדיאל "לא נקנה על ידי הקטארים", אך הודה כי "זו הייתה טעות להעניק את האירוח לקטאר". לדברים האלה הצטרף שנה מאוחר יותר גם היו"ר הקודם של הוועדה המבצעת, תאו זוונזיגר, כשטען כי "קטאר לא הייתה המועמדת המתאימה לקבל את המונדיאל בגלל מגוון סיבות, אבל הדרך היחידה להוציא ממנה כעת את הטורניר היא רק אם יתברר בבית המשפט שתהליך הבחירה היה בלתי חוקי".
בשנים האחרונות אכן מתנהלים חקירה ומאבק משפטי בנוגע לקשרים האפלים של בכירים לשעבר בפיפ"א עם הקודקודים בקטאר, ובנובמבר 2017 אף הגיעה עדות מפלילה נוספת: יו"ר רשת מוצרי ספורט ארגנטינית, אלחנדרו בורסקו, הוזמן להעיד בבית המשפט בניו יורק וסיפר כי יו"ר ההתאחדות הארגנטינית וסגן נשיא פיפ"א לשעבר, חוליו גרונדונה, הודה בפניו שקיבל מיליון דולר כדי להיות אחד מתוך 14 האנשים שהצביעו לטובתה של קטאר. לפי אותה עדות, חבר נוסף בוועדה המבצעת, ריקרדו טשיירה הברזילאי, קיבל מהקטארים כמיליון וחצי דולר, שנכנסו היישר לחשבון הבנק של בתו בת ה־10. את גרונדונה, שהלך לעולמו לפני ארבע שנים, כבר אי אפשר לחקור, אבל העובדה שגם ההתאחדות הארגנטינית המרוששת קיבלה 66 מיליון דולר לטובת פרסום חברת התעופה הקטארית עלתה בדוח שפרסמה לפני חודשיים הקרן לספורט הוגן, שמעורבת בחקירת האירועים.
בחודשים האחרונים יצא לאור ספרה של פעילה אוסטרלית נגד שחיתות בשם בוניטה מרסיאדס, שהעבירה את השנים האחרונות בחקירת הבחירה של קטאר. בספרה, Whatever it Takes, שעל כריכתו מצוירים דולרים שמתעופפים באוויר, היא ראיינה, בין היתר, את הנשיא לשעבר בלאטר. בספר נכתב כי פיפ"א ידעה שתקבל 100 מיליון דולר שהובטחו לה מתחנת שידורי הספורט הקטארית beIN (חברה בת של אל־ג'זירה) אם הטורניר יתקיים במדינה. לטענתה של מרסיאדס, בלאטר העדיף דווקא לקיים את מונדיאל 2022 בארצות הברית, אבל כשקיבל הבטחה מהנציג הקטארי שלא יתנגד לו בבחירות לנשיאות פיפ"א ב־2011, החליט לוותר. לפי הספר, בלאטר גם הבין מיתר חברי הוועדה כי הבחירה בקטאר ודאית, וצלצל בעצמו לנשיא ארצות הברית ברק אובמה כדי ליידע אותו כמה ימים עוד לפני ההצבעה שאפשר לחסוך את המתח: האמריקאים מפסידים.
אדונים ועבדים
הוכחות חותכות כמעט אין, אבל די ברור היום שהבחירה בקטאר לא נבעה משיקולים טהורים. אלא שכאן לא מסתיימות הצרות עם המדינה שתארח את האירוע הגדול בעולם בשנת 2022. ההערכות הן שיותר מאלף עובדים זרים, שהועסקו לצורך בניית האצטדיונים, כבר נהרגו באתרי הבנייה בשעה שאחרים חיים עד היום בתנאים תת־אנושיים של עבודה, שמתחילה בשעה ארבע לפנות בוקר. הם לא זוכים למים קרים לשתייה, עובדים גם בתנאי מזג אוויר של יותר מ־40 מעלות ונדחסים לחדרי מגורים של עשרה פועלים בחדר אחד. "המצב מאוד בעייתי בקטאר", מציין ראש התוכנית למזרח תיכון מהמרכז הבינתחומי, פרופ' שאול משעל. "זה שלטון מונרכי שמפר זכויות אדם במידה בוטה. לזרים אין כמעט מעמד. מתייחסים אליהם כאבק אדם. לאזרחים יש יותר מעמד ויותר זכויות, אבל הם רק 300 אלף מתוך 2.3 מיליון תושבי המדינה. יש אדונים ויש עבדים".
