אפשר כבר לדווח על משברון. שתי נקודות משלושת המשחקים האחרונים למכבי ת"א, ואתמול הפועל חיפה הורידה אותה על ארבע וחשפה את כל נקודות התורפה. שנתחיל? מישהו סיפר לערן זהבי שהוא איפשהו בסביבה של מסי ורונאלדו, אז לא יעזור בית דין, הוא חייב להבקיע. וכשלא הולך, הוא בועט מקילומטר, מנסה במספרת, מזווית אפס, העיקר לכבוש. די, תרגיע.
מישהו סיפר לעמרי בן הרוש שהוא מגן-על, אז הוא כבר מנסה לעבור שחקנים בין הרגליים. רק שאת הגול של מהראן לאלה הוא בישל, ובגול השני הוא שמר על דור פרץ כשטדאס קיאנסקאס נשאר חופשי. נו, תרגיע. ומה עם פאקו? אני נותן לו את כל הכבוד המגיע, אבל ההתעקשות הזו על נוסא איגייבור מטריפה. נכון שהבחור נלחם, רץ הרבה, אבל כמעט כל מסירה שלו הולכת ליריב. שיא הבינוניות.
אני עדיין מוותר לגילי ורמוט, בסך הכל משחק שני, הפעם נכנס כמחליף, אבל עד עכשיו הוא נראה אבוד. לא מוצא את מקומו בקומבינה. שוב, לא נשפוט, אבל נמשיך לשים לב. משהו עובר על מכבי ת"א, זה בטוח, אבל למזלה יש לה עסק עם יריבות שלימזליות.
מאז התיקו ההרואי בבלומפילד נגד האלופה, הפועל באר שבע עם שלושה ניצחונות, תוצאת תיקו אחת ושלושה הפסדים. מי שחשב שהמשחק ההוא יסמן תפנית, צדק. הוא כנראה קירב את סוף העונה. אפשר להפסיד, אבל המשחק אתמול הפגיש קבוצה שנאבקת על חייה, וככה זה נראה מול קבוצה כבויה. איבוד כדור של סיראז' נסאר, טומיסלאב פאיוביץ' מתקשה לעמוד בקצב של לארי קאיודה, מעין נרפות שהחליפה את הכוחניות של הטוענת לכתר.
הרבו לדסקס על האכזבה ממאור מליקסון, אבל צריך לגעת גם במספרים של אליניב ברדה. אומנם אריאל הרוש לקח לו אתמול שער בטוח, ובכל זאת הנתונים היבשים מדברים על שלושה שערים, שלושתם במשחק ההוא נגד מכבי ת"א, במחזור השלישי. אז אפשר לדבר עד מחר על התרומה בחדר ההלבשה ועל המנהיגות, אבל שחקן כזה צריך לתת גם תוצרת. כמה אפשר להעמיס על הכתפיים של מאור בוזגלו או שלומי ארבייטמן. חבל, דווקא העונה היה צ'אנס. בעצם הוא עדיין קיים, מסרב ללכת.
מה לעשות עם צמרת כזו? היחידה שהזיזה אתמול כלים הייתה קריית שמונה. גם כן תזוזה. נקודה בבית מול רעננה, אחרי תיקו מול מכבי ת"א. זו לא בעיטה בדלי, זו מספרת לבין החיבורים. של הדלי כמובן. אנחנו מתעסקים עם המובילות המפשלות, אבל חייבים הרבה יותר ממילה טובה לרוני לוי, שהחזיר לנתניה את הדופק אחרי שחשבנו שהיא בדרך לפירוק. וגם סחתיין גדול לטל בנין. לא רק הניצחון, גם האופי. לא קל לעמוד מול לחץ כזה, אבל הגיע לחיפה. הגיע בגדול.