ז'וזה מוריניו מלא באמונה, וזהו הכוח הגדול של צ'לסי העונה: האמונה של ה"מיוחד" בשחקניו, או יותר מכך - בתלכיד. ואצל מוריניו, תלכיד נמדד בחמישיית הקישור וחלוץ בודד. לפתע צ'לסי שלו מזכירה את אותו תלכיד מנצח שבנה עם מקאללה, למפארד ואסיין.

 

 

בהתקפה הם בטח זהים. בעבר היה את  דרוגבה, היום דייגו קוסטה: שני שחקנים מהירים, חזקים ונחושים, ללא דריבל או שליטה מיוחדת בכדור. את הדריבל משאיר המיוחד לקווים, שם מתפקדים וויליאן והזאר, שנכנסים לאמצע ויוצרים חמישיית מרכז בשטח של מגרש קט-רגל בפסים קצרים מאחורי קוסטה. אז זה היה עם שלישיית קשרים, והיום רק שניים מאחור - ואוסקר לפניהם. כשמוריניו חש צורך, פברגאס מוזנק לעמדת הקשר הקדמי מעל ראמירז ומאטיץ', והמערך הופך לקטלני.

 

 

 

2. מאבק מחדד. כך לפחות מרגישים בפאריס. בבירה הצרפתית לא יודעים אם לבכות או לצחוק. מצד אחד, הקבוצה שלהם מתמודדת בשלבים הגבוהים של ליגת האלופות, ומאידך, האוהדים והשחקנים מרימים את הראש ורואים מעליהם בטבלה את ליון, שגוברת על הקבוצה של לוראן בלאן בכל הפרמטרים: מספר ניצחונות, כיבוש שערים ומאזן ספיגה. בסוף השבוע עוד הייתה תקווה לקבוצה מעיר האורות לאחר הרביעייה שכבשו לרשתה של לאנס, אולם יום למחרת שחררה ליון חמישייה לרשת מונפלייה, גילתה אופי והותירה את קברניטי פ.ס.ז' פעורי פה.

 

אל המפגש הערב בסטמפורד ברידג' יגיעו החברים של זלאטן מלאי הבנה שקשיחות היא הדרך היחידה לצמצם פערים מול העוצמות שמוריניו כל כך חפץ בהן. המרכיב הראשון הוא השלישייה האחורית. השיטה של בלאן אומנם מתפרסמת ומשורטטת כ-4-3-3, אך בפועל, לפ.ס.ז' יש שלישיית בלמים שמסודרת במשולש: שניים מאחור כבלמים ואחד לפניהם כבלם של הקישור.

 

דויד לואיז הוא המפתח. אם הוא ישחק ביחד עם טיאגו סילבה כבלם, טיאגו מוטה יהיה האחורי בקישור. טוב הגנתית, אבל מאבד כדורים בהתקפה. אם לואיז ישחק בקישור, הוא ישליט סדר במרכז ושליטה בכדורי הגובה, אך כהרגלו - פחות אחריות. במצב כזה, מרקיניוס המצוין ייכנס לנעליו מימינו של סילבה. איזו שלישייה!

 

 

 

מעל הקשר האחורי, ימוקמו וראטי התזזיתי ומאטווידי, שידוע בתנועה המפורסמת שלו ללא כדור לאגף השמאלי. וראטי ומאטווידי מול מאטיץ' וראמירז - או פברגאס – זהו מאצ'אפ חשוב במאבק הערב. כשמאטווידי ירווח שמאלה, לאבסי או קבאני יוכלו להיכנס למרכז. או אז נגלה את משקלו של המגן השמאלי מקסוול, שיסחוב הערב על גבו אחריות גדולה במאצ'אפ מול וויליאן, ועבורו זה מבחן גדול.

 

הנקודה האחרונה היא השלישייה הקדמית. יש איזו תחושה שבגלל עברו כבלם, לורן בלאן יבין ששני בלמים איטיים - אך קשוחים - יכולים להציק לאיברהימוביץ'. ולכן, בלאן יעשה מעשה שכל מטרתו היא להרחיק את זלאטן מג'ון טרי.

 

3. שלישייה אחורית יש לאחרונה גם לגווארדיולה, שדוחס חמישה ואף שישה שחקנים לאמצע, ומביא את הדבר הבא בכדורגל האירופי: ויתור על שחקני קו קבועים.

 

 

 

מה שמיוחד אצל פפ היא המגמה שאיתה החל ב-1-7 הענק על רומא, כשבזמן הנעת הכדור - שני השחקנים שפותחים יותר מכולם לקו הם דווקא שני הבלמים, בנאטיה ואלאבה. הם מלאי טכניקה וראיית משחק שזוכים לחמש אופציות מסירה מחמישה קשרים באזור מרכז השדה.

 

4. הכוח הגדול של שאחטר דונייצק טמון במאמן הרומני שלה. בדונייצק חוששים השנה לאבד את הבכורה ליריבה מקייב, אך למירצ'ה לוצ'סקו יש מטרה נוספת: להוכיח הערב שהוא שולט בקבוצה שלו ולא פחות יצירתי מהמאמן הטוב בעולם שניצב מנגד. אני מאמין בו.