החום במדינה המדברית הוא בעיה נוספת, שגרמה לפיפ"א להודיע על קיום המונדיאל בחודשים נובמבר־דצמבר של שנת 2022. זו תהיה הפעם הראשונה שמונדיאל משוחק בחורף, והמשמעות עצומה והרסנית מבחינת הליגות המקומיות, שיצטרכו לסבול מפגרה בת חודשיים באמצע העונה. "תראה כמה השתנה מאז שהם זכו באירוח", מזכיר תומר פדלון, מרצה לפוליטיקה וספורט בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב. "בהתחלה אמרו שהטורניר יהיה בקיץ והקטארים הציעו להקים אצטדיונים ממוזגים. בשנת 2015 התחילו לחשוב על המונדיאל בחורף, אבל הבינו את ההפרעה לליגות שמתקיימות בזמן הזה ואת הבעייתיות בעומס שיהיה על השחקנים. אז עלתה באירופה הצעה להתחיל את הליגות המקומיות מוקדם יותר באותה עונה ולקיים את המונדיאל בסביבות אפריל־מאי 2022. אך הקטארים התנגדו נחרצות כי זה נופל על חודש הרמדאן. מכאן חזרנו לחורף, ובגלל ההפסקה הגדולה באמצע העונה הוחלט לקיים מונדיאל קצר יותר – של 28 ימים במקום 31 ימים בחודשים נובמבר־דצמבר. בין לבין קרו הרבה דברים במישור הבינלאומי. נוצר חרם על קטאר מצד הרבה מדינות, מחירי הנפט ירדו, פחות כסף נכנס לקופה הקטארית, ומההצעה של 12 אצטדיונים מפוארים וממוזגים עברנו לשמונה אצטדיונים, קטנים יותר ממה שתוכנן בתחילה".
מה החשש העיקרי של המארגנים בפיפ"א ושל האוהדים?
"החשש העיקרי של פיפ"א הוא שהכסף יברח. קונטיננטל, ג'ונסון אנד ג'ונסון ומפרסמים אחרים כבר הפסיקו לתמוך בארגון בגלל פרשות השחיתות שהתגלו בו, ולקראת המונדיאל בקטאר יכול להיות שגם חברות אחרות לא ירצו לפרסם שם, כי זה יפגע בתדמית שלהן. זה עשוי להיות חרם צרכנים, או חרם שמגיע מכיוון אחר – מצד מדינות והתאחדויות. נכון שתמיד יש חששות לפני טורניר כזה ובסוף כולם מתבדים, אבל כאן זה מריח רע מאוד, והבעיות לא מסתיימות".
"הפוליטיקה סביב קטאר היא מורכבת, והחשש הכי גדול הוא טרור", מסביר פרופ' משעל. "קטאר סובלת מחרם מצד כמה מדינות מרכזיות בעולם הערבי בגלל שני דברים: הראשון הוא התמיכה שלה באחים המוסלמים, ארגון שנתפס כתנועת טרור על ידי המצרים והסעודים. הקטארים נתנו מקלט לאנשים מהתנועה הזו שברחו או גורשו ממצרים, והרבה גורמים במזרח התיכון לא רואים את זה בעין יפה.
"הגורם השני הוא הקשרים של הקטארים באופן שוטף וגלוי עם איראן, אויבת מוצהרת של מצרים וסעודיה ובעלות בריתן", מוסיף פרופ' משעל. "ולמרות זאת, קטאר יוצאת דופן, כי היא מדברת עם הרבה גורמים שהם יריבים. לפי מקורות זרים, הם מנהלים איתנו מגעים שוטפים, בעיקר בענייני ביטחון, ואני מניח שיש גם קשרי מסחר עם ישראל, ובו־בזמן עם האיראנים. בסיס חיל האוויר הכי גדול של האמריקאים באזור נמצא אצלם, ובמקביל הם גם הזרימו הרבה כסף לעזה. אין לדעת איך החרם ישפיע על השתתפות הנבחרות הערביות במונדיאל, אבל יכול להיות שהברוגז לא יהיה נצחי, כפי שהידידות לא נצחית. במזרח התיכון דברים משתנים כהרף עין והכל נתון למשא ומתן".
אתה מעריך שאיומים בחרם יגרמו לפיפ"א להעביר משם את המונדיאל?
"הקטארים רצו את המונדיאל כדי לזכות בלגיטימציה. צריך לזכור שיש שם עודף עצום של כסף. יש להם את ההכנסה לנפש הגבוהה בעולם – כמעט 150 אלף דולר לנפש בשנה. לשם השוואה, בישראל זה 35 אלף דולר ובארצות הברית 50 אלף דולר. גודלה של המדינה הזו הוא 11 אלף קמ"ר. ישראל בגבולות 67' היא 20 אלף קמ"ר. האוכלוסייה בה היא בין הקטנות בעולם, בטח במזרח התיכון. המדינה ניצבת במקום השלישי מבחינת עתודות גז בעולם, ויש לה כל כך הרבה כסף, שלא אכפת להם לקנות את 'הרודס' בלונדון ולהשקיע בצורה מסיבית בפולקסווגן ובפורשה. הם החליטו שהדרך היחידה שלהם להיות על המפה היא לייצר כמה שיותר קשרים עם המדינות בעולם, כולל בעולם הערבי והמוסלמי. ככה הם הופכים את החסרונות שלהם - אוכלוסייה וטריטוריה קטנות – ליתרונות וממנפים את עצמם בעזרת האמצעים האחרים שעומדים לרשותם, תוך שהם נעזרים ביכולת להשפיע על דעת הקהל בעולם בעזרת תחנת הבית, אל־ג'זירה.
"הגישה הקטארית היא לנסות להשפיע ולהיות נוכחים בכל מקום בעולם שעשוי להביא להם תועלת", מוסיף פרופ' משעל. "לכן הם גם מאוד חזקים בארצות הברית, כולל מול היהודים האמריקאים, וגם מקיימים, לפי הדיווחים, קשרים בלתי פורמליים עם ישראל, אף שב־2009 הם ניתקו רשמית את הקשרים איתנו בגלל המבצע בעזה. מאחר שהם תומכים בכולם, הסבירות של חרמות וטרור עדיין נמוכה יותר מאשר במדינה אחרת שמונדיאל במזרח התיכון היה נערך בה, כולל מדינת ישראל. אני מניח שהם פשוט ישחדו את כולם, כולל גורמי טרור, כדי שזה לא יקרה".
קטנה יותר מהנגב
פדלון בילה בעצמו ברוסיה במשך שבוע במונדיאל האחרון וחזר משם מלא שבחים על הארגון. הוא מספר על האווירה המצוינת במוסקבה, על עשרות אלפי האוהדים שהגיעו מדרום אמריקה (והרבה פחות מאירופה "בגלל הדימוי השלילי של רוסיה"), על גישה נוחה לאצטדיונים ועל חוויה טובה גם בערים המרוחקות מהבירה. כמו כן, הוא מספר על ביטחון אישי גבוה ויכולת להסתובב ברחובות ב־12 ובאחת בלילה, גם בזכות העובדה שהיו חוליגנים "שדיברו איתם אישית, ואתה יודע איך זה כשמשטר כזה מדבר איתך אישית".
אלא שממש לא בטוח שהאווירה הטובה הזו תוכל להיות משוחזרת במדינה כמו קטאר. "הקטארים בונים בתי מלון, אבל לא בטוח שהם יודעים איך להכניס כמות גדולה כזו של אנשים בתקופה כל כך קצרה, מה גם שעולה השאלה מה יעשו אוהדים ממדינות כמו סעודיה ומצרים, למרות שבהכירי את קטאר היא תתגמש", אומר פרופ' משעל. "אגב, הקטארים כבר הכריזו שאם ישראל תעלה למונדיאל, הם יהיו מוכנים לקבל את הנבחרת, כמו גם את האוהדים הישראלים, בתנאי שיסתירו את עובדת ישראליותם ולא יניפו סמלים של מדינת ישראל".
ומה תהיה המדיניות בנוגע לשתיית אלכוהול ולזוגות חד־מיניים?
"זו מדינה מוסלמית ששומרת על כללי האסלאם הווהאביים. אין משקאות חריפים בפרהסיה, ונשים מסתובבות בלבוש צנוע. אני מניח שהם ינסו להעלים עין מעניין האלכוהול כל עוד הוא לא בפומבי. הם יתירו אותו בעיקר במלונות".
"קטאר קטנה יותר מהנגב בישראל, וזה מגוחך לקיים מונדיאל בשטח קטן כל כך", מוסיף פדלון. "ריכוז של כל כך הרבה אנשים באזור כזה הוא מסוכן ולא יעיל. לא בטוח בכלל שיש מספיק חדרי מלון לארח את כל האוהדים שיגיעו מחו"ל, במיוחד בהתחשב בכך שמעל למיליון תיירים נכנסו לרוסיה במונדיאל הנוכחי. חוץ מזה, אחד הדברים היפים במונדיאל הוא שאתה מגיע למשחק בין נבחרת איקס לנבחרת וואי, שהן לא המארחות, והרבה מקומיים מגיעים. אבל למי בקטאר יהיה כסף להגיע למשחקים האלה ולמלא את האצטדיונים? זו מדינה של עובדים זרים".
אז האם המונדיאל יישאר בוודאות בקטאר או שיש סיכוי להעביר אותו למקום סביר יותר? "בפיפ"א טוענים שהמונדיאל שם הכרחי כדי להצדיק את הכדורגל כמשחק גלובלי, שהוא יותר מדרום אמריקה ואירופה", אומר פדלון. "זה עוד לא היה במדינה ערבית, רק פעם אחת בהיסטוריה הוא התקיים באסיה, והגיע הזמן לגוון".
אבל פדלון גם מסייג: "בשורה התחתונה, בפיפ"א אוהבים כסף, ואחת הדרכים היחידות שיוכלו להוציא את המונדיאל משם, חוץ מחרם של מדינות או מפרסמים, תהיה אם פיפ"א תקבע שבמונדיאל הבא ישתתפו 48 נבחרות. לפיפ"א זה יכניס יותר ממיליארד דולר, ובזה הקטארים לא יוכלו לעמוד. אם כך ייקבע, זו עשויה להיות אינדיקציה שכבר חושבים על אלטרנטיבות. מה גם שבארגון מתעקשים שגביע הקונפדרציות - שמשוחק תמיד שנה לפני המונדיאל כדי לשמש חזרה גנרלית עבור המארחת - כנראה לא יהיה בקטאר וישוחק בקיץ במקום אחר. מצד שני, ככל שהזמן עובר, אופציית ההעברה נראית ריאלית פחות. השנה הקרובה תהיה קריטית".
אף שבפיפ"א מתעקשים כי אין שום שינוי בזהות המארחת של המונדיאל הבא, ישנם דיווחים שונים בתקשורת העולמית שטוענים כי בארגון יערכו משאל נוסף – הפעם בין כל 211 נציגי המדינות – כדי לאשרר (או לבטל) את האירוח הקטארי. אנגליה, שהפסידה את אירוח מונדיאל 2018 למרות הצעה מושקעת ואטרקטיבית מזו של רוסיה, נחשבת המועמדת הבכירה לרשת את המונדיאל אם יועבר. אם כך יקרה, אז אפשר יהיה לומר בקול גדול שהצדק נעשה וש”הכדורגל חוזר הביתה” – גם אם הנבחרת תיכשל, כרגיל, בניסיון להגיע לגמר המונדיאל.